מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבמדריכיםהחמרה של אי ספיקת לב: מה שצריך לדעת

החמרה של אי ספיקת לב: מה שצריך לדעת

איך מזהים החמרה של אי ספיקת לב? מהם גורמי הסיכון לתופעה? אילו שיטות מסייעות למנוע החמרה? ואיך מטפלים במצבים של החמרה במחלה?


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

אי ספיקת לב היא מחלה כרונית, מחלת הלב השכיחה באוכלוסייה, אשר מתבטאת בפגיעה בתפקוד הלב, באופן שפוגע ביכולתו להזרים דם וחמצן בכמות מספקת לאברי הגוף במאמץ, ובשלבים מתקדמים גם במנוחה. במצבים אלה הלב מתקשה לספק את צרכי הגוף, ועלולים להצטבר עודפי נוזלים בגוף ולגרום לבצקות וקוצר נשימה.

 

אי ספיקת לב עשויה להיות מאוזנת במשך שנים ארוכות, אך מדובר במחלה פרוגרסיבית שנוטה להחמיר עם הזמן, ומלווה בתקופות של החמרה בתסמינים מסיבות מגוונות, כגון זיהומים, שינויים בלחץ הדם ו/או הפרעות בקצב הלב וכן חוסר היענות להמלצות התזונתיות ולטיפול התרופתי.

 

במצבים מתקדמים של אי ספיקת לב – החמרה עלולה להוביל לפגיעה משמעותית במבנה הלב ולאי ספיקת לב בדרגה מתקדמת שעשויה להצריך השתלת לב מלאכותי או השתלת לב.

 

מטרתם העיקרית של הטיפולים התרופתיים באי ספיקת לב היא לעכב את החמרת המחלה – למנוע אשפוזים ולהפחית את הסיכון לתמותה.

 

הטיפול בהחמרה של אי ספיקת לב תלוי במועד בו זו אובחנה. לדברי ד"ר אבישי גרופר, מומחה לקרדיולוגיה ומנהל מרפאת מושתלי מכשירי העזר הלבביים ואשפוז חולי אי-ספיקת לב חריפה במרכז הרפואי שיבא, יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל, "במידה וההחמרה מזוהה בשלב מוקדם – אפשר להסתפק בהתאמות בטיפול התרופתי תוך העלאת מינונים של חלק מהתרופות לטיפול בתסמינים שהחמירו. במידה וההחמרה מזוהה בשלב מתקדם – נדרש טיפול באמצעות הזרקת משתנים (פוסיד) במרפאות הקהילה של קופות החולים. ואילו החמרה משמעותית עוד יותר דורשת אשפוז או אשפוז בית למתן טיפול אינטנסיבי עד להתייצבות החולה. במקרים רבים נדרש האשפוז גם במטרה לברר מה הסיבה להחמרת המחלה".

 

 

מהו אירוע החמרה של אי ספיקת לב?

 

החמרה של אי ספיקת לב (WHF, קיצור של Worsening Heart Failure), הקרויה לעתים 'החמרה אקוטית של אי ספיקת לב כרונית', מוגדרת כהידרדרות של תסמיני אי ספיקת לב לאחר תקופה של יציבות קלינית.

 

בהבדל ממחלות קרדיו וסקולאריות אחרות כמו מחלת לב כלילית, התקף לב או שבץ מוחי, אי ספיקת לב מאופיינת במהלך ייחודי שכולל תקופה מאוזנת שבה תפקודי הגוף נשמרים ברובם והתסמינים ניתנים לשליטה, לצד תקופות של החמרה במחלה שמאופיינות באי יציבות קלינית וקושי לשלוט בתסמינים.

 

קצב ההחמרה של אי ספיקת לב משתנה ממטופל למטופל, והחמרה עשויה להופיע לעתים ימים בודדים לאחר התסמינים הראשונים של המחלה, ולעתים כעבור שבועות, חודשים ואף שנים לאחר אבחון המחלה. מחקר אמריקאי שבחן את התופעה על בסיס נתוני מאגר נרחב של מטופלים עם מחלות לב וכלי דם, שממצאיו פורסמו במארס 2019 בכתב העת Journal of the American college of Cardiology, מצא על סמך ניתוח נתונים על 11,064 מאובחנים עם אי ספיקת לב ומקטע פליטה (EF) נמוך, כי לאחד מכל שישה מאובחנים יש סיכון להחמרה של אי ספיקת לב שמובילה לאשפוז תוך שנה וחצי מאבחון המחלה.

 

בשנים האחרונות יש מחקרים שמתעדים עלייה בהיקף אירועי החמרה של אי ספיקת לב. מחקר אמריקאי שפורסם ביולי 2022 בכתב העת Journal of the American College of Cardiology, מזהה בין השנים 2010 ל-2019 עלייה של 32% בהיקף המצבים של החמרה באי ספיקת לב בארה"ב - עלייה שמוסברת בחלקה במודעות מוגברת לתסמינים של החמרת אי ספיקת לב.

 

סימנים להחמרה של אי ספיקת לב

 

החמרה של אי ספיקת לב עשויה להתבטא בתסמינים חדשים של אי ספיקת לב שלא היו קיימים בשלב אבחון המחלה או בהחמרה של תסמינים קיימים, "לדוגמה, כשקוצר הנשימה מחמיר. למשל, אם המטופל הרגיש בשלב אבחון המחלה קשיי נשימה לאחר טיפוס של כמה קומות במדרגות – וכעת חש בקושי כבר לאחר טיפוס של קומה אחת בלבד", מסביר ד"ר גרופר.

 

התסמינים המרכזיים שמעידים על החמרה של אי ספיקת לב הם לרוב קוצר נשימה חמור שמקשה על הנשימה במאמץ קל ולעתים אף במנוחה והופעת בצקות.

 

בין התסמינים שעשויים להעיד על החמרה של אי ספיקת לב, נכללים התסמינים הבאים:

 

·       קוצר נשימה

·       נפיחות חריגה ברגליים, כפות הרגליים, הידיים ו/או הבטן

·       תחושת סחרחורת

·       עלייה במשקל של 1.3 ק"ג או יותר ביום אחד

·       עלייה במשקל של 2.3 ק"ג או יותר בשבוע אחד

·       שיעול עיקש/ יבש שאינו פוסק

·       עייפות חמורה או חוסר יכולת פתאומי לבצע פעולות יומיומיות

·       אובדן תיאבון או בחילות

·       תחושת מלאות/ נפיחות בבטן

·       בלבול וחוסר מנוחה

 

תסמינים אלה עשויים להיות סימן ראשון להצטברות נוזלים בגוף שמעידה החמרה של אי ספיקת לב. במצבים שהופיעו תסמינים של החמרה – מומלץ לא להשתהות ולפנות במהירות לרופא המטפל כדי לבחון את הצורך בהתאמות בטיפול התרופתי שעשויות להשיב את המחלה ליציבות.

 

במקרה ומופיעים תסמיני החמרה של אי ספיקת לב, יש להימנע ממקלחות/ אמבטיות חמות מדי (חמות יותר מטמפרטורת הגוף) אשר עשויות להחמיר את תחושת הסחרחורות, כתוצאה מירידה בלחץ הדם.

 

מספר סימנים מעידים על החמרה אקוטית חמורה באי ספיקת לב שדורשת פנייה למוקד רפואי/  חדר מיון:

 

·       חוסר נוחות או כאבים בחזה שנמשכים יותר מ-15 דקות ואינם מוקלים במנוחה.  

·       קוצר נשימה חמור ועיקש שמקשה מאוד על הנשימה.

·       עילפון או אובדן הכרה.

·       קצב לב מהיר או לא סדיר שאינו חולף.

·       יכולת לישון רק עם הגבהה משמעותית במיוחד של הראש (עם הרבה כריות) או בישיבה.

·       הפרשות כיח ורוד בשיעול.

 

גורמי סיכון להחמרה של אי ספיקת לב

 

מספר מחקרים בעשורים האחרונים מנסים לזהות גורמי סיכון להחמרה של אי ספיקת לב – במטרה לצמצם את הסיכון לתופעה. לדברי ד"ר גרופר, "כל מצב שמוציא את החולה מאיזון יכול להוביל להחמרה, החל מזיהום פשוט וטריוויאלי כמו הידבקות בשפעת וכלה בשינויים בלחץ הדם, בקצב הלב ובתפקודי הכליות ועוד".

 

זיהומים 

 

זיהומים מהווים גורם סיכון מרכזי להחמרה של אי ספיקת לב, והחמרה עשויה להתפתח גם על רקע זיהומים קלים יחסית, כמו שפעת, דלקת ריאות וזיהומים בדרכי השתן.

 

במחקר שבוצע בעשר מדינות באירופה והתבסס על מדגם של 692 חולים שחוו החמרה באי ספיקת לב, וממצאיו פורסמו בדצמבר 2020 בכתב העת Scadinavian Journal of Primary Health Care, נמצא כי זיהומים בדרכי הנשימה מסבירים מעל לרבע (28%) ממקרי ההחמרה של אי ספיקת לב.

 

מחקר מבריטניה שפורסם במאי 2020 בכתב העת Circulation: Heart Failure מצא במדגם של 711 חולים עם אי ספיקת לב ומקטע פליטה נמוך שעברו אשפוזים, כי רבע (25%) מהאשפוזים הראשונים נגרמו על רקע זיהומים – מחציתם (50%) זיהומים בדרכי הנשימה ורבים נוספים ברקמות רכות (18%) ודרכי השתן (17%). זיהומים הובילו להחמרה בעיקר אצל חולים בגיל מבוגר, עם רמות נמוכות של אלבומין בדם, עם רמות גבוהות של נויטרופילים בדם ועם תחלואה נלווית במחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD).

 

במחקר הבריטי נמצא עוד כי זיהומים בקרב המאובחנים עם אי ספיקת לב לרוב אינם מאופיינים בתסמינים ה"קלאסיים" של זיהום, כמו חום גבוה (פירקסיה) ודופק לב מואץ (טכיקרדיה), ולכן דורשים ערנות יתר מצד רופאים. במקרה של זיהום בדרכי הנשימה – שהוא כאמור השכיח ביותר באי ספיקת לב – התסמין הוא לרוב החמרה בקוצר נשימה גם במצבים שלא הובילו לקוצר נשימה בעבר לאחר אבחון המחלה.

 

על רקע הסיכון הגבוה להחמרה כתוצאה מהידבקות בזיהומים – חשוב לחולים עם אי ספיקת לב לנקוט בפעולות מניעתיות, לרבות שמירה על היגיינה וריחוק חברתי בימי מגפות כדוגמת הקורונה, שמירה על מרחק מאנשים עם סימני מחלה זיהומית וקבלת החיסון העונתי לשפעת, החיסונים לדלקת ריאות (שני חיסונים שונים שיחד נותנים הגנה) וחיסונים נוספים למניעת מחלות זיהומיות בהתאם להמלצות בגיל המבוגר, למשל החיסון לשלבקת חוגרת.

 

שינויים בלחץ הדם

 

שינויים בלחץ הדם עשויים להוות גורם נוסף להחמרה של אי ספיקת לב. חוקרים מיפן דיווחו באפריל 2021 בכתב העת Journal of Hypertension כי מצאו שזינוק בערכי לחץ הדם בשעות הבוקר – המכונה לעתים "קפיצת בוקר" (Morning Surge) – עלול להיות סמן שמאפשר לחזות את תחילתה של החמרה של אי ספיקת לב.

 

החמרה בתפקוד הכליות

 

פגיעה בתפקוד הכליות עשויה להחמיר אי ספיקת לב, ואף להיפך: החמרה של אי ספיקת לב שדורשת טיפול אינטנסיבי עלולה להוביל במהלך האשפוז להחמרה בתפקוד הכליות.

 

נמצא כי אי ספיקת לב שמלווה בפגיעה בתפקודי הכליות עשויה להתבטא דווקא בירידה במשקל הגוף – ולא בעלייה במשקל הגוף ובבצקות, כפי שמאפיין החמרה של אי ספיקת לב מסיבות אחרות.

 

גורמים פיזיולוגיים נוספים

 

מצבים של איסכמיה – פגיעה בזרימת הדם לשריר הלב כתוצאה מהיצרות או סתימת העורקים הכליליים והתפתחות הפרעות בקצב הלב (דופק) – מהווים גורם נוסף שמוביל לעתים להחמרה של אי ספיקת לב.

 

כמו כן, שינויים הורמונאליים בבלוטת התריס עשויים אף הם לגרום להחמרה של אי ספיקת לב, וכך גם שינויים ברמות ההמוגלובין בדם.

 

היענות לטיפולים

 

אחד מגורמי הסיכון המרכזיים להחמרה של אי ספיקת לב היא היענות חלקית/ ירודה לטיפולים ולהמלצות לאורח חיים בריא – ובעיקר להמלצות להקפיד על תזונה דלת נתרן (מלח) ולהגבלות נוזלים.

 

במחקר אירופי שפורסם בשנת 2020 הייתה היענות לקויה לטיפולים סיבה מרכזית להחמרה של אי ספיקת לב: אי היענות להמלצות התזונתיות הסבירה 27% ממקרי ההחמרה ואי היענות לטיפול התרופתי המומלץ הסבירה 23% ממקרי ההחמרה.

 

סקירה מהולנד, שפורסמה עוד בינואר 2005 בכתב העת European Journal of Heart Failure, מצטטת 11 מחקרים שמזהים קשר בין היענות ירודה לטיפולים באי ספיקת לב לבין החמרה במחלה, כשבתשעה מתוכם זו הבעיה השכיחה ביותר שמובילה להחמרה של אי ספיקת לב ב-21% עד 64% מהמקרים.

 

היענות חלקית לטיפול התרופתי באי ספיקת לב מהווה בעיה מאתגרת. מחקר ישראלי שנערך במרכז הרפואי העמק בעפולה ובית החולים האנגלי בנצרת, ופורסם במארס 2012 בכתב העת Journal of Translational Medicine, הצביע על היענות לקויה לטיפול תרופתי בקרב המאובחנים עם אי ספיקת לב, שנאמדה במימוש 69% מהמרשמים בלבד בממוצע, והוגדרה כבעייתית מבחינת השגת המטרה הטיפולית שהיא הארכת חיי החולים באיכות חיים טובה יותר.

 

אי היענות לטיפולים באי ספיקת לב עשויה להתרחש על רקע העדר תגובה לתרופות (אי ספיקת לב רפרקטורית), תופעות לוואי קשות, חוסר הבנה של מטרות הטיפול התרופתי, וכן תחלואה נלווית בעיקר במחלות שמלוות בירידה קוגניטיבית – למשל דמנציה.

 

גורמים סביבתיים נוספים

 

מחקרים מנסים בעשורים האחרונים לזהות גורמי סיכון נוספים להחמרה של אי ספיקת לב, בניסיון לצמצם את היקפי התופעה שמעלה כאמור את הסיכון לאשפוזים חוזרים. בין השאר, נמצא כי שינויים במשקל אצל חולי אי ספיקת לב שנגרמים מסיבות שונות – עשויים להוביל להחמרה.

 

במחקר מצרפת שפורסם בספטמבר 2022 בכתב העת ESC Heart Failure של החברה האירופית לקרדיולוגיה, נמצא כי מגמת ההתחממות הגלובלית והעלייה בטמפרטורות בעיקר בעונת הקיץ מעלה אף היא את הסיכון להחמרה אצל חולי אי ספיקת לב. המחקר מצא כי בגל החום שפקד את יבשת אירופה בקיץ 2019 אשר לווה בצרפת בעליית החום מעל ל-32 מעלות צלזיוס – דווח על ירידה מובהקת במשקל הגוף של חולי אי ספיקת לב, ולמרות שירידה זו הייתה קטנה יחסית (כ-1.5 ק"ג לחולה במשקל ממוצע של 78 ק"ג) – הרי שיש לה השפעה על עלייה בסיכון להחמרה של אי ספיקת לב והצורך באשפוז בבית חולים.

 

סיבוכים של החמרה באי ספיקת לב

 

החמרה באי ספיקת לב שנותרת ללא טיפול הולם לרוב מובילה להחמרה נוספת, וכך חולים עם אי ספיקת לב נוטים לאשפוזים חוזרים בבתי חולים. לפי הערכות, כ-50% מחולי אי ספיקת לב שמתאשפזים בבית חולים בפעם הראשונה – נדרשים לאשפוז חוזר כעבור חצי שנה.

 

לפי דו"ח של משרד הבריאות על אשפוזים במחלקות הפנימיות בישראל בשנים 2019-2005, למאובחנים עם אי ספיקת לב סיכון גבוה ב-40% להיקלע לרצף של אשפוזים חוזרים בבית החולים, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

 

מכלל האשפוזים החוזרים כעבור שבוע מהשחרור שנכללו במחקר – עשירית (10.6%) היו של חולים עם אי ספיקת לב, ומכלל האשפוזים החוזרים כעבור חודש מהשחרור – כרבע (28.2%) היו חולי אי ספיקת לב.

 

במחקר האמריקאי שבחן את התופעה ופורסם במארס 2019, נמצא כי 56% מאלו שחוו החמרה של אי ספיקת לב סבלו תוך חודש אחד בלבד מהחמרה נוספת שדרשה אשפוז חוזר בבית חולים.

 

מעבר לכך, החמרה של אי ספיקת לב מגדילה כצפוי את הסיכון לסיבוכים נוספים של אי ספיקת לב, לרבות פגיעה בכליות, מחלות של מסתמי הלב, הפרעות בקצב הלב, אירועי לב וכלי דם ופגיעה בכבד.

 

 

לאחר שנים של מחקרים על החמרה של אי ספיקת לב, בשנים האחרונות מתפרסמות עבודות שמציעות שיטות חדשות להפחתת הסיכון לאשפוזים, וזאת במקרים שבהם ניתן טיפול הולם בתסמיני ההחמרה כבר בשלבים ראשונים להופעתם, אצל הרופא המטפל בקהילה.

 

להלן מספר המלצות מבוססות מחקרים להפחתת הסיכון להחמרה של אי ספיקת לב:

 

  • היענות לטיפול התרופתי שהותאם לאי ספיקת לב והקפדה על נטילת כל התרופות הנדרשות במועדן.
  • הקפדה על ביצוע בדיקות מעקב סדירות אצל הרופא המטפל וביצוע בדיקות הדמיה לפי המלצות הרופא (בדיקת אקו לב תומלץ לחולים לרוב בתדירות של אחת לשנה).
  • ערנות להופעת תסמינים חדשים או החמרה בתסמינים קיימים של אי ספיקת לב ופנייה מהירה לרופא המטפל במצבים אלה. לפי מחקרים, תשומת לב לסימנים הראשונים של החמרה ופנייה לרופא לצורך ביצוע התאמות בטיפול – עשויים למנוע הידרדרות משמעותית שדורשת אשפוז בבית חולים.
  • מעקב יומיומי בבית אחר משקל הגוף, לחץ הדם וקצב דופק הלב.
  • בשנים האחרונות מפותחות תוכנות ייעודיות לשימוש רופאי לב שמאפשרות לחזות על סמך פרמטרים שונים חולי אי ספיקת לב בסיכון להחמרה – כדי לאפשר להם התאמות מהירות בטיפול למניעת הידרדרות משמעותית במצבם. בישראל פיתחו חוקרים מהפקולטה לרפואה בטכניון בשיתוף חוקרים אמריקאים מודל, בהתבסס על נתונים של מאות חולי אי ספיקת לב קשה. המודל שהוצג במאמר באוקטובר 2018 בכתב העת ESC Heart Failure משקלל נתונים רפואיים, משקל, נתוני תפקודי ריאות ונתונים מבדיקות הדמיה שונות – כדי לאמוד את הסיכון להחמרה של אי ספיקת לב מבעוד מועד. יש לציין כי המודלים בתחום זה עוד לא נכנסו בישראל באופן שוטף לטיפול הקליני היומיומי בחולי אי ספיקת לב.

לקריאה נוספת: טעויות העלולות להוביל להחמרה באי ספיקת לב

 

איך מאבחנים החמרה באי ספיקת לב?

 

כיום, בהעדר קריטריונים ברורים ואחידים לאבחון החמרה של אי ספיקת לב – הדבר עלול לפגוע בזיהוי מוקדם של מצבי החמרה ובטיפול בהם. כך קורה שבמקרים רבים החמרה של אי ספיקת לב מאובחנת באיחור, בין אם על רקע העדר מודעות מספקת בקרב הצוות הרפואי או בין אם כתוצאה מבלבול בין תסמיני ההחמרה לתסמינים של מצבים רפואיים אחרים או מחלות נלוות שעמן מתמודד המטופל.

 

אבחון החמרה של אי ספיקת לב מבוסס כיום על דיווחי מטופלים על תסמינים חדשים או החמרה בתסמינים וכן על סדרה של בדיקות אבחנתיות, כגון בדיקת אקו לב שעשויה לזהות חריגות במבנה הלב שעשויות להעיד על החמרה.

 

לדברי ד"ר גרופר, "אנו משתדלים לבצע בדיקות אקו לב לחולי אי ספיקת לב לפחות פעם בשנה בבדיקות המעקב כדי לזהות החמרה, וכן בכל מצב שבו מופיעים סימנים להחמרה במחלת הלב, כדי לנסות ולהבין מה הסיבה לכך".

 

עלייה מהירה במשקל שעשויה להעיד על אגירת נוזלים והתפתחות בצקות. מסיבה זו, החברה האירופית לקרדיולוגיה (ESC) ממליצה בהנחיות קליניות שעודכנו לאחרונה באוגוסט 2021 על בדיקה בבית למדידה יומית של משקל הגוף לכלל האנשים עם אי ספיקת לב, לצד ניטור תסמינים חריגים. עם זאת, חשוב להדגיש כי לפי התפיסה שמקובלת כיום, משקל הגוף לבדו אינו מהווה תסמין ספציפי הרגיש מספיק כדי לזהות את כלל המקרים של החמרה באי ספיקת לב, ומומלץ לבצע גם מדידות ביתיות של לחץ הדם ולעקוב אחר קצב הלב (דופק). 

 

איך מטפלים בהחמרה באי ספיקת לב?

 

הטיפול בהחמרה באי ספיקת לב מותאם על פי השלב בו אובחנה ההחמרה.

 

טיפול מוקדם אצל הרופא המטפל

 

חשוב להגיע לרופא מוקדם ככל הניתן במקרה של חשד להחמרה. במידה וסימני החמרה של אי ספיקת לב מזוהים בשלבים הראשונים, כשהתסמינים עוד אינם חמורים ביותר – מומלץ לפנות לרופא המטפל בקהילה לביצוע התאמות בטיפול התרופתי, ובעיקר העלאה של מינוני התרופות לצורך טיפול אינטנסיבי יותר שמטרתו להשיב את המחלה ליציבות.

 

טיפול במשתנים בקהילה

 

במקרים בהם ההחמרה של אי ספיקת לב מתבטאת בעלייה במשקל ובבצקות, אולם תסמינים אחרים עדיין אינם חמורים ביותר – ניתן לנסות ולמנוע אשפוז על ידי הפניית החולה לשירותים בקופת החולים בקהילה של מתן תרופות משתנים (פוסיד) שמטרתן להגביר הפרשה של הנוזלים העודפים שהצטברו בגוף.

 

לעתים ניתן להתאים לחולה עירוי של משתנים במסגרת טיפול בית.

 

אשפוז בבית חולים

 

במקרים קשים של החמרה של אי ספיקת לב שמתבטאת בתסמינים קשים, יש צורך באשפוז החולה בבית חולים – הן כדי לטפל בתסמינים ולהביא את החולה למצב של יציבות והן כדי לנסות ולבדוק מה הגורם שהוביל להחמרה.

 

אשפוז במצבים של החמרה באי ספיקת לב מבוצע לרוב במסגרת של אשפוז יום, ובמצבים קשים במיוחד דורש אשפוז במחלקה פנימית.

 

במהלך האשפוז מבוצעות פעולות לאיזון המחלה ולהשבת החולה למצב יציב. בין הפעולות המותאמות לחולים באשפוז לפי הצורך:

 

  • מתן עירוי משתנים בשילוב ניטור לחץ הדם ובדיקות שתן (אלקטרוליטים);
  • עירוי של תרופות אינוטרופיות המשפיעות על כושר התכווצות שריר הלב;
  • עירוי דם ומוצריו;
  • עירוי ברזל למניעת אנמיה;
  • ניקור פריקרדיאלי לשאיבת נוזלים מקרום הלב וניקור פלאורלי לשאיבת נוזלים מהחלל סביב הריאות;
  • טיפול במסכת CPAP לחולים עם גודש ריאתי;
  • השתלת דפיברילטור או קוצב לב דו חדרי לחולים עם אי ספיקת לב קשה למניעת הפרעות קצב מסכנות חיים;

 

למרות שאשפוז חולים עם אי ספיקת לב נחשב לשכיח, הרי שכל אשפוז כתוצאה מהחמרה של אי ספיקת לב מעלה את הסיכון לאשפוז נוסף (אשפוז חוזר) – מה שגם מגדיל את הוצאות האשפוז וגם בהיבט הקליני מעלה את הסיכון לתמותה. לפי סקירה שפורסמה בשנת 2021 בכתב העת Therapeutics and Clinical Risk Management, בחלק מהמדינות המפותחות שיעור התמותה לאחר אשפוז בקרב חולי אי ספיקת לב מגיע ל-25% עד 30% וגבוה יותר מסוגים מסוימים של סרטן.

 

בשנים האחרונות פותחו שירותים ייעודיים לאי ספיקת לב שמציעים אשפוז בית לחולים שאובחנו עם החמרה אולם מצבם עדיין מוגדר 'די יציב' – באופן שמאפשר ביצוע בדיקות אבחנתיות בבית ואף מתן תרופות בעירוי בבית.

 

טיפול בגורם הסיכון

 

לאחר שמזוהה החמרה של אי ספיקת לב – המטופל יופנה לרוב לבדיקות שמטרתן לזהות את הגורם שהוביל להחמרה, לרבות בדיקות הדמיה, לעתים גם באשפוז.

 

לדברי ד"ר גרופר, "חשוב במקביל לטיפול בהחמרה של אי ספיקת לב – לבצע בירור לסיבת ההחמרה ולנסות לחפש או לשלול גורמי סיכון או בעיות שניתנות לטיפול כדי למנוע נזק נוסף לשריר הלב".

 

זיהוי גורם הסיכון שהביא להחמרה של אי ספיקת לב עשוי לאפשר להתאים כנגדו טיפול כדי להעלות את הסיכויים להתייצבות החולה: למשל מתן טיפול באנטיביוטיקה במצבים של החמרה על רקע זיהום; השתלת קוצב לב דו חדרי/ דפיברילטור במצבים של הפרעה בקצב הלב שמתבטאת בדופק איטי מדי; מתן תרופות ופעולות נוספות במצבים של קצב לב (דופק) מהיר מדי; ובמקרה של החמרה על רקע אירוע לבבי – מתן טיפולים למניעת אירוע חוזר למשל במדללי דם/ נוגדי קרישה.

 

התאמה מחודשת של תרופות

 

בתום שלב ההחמרה, לאחר שחרור מאשפוז והתייצבות במצב החולה עם אי ספיקת לב, מתבצעת לרוב התאמה מחודשת של הטיפול התרופתי המיועד לחולה. בין השאר, יש תרופות שמיועדות לאי ספיקת לב קשה הניתנות רק לאחר החמרה.

 

התרופה וורקובו (Verquvo) שמשתייכת לקבוצה של תרופות חדשניות שפועלות במנגנון חדש לשפעול האנזים 'גואנילאט ציקלאז' (sGC, קיצור של Guanylate Cyclase stimulator) לשיפור זרימת הדם מהלב לאיברי הגוף, מיועדת כיום בעיקר לחולים שעברו החמרה של אי ספיקת לב שהייתה מלווה באשפוזים בחצי השנה האחרונה או שדרשה טיפול בתרופות מקבוצת המשתנים בעירוי במסגרת טיפול/ אשפוז בית.

 

חשוב שחולים לאחר החמרה באי ספיקת לב שמשוחררים מאשפוז יפנו לרופא המשפחה לבחון את הצורך בשינוי תמהיל התרופות. כמו כן, לאחר התייצבות החולים, נמשך אצל הרופא המטפל תהליך העלאת המינונים בתרופות שהותאמו לכל חולה (תהליך הטיטרציה).

 

 

ד"ר אבישי גרופר הוא מומחה לקרדיולוגיה ומנהל מרפאת מושתלי מכשירי העזר הלבביים ואשפוז חולי אי-ספיקת לב חריפה במרכז הרפואי שיבא, יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל

 

עדכון אחרון: נובמבר 2022