מנהלי קהילה
מובילי קהילה
קרמה שכזאת
כבר יותר מחצי שנה שלא כתבתי כאן והנה 4 שנים בדיוק מאז נובמבר 2017.
התאריך שהתחלתי לכתוב כאן וגיליתי כאן עצות רבות ובעיקר אוזן קשבת,כתבתי על התהליך שזיוה עברה מנקודת המבט שלי לפעמיים קלעתי בול והיו פעמיים שהיא רק הנהנה כדי שאהיה מרוצה , לקח לי המון זמן להבין שאני נלחם בתחנות רוח , מלחמה של האזרח הקטן מול תאגיד ענק עם סוללה של מצתים וסיגריות בוהקות .כמו שאני יודע לעשות הכנתי לזיוה שלי מייל קטן אישי שבסופו אני מגיש לה את כניעתי ומודה בפה מלא שאם הייתי פוגש את עצמי אז לפני 14 שנה שביקשתי לראשונה שתפסיק לעשן , הייתי תוקע לעצמי סיגריה בפה וזהו הייתי מעשן , הייתי מבין את זיוה שלי והייתי הופך לבן האלים , טועם מהנקטר הקדוש הזה שבן תמותה לא מכיר והיה לי הרבה יותר קל בזמן הכל כך ארוך הזה , אך כמו באגדות באה התפנית בעלילה , בעודי שוכב במיטה נם את שנת הצהרים ביום חופש , קיבלתי מזיוה שלי תמונה בווטוסאפ , של פח במשרד בתוכו מלא קרעי סיגריות , זהו היא כתבה תזכור את התאריך 8.6.2021 , הבטחתי את עזרתי וזהו לא חפרתי יותר , הייתה לה מעידה שאני יודע עליה ואולי עוד כמה אבל זה כבר לא משנה , זיוה שלי הצליחה לנצח אותה ( גנזתי את המייל לעולמים )
בפוסט הקודם מזמן כתבתי שזיוה שלי הבחינה שהילדה התחילה את צעדיה העולם העישון כמו כל בני הנוער עם המאייד ועם אלקטרונית , דיברתי עם הילדה והסברתי לה כמה זה רע ונתתי לה דוגמאות מהעבר של אמא שלה ובליבי אני מצטער צער עמוק שנגעתי בזה ,
אני לא יודע להתמודד עם העובדה שהילדה הבכורה התחילה לעשן וכבר מעשנת ותיקה של יותר משנה ואף יותר מזה .ניסיתי בטוב הכי טוב שרק אפשר ואני בין הפטיש לסדן מצד אחד זיוה לא אוהבת את זה גם ואני לא יכול להקים את קול הצעקה שרציתי להקים כי אני עלול להפסיד גם את זיוה שלי ( מקווה שלא הפסדתי כבר ) ואני חושב לעצמי מה אני רוצה מהילדה , היא זוכרת את אמא שלה מעשנת ( ותמיד היא קיבלה חיבוק מאמא שלה עם הריח הנורא הזה ) את סבתא וסבא שמעשנים , את הדודים האהובים כולם מעשנים הכרתי משפחה שאם הילד לא מעשן בגיל 5 לוקחים אותו לרופא לבדיקות מקיפות שמגלים שהילד מעשן קונים לו פקט וזיפו מזהב , הם כל כך מהללים ומשבחים את הסיגריה שאין לי כבר מילים להילחם .
תחושת הכישלון שלי היא כל כך אכזרית כלפי עצמי שאני מצטער שלא התחלתי לעשן עד כדי כך , אני סתם יורה מילים אל המקלדת כפוסט פריקה בלבד , אין שום עיצה או מעשה שאני יכול לעשות עכשיו . זהו הגורל ואני צריך לקבל אותו .
סיגריה דולקת תמיד תהיה בבית שלי .
תודה לכם על ההקשבה
ד"ר יעל בר-זאב
עמי טוב לשמוע ממך, התגעגעתי
חיבוק גדול. אני שומעת את התסכול והאכזבה, ותחושת הכשלון שלך מהדהדת בגלוי בין המילים... אבל אני רוצה להגיד שלמרות הכל בעיני אתה גיבור אמיתי, דווקא בגלל שאתה לא מעשן - למרות כל העישון מסביבך והמלחמות, אתה עדיין בוחר בדרך שלך ובבריאות שלך. לוקח זמן להבין ולקבל שאנחנו יכולים להיות אחראים רק על הבחירות שלנו, ולא על הבחירות של אנשים אחרים. וזה לא מה בכך להיות מסוגל לבחור בבריאות שלך מול כוחות כאלו.
לא הצלחתי להבין מהפוסט ואשמח להבהרה אם זיוה עדיין מעשנת או שהיא נגמלה?
עמי188
בוקר אור ד"ר יעל ,
תודה על המילים החמות , זיוה שלי התחילה תהליך גמילה ב8.6.21 עד כה בהצלחה , והטריגר המשמעותי היה שהיא ראתה שבכורה שלנו מעשנת והבינה את גודל האחריות שלנו כהורים וכמשמשי דוגמא לדור הצעיר ,
זויה אמרה זה שאנחנו לא מדברים על כך לא אומר שאני לא חושבת עליה לפעמיים , אך אני לא יודע על מעידות משמעותיות .
צר לי מאוד שהבכורה שלי נפלה לזרועות הסיגריה רק בגלל שחברה אמרה לה קחי זה יעזור עם המחשבות ועוד .
צר לי שאני יודע שזאת מלחמה אבודה , צר לי על הרבה דברים ואני מנסה באמת להילחם בזה ללא מלחמה כי הילדה שלי זקוקה לנו מאוד בגיל משמעותי זה .
אני נושא בליבי תפילה שהילדה תוכל לראות את החיים היפים שיש לה בלי הסיגריה וכמה ההורים אוהבים ודואגים לה בגיל מסובך זה ואני מקוה ומתפלל שזיוה שלי תתמיד והסיגריה תניח לה לנפשה .
נילי בראון
שלום עמי ברוך השב לקהילתנו, מצטרפת לדר יעל טוב לשמוע ממך וכיף גדול לשמוע שזיווה מתמידה בתהליך הגמילה שלה! היא מוכיחה שהסטטיסטיקה נכונה - הרבה פעמים צריך לנסות מספר פעמים עד שהשינוי תופס.
אל תרגיש כישלון כלפי עצמך, זה באמת לא משהו שתלוי בך. קל ליפול למחשבה שאם היית מנסה יותר או בצורה אחרת אולי זיווה היתה נגמלת קודם. קל גם ליפול למחשבה שכנראה הסיגריה חשובה למעשנים יותר מכל דבר אחר. זה נראה כך אבל זה לא מדוייק, התמונה היא יותר מורכבת.
זיווה והבת שלך מבינות מצויין את ההשלכות השליליות של העישון ומצטערות מאוד שהן קיימות. אם היה להן שרביט קסמים הן היו מעלימות את ההשלכות השליליות של העישון בשמחה. הסיגריה לא חשובה להן יותר או פחות מדברים אחרים, היא פשוט תופסת מקום חשוב מדי ביחס למקום שמגיע לה באמת. זה קורה בגלל החזרתיות של הרגלי העישון ובגלל השילוב של ההתמכרות לניקוטין. מי שמעשן מרגיע את תסמיני הגמילה שלו 20 פעם ביום בממוצע. הם בעצם אומרים לעצמם 20 פעם ביום כל יום במשך המון שנים שהסיגריה מרגיעה. ההמשך הטבעי של המצב הזה הוא האמונה שאי אפשר להירגע בלעדיה או ליהנות בלעדיה או לתפקד בלעדיה.. והנה לך התמצית המזוקקת של התלות. מעגל שלא נגמר.
כדי להיגמל לחלוטין ולהפסיק לסבול מחשקים ודחפים לעשן, צריך להגיע למצב שהמעשן לא צריך ניקוטין, לא רגיל לעשן (כלומר התרגל מחדש לתפקד להירגע וליהנות בלי סיגריה) ולבסוף - המעשן גם צריך לרצות אותה פחות, כלומר להפחית את החשיבות שלה כמקור הנאה ורוגע.
מסובך. בדיוק בגלל זה אין לך מה להרגיש כישלון. זה אחד התחומים הקשים לטיפול. מטפלים בכל העולם מנסים להמציא שיטות חדשות, בינתיים בהצלחה מוגבלת. זה תהליך שאין לו קיצורי דרך וכנראה גם לא יהיו.
העצה הכי טובה שהייתי נותנת לילדה היא כמה שפחות לבנות דפוסי עישון שחוזרים על עצמם: לפעמים לעשן עם חברים ולפעמים לא. לפעמים אחרי האוכל ולפעמים לא, לפעמים כשעצבנית ולפעמים להחליט שהיא מתמודדת עם העצבנות בדרך אחרת (יציאה להליכה, להקשיב למוזיקה, לבכות, לדבר עם חברה). לא לתת לסיגריה משמעות של הפיתרון היחיד ו/או היעיל ביותר להתמודדות עם קשיי החיים.
היא ספגה הרבה מידע מהסביבה על כמה שהסיגריה נפלאה, זה יהיה קשה להחזיר את הסיגריה לפרופורציה, אבל שווה לנסות.
עמי188
תודה לכן על המענה , כן אני יודע שאם היו לסיגריה השלכות בריאותיות יותר אולי אפילו אני הייתי חוטא בעישון .
עם הילדה אני לא מעיר ולא מדבר על הנושא , החלטתי להתעלם לחלוטין , לפני כ חודש היה איזה רבע בערב שראיתי אותה מעשנת בגינה ואני לא אמרתי מילה , רק דאגתי שהיא תדע שהייתי שם , והילדה התחילה איתי התכתבות בווטסאפ וניצלתי את ההזדמנות הזאת להיכנס אליה לחדר ולתת לה את הספר של אלן קאר כדי שתעיין בו ותראה זוית אחרת , הקראתי לה את הקדשה שכתבתי לזיוה , זה ריגש אותה ואותי היא בכתה לי על הכתף ואמרה שהיא רוצה להפסיק לעשן ( בואי נגיד ששבעתי מהבטחות ובכי ) ולקחתי זאת בעירבון מוגבל מאוד.אני לא מצפה שזה יקרה כל כך מהר , אני רק מצטער שהיא לא למדה מהניסון שלנו ולא אמרה לא בפעם הראשונה שהציעו לה .
ידי קצרה מלהושיע והגוף והנפש עייפים ממלחמות .אני צובר כוחות ובעתיד יחד עם זיוה שלי בכוחות משותפים נביא בפניה את האפשרות להיגמל עם כלים מקצועים של סדנה וליוי . עד אז נחיה את היום .