מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מפרקים (ראומטולוגיה)

מנהלי קהילה

פרופ' אורי אלקיים
פרופ' אורי אלקיים
מומחית לראומטולוגיה, מנהלת המכון הראומטולוגי במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), יו"ר האיגוד הישראלי לראומטולוגיה.
ד
ד"ר חגית פלג
רופאה ביחידה הראומטולוגית בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים . מומחית בפנימית וראומטולוגיה. 
פרופ' מרב לידר
פרופ' מרב לידר
בוגרת ביה״ס לרפואה של אוניברסיטת תל אביב cum laude מומחית ברפואה פנימית (2000) ובראומטולוגיה (2006) פרופ׳ חבר קליני באוניברסיטת תל אביב. מחברת מעל 100 מאמרים ופרקים בספרים בתחום הפמפ, המחלות הראומטיות והאוטואימוניות. מנהלת היחידה הראומטולוגית במרכז הרפואי שיבא.

מובילי קהילה

רם בלס
רם בלס
יו"ר מתנדב בעמותת ענבר למחלות ראומטיות, אוטואימוניות ודלקתיות. מטפל כבר למעלה מ-20 שנה באישתי ומתמודדים יחד עם ראומטיק ארטריטיס (RA).
כמונימפרקים (ראומטולוגיה)חדשותRA: השמנה מפחיתה את הסיכוי להפוגה

RA: השמנה מפחיתה את הסיכוי להפוגה

מחקר גדול מצא כי בקרב אנשים עם דלקת מפרקים שגרונתית השמנה קשורה לשיעורי הפוגה נמוכים ולמחלה פעילה יותר


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

דלקת מפרקים שגרונתית (RA) היא מחלה דלקתית אוטואימונית, שנגרמת כשתאים של מערכת החיסון תוקפים את המפרקים ולעיתים איברים אחרים. 

 

ידוע כי השמנה גורמת לדלקתיות כרונית, ומחקרים הראו ש-BMI גבוה קשור לסיכון מוגבר להתפתחות של דלקת מפרקים שגרונתית. בשנים האחרונות פורסמו מחקרים שהעלו את האפשרות שהמשקל משפיע גם על פעילות המחלה באלו שכבר סובלים ממנה.

 

חוקרים מאוניברסיטת קלגרי ביקשו לבחון אם אכן - ובאיזו מידה - מידת ההשמנה משפיעה על פעילות המחלה ובעיקר על הסיכוי להפוגה בדלקת מפרקים שגרונתית. לשם כך הם בחנו את כל המחקרים שפורסמו בנושא. ניתוח הנתונים כלל 8 מחקרים שהיו בהם נתונים על שיעורי הפוגה במטופלים שמנים בהשוואה לאלו שאינם שמנים, 9 מחקרים כללו נתונים על מדדים הקשורים לפעילות המחלה או דיווחים של מטופלים על מצב המחלה ו-3 מחקרים שכללו נתונים על תמותה.

 

לפי הממצאים שפורסמו בכתב העת Arthritis Care & Research, הסיכוי של אנשים שמנים עם דלקת מפרקים להגיע להפוגה היה נמוך ב-43% והסיכוי להפוגה ממושכת היה נמוך ב-51%, בהשוואה למטופלים שמשקלם תקין או אלה שיש להם משקל עודף אך אינם סובלים מהשמנת יתר.

 

רוב המחקרים על שינויים בפעילות המחלה מצאו שלמטופלים שמנים היו ציוני DAS28 ו-DAS (המהווים מדד לפעילות המחלה) גרועים יותר, יותר מפרקים רגישים, יותר סמני דלקתיות, יותר כאב ויותר מגבלות בתפקוד הגופני במהלך תקופת המעקב. עם זאת, השמנה בקרב אנשים הסובלים מדלקת מפרקים לא נקשרה לסיכון מוגבר למוות בניתוח הנתונים הנוכחי.

 

המחקר לא בדק אם הרזיה תוכל לשפר את הסיכוי להפוגה או תפחית את פעילות המחלה, אך מחקרים אחרים רומזים לכך. מחקר שממצאיו הוצגו בכנס השנתי של הקולג' האמריקני לראומטולוגיה (ACR) בשנת 2014 הראה כי הרזיה משמעותית הובילה לשיפור ניכר בפעילות של דלקת מפרקים שגרונתית, בצורך בטיפול תרופתי ובדלקתיות. החוקרים עקבו אחר 53 מבוגרים שמנים שאובחנו עם דלקת מפרקים שגרונית ועברו ניתוח בריאטרי לטיפול בהשמנה. שנה לאחר הניתוח הירידה הממוצעת במשקל הגוף עמדה על 41 קילוגרמים, וזו הייתה מלווה בירידה משמעותית בסמני דלקת. פעילות מחלה בינונית או גבוהה הייתה הרבה פחות שכיחה לאחר הניתוח - 6% שנה לאחר הניתוח לעומת 57% לפניו. שיעור החולים שנזקקו לטיפול תרופתי לדלקת מפרקים שגרונית שנה לאחר הניתוח היה נמוך יותר בהשוואה לתקופה שלפני הניתוח - 66% לעומת 98%. כחמש וחצי שנים לאחר הניתוח 74% מהנבדקים היו בהפוגה, שיעור גבוה יותר משמעותית בהשוואה ל-26% שהיו בהפוגה לפני הניתוח.

 

 

Arthritis Care Res. Published online May 9, 2016