מנהלי קהילה
מה עושים?
לצערי כל מה שעשיתי לא עזר, רציתי לעזור לו, רציתי לשמור על המשפחה שלנו, הלכתי איתו לטיפולים, הבאתי אישפוז בית, רדפתי אחריו שיקח את הטיפול.
הוא נרקסיסט מאובחן ששקע בדיכאון ,לא מוכן להיות מטופל בשום אופן.
שנים שנתתי רק לו, איבדתי את עצמי ...החלטתי שאני חייבת לעצמי את עצמי, הלכתי לטיפול ושם הבנתי שחייב ישאר לפחות הורה שפוי אחד ל3 המדהימים שלנו וכדי שזה יקרה אני חייבת לקחת אותם ולעבור דירה.
התחננתי בפניו שנעשה את זה יפה, הלכתי לתהליך גישור אבל הוא טוען שלא מסוגל לעשות את זה שהדיכאון השתלט עליו והוא לא יכול להישאר לבד, אבל גם לא מוכן לעשות את מה שחייב לעשות ולטפל בעצמו.
אני ימים בודדים לפני המעבר, אורזת עם הילדים והוא מסתובב סביבי ומתחנן שלא אעשה את זה, מאיים באובדנות ומפעיל מניפלציות רגשיות.
איך מתגברים?? איך מתלעמים?
אני מבקשת ממנו ללכת לטיפול שוב ושוב והוא לא מוכן.
מה עושים? הרגשות אשם לא עוזבים מצד אחד ומצד שני חייבת לדאוג לנו ולי!
אורית זאבי יוגב
אמונה יקרה, נשמע שהגעת לקצה ועשית החלטה. עוד נשמע שאת מאפשרת לבעלך את ההחלטה - רשמי לו על נייר שאת מוכנה להישאר בתנאי שהוא הולך לטיפול - ובמידה ולא יילך תיישמי את האיום. כך לפחות תרגישי שנתת לו מוצא. מדברייך אני מבינה שאין לך אפשרות אחרת, שהחיים איתו הפכו לבלתי נסבלים לא רק עבורך אלא גם עבור ילדייך. נראה שאם לא תצאי מהבית הדברים יישארו כפי שהם ואם כן תעזבי יש סיכוי שמשהו ישתנה בדינמיקה. חשוב מאוד שהיציאה מהבית תהייה מלווה בטפול שלך, כול צעד ילווה במחשבה עם הראציונל של הסיבה שאת עושה את הדברים. מה דעתך?
צה צה
עברתי משהו דומה לזה בעבר.
שלא תגיעי למה שהגעתי מציע לך להיות בצמוד ליועץ מומחה לשמור על השפיות שלך ושל הילדים, בלי זה יש מצב ששתיכם תהיו פסיכים