מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

בחזרה לברמינגהאם

05/07/25 19:40
2 תגובות

היום מתקיים מופע האיחוד של בלאק סבאת' - בהרכב המקורי לא פחות! - לאחר 20 שנה שלא נראו יחדיו. וזה גם יהיה המופע האחרון שלהם (בין היתר כי הסולן אוזי אוסבורן סובל מפרקינסון). בעיני האירוע הזה כל כך גדול, כמעט בקטע של מיתוס שעתיד לבוא. ונדמה לי שכך גם ניסו לעשות ממנו עם הופעות פתיחה של שמות גדולים כמו מטאליקה, פנטרה, גאנז נ' רוזס ורבים אחרים שבאו לחלוק מעין כבוד אחרון. קשה לי לדמיין שמלפני כ50 שנה בכלל לא היה דבר כזה מטאל. בזמנו, כשבלאק סבאת' הוציאו את אלבום הבכורה שלהם רוב המבקרים לעגו להם ושללו אותם על הסף, כנראה מבלי להבין בכלל איזו סערה מתקרבת. כי פעם אחר פעם - מה שזר, מה שלא מובן - יש להסתכל עליו עקום (ומאוחר יותר בלאק סבאת' עוררו סערה נוספת בקרב נוצרים שמרנים בארצות הברית בגלל שהם הזכירו את השטן פעם או פעמיים). כיום יש לשדה המטאל כמה מיליונים של חסידים אדוקים (וגם כמה ליטאים, אולי פחות אדוקים), בנוסף לעשרות תתי-ז'נארים שעוד ממשיכים להתווסף ולהתפתח. מה שלא מובן מאליו, כי אני מניחה שלא חסרים סגנונות שפרצו לקדמת הבמה אך נעלמו כמו שהם עלו ולא שמעו מהם יותר. אבל מטאל עדיין עושה רעש. לא כי הוא פופולרי במיוחד או במרכז, אלא לדעתי זה כי יש לו את הגרעין הקהילתי המסור, הנאמנן, שנצמד אליו במשך עשורים (שאלה נפרדת, כנראה יסודית יותר, היא למה דווקא למטאל יש תחושת קהילתיות ואחווה כזו). בכל אופן, הנה משהו בשבילי - שקורה בעולם הרחב - שאפשר להתלהב ממנו. 

 


Black Sabbath (2009 Remaster)

תגובות

יאיר---ערן
מנהל קבוצה
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
06/07/25 15:00

מעניין באמת שהמטאל שמר על רלוונטיות ופרוג-רוק פחות. 
בתור אחד שפחות מתחבר לסגנון, או יותר נכון פחות מכיר, הרי אין ספק שיש למטאל הרבה מאזינים. 
מזכיר לי שלפני הרבה זמן יצא לי להתנדב בכפר נוער. מצד אחד היה נוער שבאו מאתיופיה ומהצד השני יוצאי ברית המועצות. מצד אחד היפ-הופ ומצד שני מטאל.

אני טוען שהמטאל שואב את המקורות ממוזיקה קלאסית והיפ-הופ מR&B או אולי אפילו רק B ( בלוז ) - שני אלמנטים מקבילים. בטח יש מיליון מאמרי מחקר על הנושא הזה.

אגב בנערותי כן גדלתי על כל הענקים האלו ( Deep Purple, Black Sabbath, Uriah Heep ועוד ועוד ) - הפאנק והניו וייב של שנות ה-80 שינה אצלי הכל 

gnirednoW
06/07/25 18:10

כאמור אני חושבת שהחלק המרכזי קשור לתחושת האחווה או הקהילתיות שיש לחסידי מטאל. נדמה לי שבשביל הרבה אנשים מדובר בחלק מהזהות שלהם ולא רק אופנה חולפת. אבל עניין נוסף, אם משווים לפרוג רוק, כנראה כרוך בעובדה שלמטאל -כפי שציינתי לעיל - יש הרבה מאוד תת-ז'נארים (כולל פרוג מטאל מכל מני סוגים). ככה שאנשים שאוהבים מוזיקה וחוקרים אותה יכולים להגיע ולהתחבר אליו מכל מני כיוונים (כי למטאל יש הרבה סינתזות ונקודות תפר עם ז'נארים אחרים). ואז עניין נוסף, אם משווים קונקרטית לפרוג רוק, מדובר בז'אנר די מורכב מבחינת סגנון. שלא כולם יכולים להתחבר אליו, במיוחד כיום כאנשים רבים מצפים שיצירה תהיה לבידור זריז גרידא ולא כאמנות רצינית. אבל בעיקרון, זה גם לא הוגן להשוות בין פרוג רוק למטאל כי מטאל בעיני הפך לקטגוריית על שכוללת המון זרמים בעוד פרוג רוק הוא בעצמו זרם של רוק. השוואה הוגנת יותר היא בין מטאל לרוק - אבל גם כאן - יש שיגידו שמטאל הוא בסך הכל סוג מיוחד של רוק (לכן השוואה שנראית לי מתאימה במיוחד היא בין מטאל לג'אז, למשל). כמו שפאנק הוא יתכן זרם מיוחד של רוק. מצד שני, כן נדמה שמטאל צמח למימדים די רחבים בזמן שמשהו כמו פאנק לא הגיע אליו מבחינת כמות תת ז'אנרים (לפחות עד כמה שידוע לי). ולכן אולי יש גם אחרים שכן מתייחסים אליו כז'אנר אוטונומי או נפרד. לא יודעת מי צודק. אבל כן נדמה לי שלמטאל יש איזה צליל שאופייני לו שמבדיל אותו מרוק וזרמיו האחרים. אבל לא באמת מבינה מספיק בניואנסים של הגדרות כאלה. 

מממ... כן אני זוכרת שסיפרת על ההתנדבות הזו. אני חושבת שזה ממש משעשע החלוקה הזו.

זה מעניין לטעון ששורשיו של המטאל במוזיקה קלאסית. לפי מה שידוע לי בלאק סבאת', למשל, מאוד הושפעו דווקא מבלוז (בין היתר). אבל לא קראתי מחקרים בנושא ואני לא יודעת מה הקונצנזוס של המומחים בסוגיה. 

האמת אני מחכה לגל כלשהו שיסחוף אותי לכיוון חדש, אם הוא יוכל. לאחרונה הקשבתי ליותר דברים שהם מחוץ למטאל ואני אוהבת את חלקם. אבל לא היה עדיין זרם אחיד וחזק מספיק שיציע לי חלופה להישאב אליה.