כמונימפרקיםחדשותRA: טיפולים ביולוגיים מפחיתים סיכון להתקף לב

RA: טיפולים ביולוגיים מפחיתים סיכון להתקף לב

לאנשים עם דלקת מפרקים שגרונתית סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. מחקר חדש מצא כי טיפול בחוסמי TNF אלפא מפחית את הסיכון להתקף לב ב-39% בהשוואה לתרופות שמשמשות כיום קו טיפול ראשון למחלה

מאת אלה הר-נוי
23/02/17
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

דלקת מפרקים שגרונתית נקשרה ברבות השנים עם מצבי תחלואה שונים ובייחוד עם מחלות לב וכלי דם, וזאת בעיקר על רקע השפעת המצב הדלקתי על תפקוד כלי הדם בגוף והאצה של טרשת העורקים.

 

לדוגמה, מחקר שפורסם ב-2014 בכתב העת Annals of Rheumatic Diseases, אמד כי הסיכון למחלות לב וכלי דם גבוה ב-39% בקרב אנשים עם דלקת מפרקים שגרונתית שאינם מטופלים בתרופות ובאלה שנרשם להם טיפול הסיכון היה גבוה ב-58%. מחקר ממקסיקו שהוצג במאי 2015 העלה כי רבע מהחולים בדלקת מפרקים שגרונתית ללא תסמינים של מחלת לב נמצאים בסיכון לסבול מהתקף לב מפתיע. ביוני 2015 דווח מחקר אמריקאי מקיף שניתח את נתוני מחקר המעקב הגדול הקרוי 'מחקר האחיות' כי דלקת מפרקים מגדילה פי 2.55 את הסיכון למות מאירוע לב בקרב נשים. במחקר ישראלי שפורסם באוגוסט 2016 בכתב העת Clinical Rheumatology חוקרים מהמרכז הרפואי שיבא, שירותי בריאות כללית ואוניברסיטת בן גוריון מצאו כי דלקת מפרקים שגרונתית גם מעלה את הסיכון למפרצת באבי העורקים.

 

בעוד שמחקרים רבים מצביעים על קשר בין דלקת מפרקים שגרונתית ומחלות לב וכלי דם, עדיין לא ברור אם טיפול שמסייע לוויסות התגובה הדלקתית מוביל להפחתה בסיכון.

 

חוקרים מאוניברסיטת מנצ'סטר בבריטניה ביקשו לבחון כיצד טיפולים לדלקת מפרקים שגרונתית שמווסתים את מערכת החיסון והתגובה הדלקתית משפיעים על הסיכון להתקפי לב.

 

המחקר, שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases, כלל אנשים עם דלקת מפרקים שגרונתית שקיבלו טיפול תרופתי למחלה במהלך השנים 2001-2009.

 

3,058 נבדקים טופלו בתרופות ממשפחת DMARD. תרופות אלה, שמהוות את קו הטיפול הראשון בדלקת מפרקים, מווסתות את פעילות המערכת החיסונית, וכוללות את התרופות מטוטרקסט, ערבה, סלאזופירין, פלקווניל ואימורן.

 

11,200 נבדקים טופלו בתרופות ביולוגיות ממשפחת חוסמי TNF אלפא. תרופות אלה חוסמות את פעילותו של חלבון דלקתי בשם TNF אלפא וכך מפחיתות את התגובה הדלקתית. הנבדקים במחקר טופלו בתרופות אנברל, רמיקייד ויומירה.

 

לאחר שנלקחו בחשבון גורמים שהיו עולים להתערב ולהשפיע על התוצאות כגון משך המחלה, טיפולים קודמים ונוכחות של מחלות נוספות, נמצא כי הטיפול במעכבי TNF לווה בירידה משמעותית של 39% בסיכון להתקף לב בהשוואה לטיפול ב-DMARD.

 

לדברי החוקרים, ניתן לייחס את הירידה בסיכון לשליטה טובה יותר על המחלה שמובילה לירידה כללית בדלקתיות עם נוגדי TNF בהשוואה ל-DMARDs, או לפעילות ישירה של נוגדי TNF על התהליך הטרשתי בכלי הדם.

 

 

Ann Rheum Dis. Published online January 10, 2017

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: