שלום רב,

חפשתי בשבילך מידע ומצאתי את הנתונים הבאים:

1. מלח כלוריד של פסוידואפדרין שוקל 201.7 גרם למול, בעוד שמלח סופלט של פסוידואפדרין שוקל 428.5 גרם. הכלוריד בסינופד הינו  בשחרור מיידי וההוראות הן לקחת אותו כל 4-6 שעות ולא יותר מ 240 מג ליום
2. בעוד שהסולפט ניתן בהכנה שנספגת ופועלת לאט, ולכן המינון הוא  120 מג כל 12 שעות. גם במקרה זה סך המנה היומית לא עולה על 240 מג .
3. מכאן שהחוזק שלהם שווה.
4. חשוב לציין שהפינוי של שתי התרופות לא שונה בגלל המלח השונה, אלא בגלל חומציות שונה של השתן. למטופל שהשתן חומצי המלח של פסוידואפדרין יתפנה מהגוף מהר, יכול גם תוך שעה וחצי. ומטופל שהשתן שלו בסיסי, התכשיר יכול להתעכב בגוף גם עד 50 שעות, וזאת ללא תלות במלח שנלווה אליו.

לשאלתך מי יותר חזק? התשובה היא סוביקטיבית ולא קלינית.. אין חזק יותר וחזק פחות במקרה זה, יש מועיל יותר ומועיל פחות  וזה משתנה מאדם לאדם. יש כאלה מעדיפים לקחת תכשיר קצר פעולה,  ואחרים מעדיפים תכשיר ארוך פעולה שמכסה את היום.

כמו כן קיימת התוספת של מרכיב אנטיהסיטמיני באחד שחסר בשני. ושוב זה מאד אישי אם אתה רוצה את האחד ולא את השני.

סיכום

אתה יכול לבחור איזה תכשיר שנראה לך, בהבנה שהאחד פועל לטווח קצר ביממה והשני לטווח ארוך. כל מטופל יודע אם הוא מעדיף כיסוי לארבע שעות או לכל היום.

יש הגיון בהוספת תכשיר אנטיאלרגי ביחד עם התכשיר המייבש, אך יהיו כאלה שזה פחות יתאים לם ויחשבו שדוקא השני יותר מתאים להם. 

שורה תחתונה: מנסים ומקבלים החלטות בהתאם.

לעלון לצרכן של סינופד הקלק כאן

לעלון לצרכן של קלרינאז הקלק כאן

מקווה שעזרתי,

בברכה,

סימה לבני
רוקחת
המרכז לייעוץ תרופתי אישי
https://mypharmacist.co.il/
מחברת הספר: "לעשות סדר בתרופות- בעידן שבו המידע אינסופי"