הי טלי, שמי מיכל ואני מער"ן. אולי תרצי שנשוחח קצת יותר לעומק בצ'אט שלנו בער"ן? אולי נוכל למצוא פתרונות כדי להקל את המצב...? https://www.eran.org.il/?page_id=5789

טלי יקרה: ראשית הרשי לי להזדהות עם מצוקתך. את מתארת כאן תחושות שהרבה נערות מתמודדות אתן בגיל הנעורים, בין היתר תלות בהורים ובמקבילך רצון להתנתק מהם. אולי יש גם בעיה עם הזהות הדתית אם על רקע דתי השקפתי או שזה גם נובע ממשהו רגשי. בכל אופן אני חושבת שזה חשוב לפנות לגורם מקצועי שיכול לעזור לגשר בינך לבין הורייך, לתת לך מענה רגשי ולראות כיצד משפרים את התקשורת עם הורייך. המחשבות האובדניות מבטאות תסכול וייאוש כשאת חווה וצריך לעזור לך בהקדם. אני מבינה שאת מאוד כועסת על ההורים שלך ומרגישה שהם לא רוצים בטובתך, אני בטוחה שהם אוהבים אותך, אולם שיש כנראה משהו בתקשורת ביניכם שמישהו מבחוץ יכול לסייע ולתת כלים לשניכם. יכול להיות שמה שאת חווה קשור להורים , אבל אולי גם קשור לדברים נוספים שאת מתמודדת עמם. האם יש יועצת חינוכית או פסיכולוגית בבי"ס שניתן לפנות אליה?