רעיון ממש נהדר, וגם מאתגר למדי בשבילי. כי יש לפחות ארבעה או חמישה מועמדים כרגע מבין השירים שהיו הן דומיננטים בשבילי בתקופה האחרונה והן שהספיקו לצבור מעמד דמוי קאנוני בתרבות שלי. השיר שבחרתי מוכר לי זה מכבר שנתיים. אך הוא התחדש ושב לתודעה שלי לא מזמן. יש בו שילוב של אפיות כזו עם דבר מה פראי לגמרי שאני ממש מעריצה. בשבילי הוא פשוט מרומם את הנפש, את החיים עצמם. אפילו, ואולי אף במיוחד, כשאני במצב רוח רע יש בו את העוצמה הזו להחזיר עטרה לישנה. ועוד תמיד נדמה לי שהוא נוזף בי (מתוך הליריקה), אבל כמעין חבר קרוב, מישהו שמבין כי הוא בעצמו נמצא במצב דומה. ככה שאני מוצאת הזדהות עמוקה. בנוסף אני מרגישה שיחסית מעטים יתחברו אליו כמוני, כאילו לא כולם הולכים לאהוב אותו. ויתכן אף הרוב יסלדו ממנו. אבל אולי זה מחזק את תחושת השייכות שלי אליו, כי לכאורה הוא שלי ואני חולקת אותו עם מעטים בלבד.