מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
פרופ' איתמר רז
פרופ' איתמר רז
מנהל רפואי במרכז DMC, תל אביב, יו'ר מועצת הלאומית לסכרת

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
מורד שיראזי
מורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם. חברת הנהלת עמותת אומץ לב
כמונימחלות לבפגיעה בעקבות מאמץ גופני חריג

פגיעה בעקבות מאמץ גופני חריג

07/09/23 12:24
3 תגובות

בן 50. בריא מאוד בד"כ. רץ למרחקים ארוכים (רץ מרתון פעם בשנה). בחודש יולי האחרון (לפני כחודשיים) ביצעתי ריצה ארוכה במיוחד (50 ק"מ) בתנאי חום כבד ותוך מאמץ רב. באותו ערב הופיע קוצר נשימה קל, שהחמיר מעט בשבועיים-שלושה שאחרי. צילום לב וראיות תקינים, אקו-לב במאמץ תקין מאוד, א.ק.ג תקין, בדיקות-דם תקינות. אמא שלי ואחי חולי לב (מיוקרדיטיס בעיקר, אמא שלי עם קוצב-לב). אמא שלי גם אסטמטית. לקחתי ממנה (בהשאלה..) את המשאף שלה (סרטייד) לאחר שקוצר הנשימה ממש החמיר, ואכן, עזר מאוד, אך נותרה תחושת קוצר-נשימה, ועם כל מאמץ "חריג" ההרגשה מחמירה. שאלותיי: הקרדיולוג הפנה אותי למיפוי-לב פרפוזי סיסטמיבי במאמץ. האם הבדיקה לא מיותרת לאחר אקו-לב במאמץ? אחי הגדול היה בבירור ארוך מאוד ללא תוצאות, ורק לאחר בדיקת מ.ר.י התגלתה הגדלה חריגה של חדר ימין. האם לא כדאי לבקש הפנייה להדמייה זו? האם תוכלו להמליץ על כיוון לבדיקות נוספות לאבחנת הבעייה? (בעוד כשבועיים אבצע בדיקת ספירומטריה). האם ידועה פגיעה אקוטית בלב בעקבות מאמץ גופני חריג? תודה מראש על התשובה


תגובות

ד-ר-אבישי-גרופר
מומחה כמוני
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
07/09/23 13:52

באופן כללי בדיקת אקו לב אמורה להדגים בעיה במבנה או בתפקוד של 2 חדרי הלב (חדר שמאל וימין) וזאת הבדיקה הראשונית לבירור חשד למחלת לב. במידה ובדיקת אקו לב במאמץ בוצעה לאחר הופעת התסמינים היא אמורה לאשר או לשלול בעיה בלב.  חשוב להעריך בצורה מקיפה את איכות הבדיקה ולבדוק את כל המדדים שמפורטים בדו"ח הבדיקה. יש מקרים בהם איכות הבדיקה לא מספקיה לשלול בוודאות בעיה או שמסתפקים במדדים חלקיים כדי להגדיר שהבדיקה תקינה בלי להתייחס לכל הפרטים בבדיקה.

בדיקת מיפוי לב מערכיה את זרימת הדם לשריר הלב ויכולה להוסיף על המידע בבדיקת האקו, בעיקר כשהאבחנה לא ברורה והתסמינים לא חולפים.

כדי להחליט על צורך בבדיקת MRI יש לפנות להערכה של קרדיולוג עם ממצאי כל הבדיקות.  כדאי להמתין לאחר בדיקת הריאות כדי לקבל את התמונה המלאה. 

peled0409
12/09/23 9:54

תודה רבה על תשובתך ד"ר גרופר.  בדיקת אקו-לב במאמץ בוצעה דרך קופ"ח ואין לי יכולת ו/או ידע להעריך את איכותה.. החשש שלי מפני בדיקת מיפוי הלב במאמץ היא בעיקר בשל הזרקת החומר הגרעיני - יודע, המינון מאוד נמוך, ואין בכך כל נזק, ועם זאת, הייתי מעדיף להמנע אם התועלת שבבדיקה חוזרת שכזו, דהיינו הסיכוי הנמוך שיימצא משהו שלא נמצא באקו-לב במאמץ, נמוכה. אם בכל זאת תוכל לחדד את הסיכוי שבבדיקה זו יימצא משהו שלא נמצא בבידקת האקו ובבדיקות הנוספות - אודה לך מאוד. כמו-כן, האם תהיה תועלת בבדיקת דם די-דימר? מוסיף שכאמור, בעוד כמה ימים אעבור בדיקת ספירומטריה, ואחרי קבלת כלל התוצאות אפנה לייעוץ פרטי. בינתיים, שוב תודה על תשובותיך

ד-ר-אבישי-גרופר
מומחה כמוני
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
12/09/23 14:31

כדי להחליט על הצורך בבדיקות נוספות במסגרת הבירור צריך לבצע הערכה מקיפה כולל בדיקה גופנית וסקירת כל ממצאי הבדיקות שבוצעו עד עכשיו. 

ממליץ להשלים את בדיקת הריאות ולפנות לקרדיולוג עם התוצאות כדי שיחליט על צורך במיפוי לב או בדיקות נוספות.