מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.

עזרה

אנונימי
אנונימי
07/05/21 13:42
4 תגובות

קשה לי לבקש את זה , כי זה כל כך לא אני ,אני פשוט שונאת להיות נטל על אנשים ולבקש עזרה אפילו מההורים קשה לי לבקש...
תמיד בצד ,מחפשת להיבלע,לא להיראות ,כמעט ולא נשמעת ,רוצה להיעלם .
אבל עכשיו ,זה קשה מידי לבד,ההורים איתי בכל הארוחות ,אבל זה נהיה בלתי נסבל ,כשאני יושבת עם אבא שלי ,והוא מזרז אותי לסיים את הארוחה ,זה מכניס אותי ללחץ ולסטרס גדול יותר ,והתוצאה היא כמובן ברגע של היסח דעת קטן שלו והופ... חלק מהארוחה נעלמת לפח ,או מוחבאת בכל מקום אפשרי .
איך אפשר להתגבר על זה או לנסות להסביר לו שהזירוז והלחץ לא עוזרים לי אלא רק מחמירים את זה ?
מישהו מהמומחים יוכל אולי לתת לי עצה או רעיון איך אני יכולה להסביר לו את זה ושזה יגרום להבנה ולא לקצר בתקשורת ביננו ?


תגובות

ד״ר-מיכל-בן-מאיר
מומחה כמוני
פסיכולוגית קלינית, עובדת בקליניקה פרטית באזור פרדס חנה-כרכור.  את לימודיי עשיתי בניו יורק, ארה"ב וכשחזרתי ארצה לפני 10 שנים השתלבתי בעבודה במרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, שם עבדתי במשך שבע שנים.  התמחיתי בהפרעות אכילה דרך כתיבת עבודת הדוקטורט בנושא תקשורת ריגשית באנורקסיה נרבוזה וכמו כן דרך ניסיון קליני עשיר עם נערות ונשים המתמודדות עם הפרעות אכילה.  אני מאמינה שאחד הגורמים החשובים בהתמודדות עם הפרעת אכילה ובתהליך ההחלמה הינו בקשת עזרה ותמיכה, וכיום, כאשר האינטרנט מציע קהילות שונות לתמיכה ניתן לבחור להיעזר וללמוד שאת לא לבד במערכה.  אשמח להציע מנסיוני ולשלוח יד ואוזן קשבת (ווירטואלית) למי שזקוקה. *(הנכתב לעיל הינו בלשון נקבה אך מיועד גם לנערים וגברים כאחד).    
07/05/21 13:46

הי יקרה, האם ההשגחה של ההורים בסיכום עם התזונאית המטפלת? האם את בטיפול להפרעת האכילה? מאד חשובה בקשתך והייתי משתפת את המטפלות שלך.

Nobody?
07/05/21 13:49

אני בטיפול ,וזה מסוכם עם הדיאטנית כי כרגע אני לא מסוגלת לאכול מעצמי לבד בלי לצמצם ,אבל כשדוחקים בי זה רק מלחיץ אותי יותר ,הדחפים גוברים והצמצום גדל בכל דרך אפשרית. אני מפחדת לשתף את המטפלות שלי כי אני על סף הפסקת הטיפול בגלל שיש לי הרבה ירידות לאחרונה , מפחדת שזה יגרום להפסקת הטיפול לגמרי ,ואז אני אדרדר והמצב רק יחמיר יותר

ד״ר-מיכל-בן-מאיר
מומחה כמוני
פסיכולוגית קלינית, עובדת בקליניקה פרטית באזור פרדס חנה-כרכור.  את לימודיי עשיתי בניו יורק, ארה"ב וכשחזרתי ארצה לפני 10 שנים השתלבתי בעבודה במרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, שם עבדתי במשך שבע שנים.  התמחיתי בהפרעות אכילה דרך כתיבת עבודת הדוקטורט בנושא תקשורת ריגשית באנורקסיה נרבוזה וכמו כן דרך ניסיון קליני עשיר עם נערות ונשים המתמודדות עם הפרעות אכילה.  אני מאמינה שאחד הגורמים החשובים בהתמודדות עם הפרעת אכילה ובתהליך ההחלמה הינו בקשת עזרה ותמיכה, וכיום, כאשר האינטרנט מציע קהילות שונות לתמיכה ניתן לבחור להיעזר וללמוד שאת לא לבד במערכה.  אשמח להציע מנסיוני ולשלוח יד ואוזן קשבת (ווירטואלית) למי שזקוקה. *(הנכתב לעיל הינו בלשון נקבה אך מיועד גם לנערים וגברים כאחד).    
07/05/21 14:05

אני מבינה. בקשתך היא לאמר להורים, ללמד אותם ולהדריך כיצד להיות איתך וזה חשוב ביותר שהמטפלות שלך יהיו אלו שיאמרו להם איך כדאי להיות. השאלה העיקרית היא כמה את רוצה ובשלה לעזרה. כי אם המצב יתדרדר הרי תגיעי להשגחה עוד יותר צמודה. מקוה שתוכלי להביא את תחושותייך מול מטפלותייך

Nobody?
07/05/21 14:38

אני אנסה להגיד להן, מקווה שזה לא יילקח לצד ההפוך . תודה :heart::tmbsup: