מנהלי קהילה
מובילי קהילה
כאבים וחולשה
היי,
הכל התחיל אצלי לפני שנתיים, בוקר אחד התעוררתי עם סחרחורת קלה וכאב בצוואר בצד שמאל שמקרין ליד שמאל.
מצב זה הכניס אותי לחרדה ועם הזמן נוספו תסמינים נוספים של נימול ברגליים ובידיים, קפיצות שרירים, התכווצויות שרירים.
לאחר כ5 חודשים מתחילת הסימפטומים הייתה תקופת הטבה/ רגיעה של כחצי שנה ואז בעקבות מצב סטרס התסמינים חזרו והתעצמו.
עברתי כל רופא אפשרי בערך, אורטופד, אא"ג, 3 נוירולוגים, 3 ראומטולוגים, פסיכולוגיים, פסיכיאטרים.
עברתי בדיקת EMG שלוש פעמים שיצאה תקינה פרט לרדיקלופתיה צווארית בגובה C5-C6 משמאל, C7-C8 משמאל ורדיקלופתיה כרונית L2-3-4 דו"צ
עברתי פעמיים MRI ראש ועמוד שדרה צוואר בהפרש של שנה והתוצאות שיצאו בשתי הפעמים היו שני מוקדים היפראינטנסיים זעירים בחומר הלבן של המוח, לא ספציפיים ללא שינוי מהפעם הראשונה.
C3-C4- בלט דיסק אחורי מינימאלי.
C4-C5- בלט אחורי בעל בסיס רחב, קל, מלווה באימפרסיה קלה על קדמת החוט.היצרות מינימלית של התעלה הגרמית.
C5-C6- היצרות יחסית של הפרמינה הימנית.
כיום אני עם סוג של תחושת חולשה בידיים וברגליים, בעיקר בצד שמאל, תחושה של מסורבלות ואי יציבות, כאבים וחולשה במפרקים, מרגישה שצד שמאל שונה בתחושה מימין, כאילו הצד "תפוס" יותר או שהעצבים בו מורגשים יותר החל מהעין, הלסת ועד לרגליים, יובש בעיניים (עין שמאל במיוחד), נימולים בכתפיים, קפיצות שרירים מידי פעם.
טרשת נפוצה נשללה על בסיס בדיקות פיזיולוגיות ותוצאות MRI, ראומטולגית אחת אמרה חשד פיברו ואחד אחר אמר שאולי אהרלוס דנלוס.
האם ניתן לשלול בוודאות טרשת בהתבסס על בדיקות הMRI והבדיקות הגופניות? האם ישנו כיוון נוסף שאולי כדאי לבדוק?
ד"ר אסתר גנלין
תותי שלום
מהתיאור שהצגת הסבירות כי מדובר בטרשת נפוצה קלוש.
המהלך בטרשת התקפי, מתחיל ונגמר (יכולה להשאר רזידואה), יש דינמיקה בבדיקות הדמיה עוקבות, צריך למלא קריטריונים ברורים שאינם מתקיימים במקרה שלך.
ציינת שיש תיעוד של לחץ קל על קדמת החוט, זה יכול לגרום לנימול. צריך לעקוב ובמידת הצורך לחזור על בדיקות הולכה עצבית לאחר שנה
במצב כזה, מרגיש לי שהגוף שלך מאותת שמשהו לא מתנהל כשורה. והמשהו הזה יכול להיות גם רגשי, מתח, חרדה, עומס. שינה לא מספקת, העדר פעילות גופנית.
לגוף יש יכולות להתמודד כל עוד מאפשרים לו. כאשר אנחנו על הקצה גם היכולת שלנו להרגיש מתעצמת, מפתחים אי סבילות לכל הרגש. כל כאב ואי נוחות מתעצמים.
זה לא מדומיין, זה אמיתי, פיסי לגמרי, אבל יכול להיות מוזן רגשית.
כך או כך, בשלב הזה הייתי ממליצה לשלב טיפול רגשי להתמודדות עם גוף מאותת מצוקה ודאגה גוברת בשל חוסר הוודאות והעדר אבחנה. תגובה טבעית
העובדה שעברת הרבה ולא מצאו אבחנה יכולה גם לנחם שאין משהו קיצוני שמחייב טיפול , או תמונה קלינית ברורה שממלאת קריטריונים לאבחנה כזו או אחרת.
צריך רופא משפחה טוב שיעשה סדר בכל הבירורים והבדיקות,יבדוק שאין חסרי תזונתיים- B12, ברזל וכו'. יבין לעומק מה התמונה הכללית לרבות החלקים הרגשיים ויידע לכוון לפי הנדרש .
עסקי בכמה שיותר דברים שממלאים אותך בשמחה, עסקי בפעילות התנדבותית או במשהו שעוזר לאחרים, כשנותנים מתמלאים בחזרה. זה אושר שנמשך מעבר להנאה גשמית רגשית.
נסי לחשוב על דברים נוספים - לא בגדר בת יענה שמתחמקת מהתמודדות אלא בגדר השמת תשומת הלב על מה שתורם ומפתח. למשל מציאת תחביב חדש, לימוד שפה, תחום מרתק אחר . השמיים הם הגבול. תתפרעי ביצירתיות.
מאחלת לך השגת שליטה מחודשת דווקא מהמקום של שחרור
כל טוב