כ-1.2 מיליון בני אדם בישראל סובלים מעודף כולסטרול. עם זאת, נראה כי קיימת בעיה גדולה במודעות - על פי נתונים שפרסמה החברה הישראלית לטרשת עורקים, 65% מהאוכלוסייה כלל לא מודעים לרמות הכולסטרול שלהם. לכבוד יום המודעות הלאומי לנזקי הכולסטרול, ריכזנו עבורכם מידע על כולסטרול וחמישה כללים פשוטים שיסייעו לכם לשמור על רמת כולסטרול LDL תקינה.

נהוג לחלק את הכולסטרול לשני סוגים:

LDL - Low Density Protein (המוכר גם ככולסטרול רע) - אחראי על הובלת הכולסטרול מן הכבד אל כלי הדם והתאים.

HDL - High Density Protein (המוכר גם בשם כולסטרול טוב)  - אחראי על הובלת כולסטרול עודף מן התאים ומכלי הדם אל הכבד, אשר מפרק את הכולסטרול העודף.

הכולסטרול הרע, בשל היותו מרכיב שומני, שוקע בדפנות כלי הדם. משקעים אלה גורמים ליצירת רבדים טרשתיים בדפנות כלי הדם (טרשת עורקים) בלב, במוח, כלי הדם ברגליים ובעורקי הכליה. רבדים טרשתיים אלו מתפתחים עם הזמן לכדי הצרויות משמעותיות יותר ולכן מקשים על זרימת ואספקת דם ללב, ובכך מגדילים את הסיכון ללקות בהתקף לב. הסיכון נמצא ביחס ישיר לרמת הכולסטרול: ככל שעולה רמת הכולסטרול הרע, כן עולה הסיכון להתפתחות המחלה. לעומת זאת, רמות גבוהות של HDL מורידות את הסיכון להתפתחות מחלות אלו.

אז כיצד ניתן לשמור על רמת כולסטרול רע תקינה ולמנוע התפתחותם של מחלות לב וכלי-דם? להלן מספר כללים פשוטים שכל אחד מאיתנו יכול ליישם בחיי היום-יום.

1) דע מהן רמות הכולסטרול שלך ובאיזו קבוצת סיכון אתה נמצא

טיפול ברמת הכולסטרול הרע ייעשה רק לאחר קביעת רמות הכולסטרול בגופך, לצד קביעת רמת הכולסטרול המומלצת עבורך.

קביעת רמת הכולסטרול נעשית באמצעות בדיקת דם פשוטה. לכל אדם שהינו מעל גיל 20 מומלץ להיבדק אחת למספר שנים לצורך אבחון פרופיל השומנים בדם וביניהם כולסטרול. לקבוצות בסיכון מומלץ לבצע בדיקת שומנים וכולסטרול בתכיפות גבוהה יותר, בהתאם לרמות הכולסטרול של האדם וההיסטוריה הרפואית שלו.

כיום קיימים קווים מנחים לערכי הכולסטרול המומלצים, בחלוקה לפי תחלואה נלווית ורמות סיכון: עבור הנמצאים בסיכון נמוך (גורם סיכון אחד למחלות לב וכלי דם), ערכי הכולסטרול הרע המומלצים הם בין 130-160 מ"ג/דצ"ל, עבור אלו הנמצאים בסיכון בינוני (שני גורמי סיכון ויותר) : 100-130 מ"ג/דצ"ל, ועבור אלו הנמצאים בסיכון גבוה (כאלו הסובלים ממחלת לב, סוכרת או לקו בשבץ, או הסובלים מהצטברות של גורמי סיכון מרובים) התפיסה עד לאחרונה הייתה להגיע לרמות כולסטרול רע של פחות מ-100 מ"ג/דצ"ל. לפני כשנה וחצי הנחיה זו שונתה ובמסגרתה נקבע כי רמות ה-LDL המומלצות עבור חולים בסיכון גבוה הן 70 מ"ג/דצ"ל. ההנחיות לחולים בסיכון גבוה אומצו בישראל לאחר פרסומן בארה"ב, וזאת בעקבות מחקרים שמצאו כי הורדת ערך ה-LDL ל-70 מ"ג/דצ"ל מקטינה משמעותית את הסיכון לתחלואה נוספת ממחלות לב וכלי דם.

2) תזונה נכונה

כולסטרול נמצא במזונות עתירי שומן, כדוגמת ביצים, בשר אדום ומוצרי חלב עתירי שומן. שינוי הרגלי התזונה הוא הצעד הראשון בדרך לשמירה על רמת כולסטרול תקינה. שינוי זה יתבצע באמצעות הפחתת מזונות עתירי שומן והגדלת כמות הפירות והירקות בכל ארוחה. בנוסף, ישנם מזונות הידועים ביכולתם להפחית את רמות הכולסטרול הרע בגוף, ביניהם מזונות המכילים סיבים תזונתיים, כדוגמת סובין, קטניות ושיבולת שועל.

3) פעילות גופנית

כיום כבר ידוע כי קיים קשר בין שמירה על פעילות גופנית לאורך זמן, לפחות שלוש פעמים בשבוע, ובין העלאת הכולסטרול הטוב. בנוסף, פעילות גופנית חשובה מאוד מכיוון שהיא מורידה גורמי סיכון אחרים למחלות לב כמו שומנים אחרים בדם ולחץ דם. הפעילות אינה חייבת בהכרח להיות מאומצת, גם פעילויות מתונות כמו הליכה או רכיבה על אופניים, עונות על הצורך בפעילות גופנית. פעילות גופנית מומלצת במיוחד לאלו הסובלים מרמות טריגליצרידים גבוהות, רמות כולסטרול טוב נמוכות, לסובלים מסוכרת ועודף משקל וכן בחולים בהם כבר קיימת עדות למחלת לב.

4) הפסקת עישון

עישון מעלה בצורה משמעותית את הסיכון למחלות לב, זאת כיוון שהינו מפחית את רמת הכולסטרול הטוב בגוף (רמות נמוכות של כולסטרול טוב נקשרות לסיכון גבוה למחלות לב וטרשת עורקים). על פי הסטטיסטיקה הרפואית, סיכויים של מעשנים לפתח מחלות לב הינו פי ארבע פעמים לעמת אותו סיכוי הקיים בקרב אוכלוסיית הלא מעשנים.

5) טיפול תרופתי

אין די בשינוי באורח החיים כדי להפחית את הכולסטרול הרע לרמות המומלצות, יש לשלב טיפול תרופתי מתאים בהתאם לרמת הסיכון של האדם.

בקרב חולים הנמצאים בסיכון גבוה (כאלו הסובלים ממחלת לב, סוכרת או לקו בשבץ, או הסובלים מהצטברות של גורמי סיכון מרובים) חשיבות הטיפול התרופתי גדולה על אחת כמה וכמה. חולה בסיכון שאינו מאוזן נמצא בסכנת חיים עקב סיכון מוגבר לאוטם שריר הלב (התקף לב). טיפול נכון בכולסטרול הינו בבחינת הצלת חיים.

התרופות המרכזיות לטיפול במחלה הינן ממשפחת הסטטינים, שיעילותם במניעת תחלואה ותמותה הוכחה במחקרים רבים. בחולים בסיכון גבוה שאינם מצליחים להגיע לאיזון ולרמות היעד המומלצות עבורם בעזרת הטיפול בסטטינים, יש צורך לשלב לצד הטיפול הבסיסי בסטטינים תרופות נוספות המעכבות ספיגת כולסטרול במעי, כדוגמת איזיטרול. טיפול משולב זה יסייע לחולים הנמצאים בסיכון להגיע לרמת היעד שלהם שהינה 70 מ"ג/דצ"ל.

* ד"ר עמית שגב הוא המזכיר הכללי של האיגוד הקרדיולוגי בישראל

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה