היי אלה, יש מעט מאוד דברים ברפואה שהם ודאים אבל במקרה הזה אני יכולה להגיד לך מנסיון עם עשרות מטופלים שנגמלו מעישון - זה ישתפר ויעבור! כמה זמן משתנה בין אדם לאדם, בגנטיקה שלו, בכמה הוא היה מכור לסיגריות ובמאפיינים אישיים של הגוף שלו, אבל אצל כולם זה עובר בסוף. אצל רוב האנשים רואים שיפור אחרי כ- 3 שבועות ואצל כמעט כולם אחרי 3 חודשים. אז כנראה שאצלך זה לוקח קצת יותר זמן אבל זה גם ישתפר. תנסי לעשות רשימה של הסימנים ולרשום על דף עד כמה הם מפריעים לך מ- 1-10 כש-1 לא מפריע לי בכלל ו- 10 מפריע מאוד מאוד. עכשיו תעקבי אחריהם במשך השבועיים הקרובים - סביר כי תחושי שיפור. זה אולי לא ירד ל- 1 אבל כן ישתפר. גם עכשיו תנסי לחשוב האם התופעות באותה עוצמה ותדירות כמו שהפסקת לעשן או שבכל זאת יש שיפור כלשהוא? עוד משהו שיכול לעזור -1. לשתות הרבה - כשקה לך להתרכז פשט לשתות כוס מים. 2. פעילות גופנית מתונה - לצאת להליכה גם קצרה באוויר הפתוח מאוד יכול לעזור.

הי אלה, ברוכה הבאה. אני מצטרפת למה שכתבה לך דר יעל ומצטרפת לעידוד ולחיזוק, זה זמני. גם הדכדוך שמגיע עם הפסקת העישון עלול להיות סוג של תסמין גמילה. בטווח הארוך יותר משתפרת הבריאות - הגופנית וגם הנפשית... אבל חשוב מאוד לנסות למצוא דברים קטנים שאת יכולה לעשות כדי לעזור לקושי לעבור יותר מהר. פעילות גופנית היא בראש הרשימה ואפילו אם היא קצרה. זה הזמן להכניס לחיים במודע ובכוונה פעילות שאת אוהבת: תחביב, קריאה, מוזיקה, זמן איכות עם מישהו שיקר לך, זמן איכות עם עצמך, לבשל משהו שאת אוהבת. צריך להזכיר לעצמינו בתקופה הזאת שלאחר הגמילה - שיש דברים יפים ומהנים בחיים בלי קשר לעישון. נשמע ברור מאליו אבל ככה גם הרבה דברים חשובים שאנחנו נוטים לשכוח...
ותזרקי את הסיגריות מהבית. את לא צריכה להוכיח שאת חזקה מולן ולא מעשנת. הרבה יותר חשוב להגיד להן שהן כבר לא חשובות כמו פעם ולזרוק אותן לפח...

ואו זה לא נותן לי הרבה מוטיבציה אני הפסקתי לפני שלושה ימים לא מצליחה לאכול או לתפקד מזיעה בלילות בצורה חמורה שצריך להחליף סדינים והדיכאון הוא לא דיכאון הוא וויתור יאוש וריקנות מפחיד לדעת שיש למעלה מחודש לתופעות לוואי האלו מקווה שתרגישי טוב בקרוב

ברוכה הבאה נועה. אני מצטרפת לכל מה שכתבו לך. גמילה מעישון היא תהליך גופני ונפשי - תסמיני הגמילה משפיעים על המצב הנפשי ולהיפך ואי אפשר פשוט להתעלם מהם עדיף להיות מוכן אליהם וריאלי בציפיות ולהיעזר במה שאפשר. מה שמחזיר אותי שוב לשאלה שאני ממליצה לכל נגמל לשאול את עצמו - מה עוד אני יכול לעשות כדי שזה יעבור לי קצת יותר מהר? ריקנות עלולה להיות קשורה לפרידה מהסיגריה שהיתה פעם חלק חשוב בחייך. כדאי להשקיע בזה מחשבה מודעת. מצד אחד - לתת לעצמך זמן להיפרד ולהיות עצובה ולהתרגל למצב החדש. עם זאת - לא לתת לתחושות האלה להתעצם ללא ביקורת ובקרה מצידך. היתה לך סיבה טובה להחליט להיפרד - אחרת לא היית עושה את הצעד הזה. כמו חברה לא טובה שאת מחליטה שאין לה יותר מקום בחייך. פרידות הן עצובות כי הן מסמלות סוף של משהו... אבל הן גם הזדמנות להתחיל דף חדש. נסי לכתוב את התחושות שלך. אפשר לכתוב לעצמך מכתב שבו את מתארת את התחושות שלך עכשיו ואת התקוות שלך לחודש הקרוב. תארי מה את רוצה שיהיה ולמה החלטת להיגמל. שימי את המכתב במגירה ובעוד חודש תפתחי ותקראי. זה יכול לעזור בתהליך.

היי אלה, מה שלומך? קודם כל זה ממש משמח שאת אומרת שאין לך חשק בכלל לסיגריות ולא תשוקה. זה נשמע כמו תסמיני ניקוי. גם כשעושים ניקוי רעלים או גמילה מקפאין אז מרגישים דברים דומים ממש. מחזקת אותך ובטוחה שזה ישתלם לך בהמשך. עדיף לעבור תקופה כזו גם אם זה חודש חודשיים מאשר להיות מעשנת לכל החיים.