14% מהנשים הבוגרות בישראל מאובחנות עם אוסטיאופורוזיס – דלדול עצם בדרגה כלשהי – שיעור דומה לזה שמדווח בארה"ב ובמדינות מערביות נוספות. עם זאת, לרבות מהנשים שסובלות משברים על רקע דלדול עצמות, בעיקר לאחר גיל המעבר עם הירידה בפעילות ההורמונאלית, לא מותאמות תרופות.

מחקר ישראלי שפורסם עוד בשנת 2001 בכתב העת Osteoporosis International מצא כי שני שליש מתוכן אינן מקבלות טיפול תרופתי ייעודי כלשהו לאוסטיאופורוזיס. רק 5% מהנשים מקבלות טיפול הורמונאלי או בתרופות ממשפחת הביספוספונטים, שמטרתו לבלום את המשך פירוק העצם או להגביר את קצב בניית העצם, ואילו היתר נותרות ללא טיפול, או שמומלץ להן להסתפק בטיפול בסידן ובויטמין D .

גם מחקרים נוספים ממדינות המערב העלו כי לפחות מחצית מהנשים עם שברי אוסטיאופורוזיס אינן מקבלות טיפול תרופתי ייעודי למחלה. מחקר חדש שנערך בישראל מגלה כי אחת הסיבות לעיכוב בטיפול הוא אבחון של סיבוכים במערכת העיכול, לרבות מחלת מעי דלקתית או אירוע חריג אחר בתהליך עיכול המזון בגוף.

בעבודה הנוכחית, החוקרים מקופת חולים מכבי ובתי הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובטכניון בחיפה, בשיתוף חוקרים מחטיבת המחקר של מחברת התרופות MSD, ביקשו לבחון את הקשר הייחודי בין סיבוכים במערכת העיכול לאוסטיאופורוזיס בקרב נשים לאחר גיל המעבר.

במחקר נכללו 30,788 נשים מגיל 55 ומעלה המבוטחות במכבי עם אבחון אחד לפחות של אוסטיאופורוזיס או שבר בעצמות על רקע אוסטיאופורוזיס בין ינואר 2000 לנובמבר 2012. בהמשך נבחן אלו מבין הנבדקות חוו בסמוך לאבחנה באוסטיאופורוזיס סיבוך כלשהו במערכת העיכול, שהוגדר כמחלת מעי דלקתית (קרוהן או קוליטיס כיבית) שדרשה טיפול תרופתי; מחלות נוספות של מערכת העיכול כגון צליאק; וסיבוכים נוספים במערכת העיכול שדרשו טיפול כלשהו.

17.5% מהנשים במחקר (5,386 נשים) אובחנו עם סיבוך כלשהו במערכת העיכול בתקופה של שנה לפני האבחנה באוסטיאופורוזיס, ואילו 13% מהנשים במחקר (3,998 נשים) היו עם אבחנה של סיבוך במערכת העיכול במשך השנה לאחר האבחנה באוסטיאופורוזיס. 2.4% מהנבדקות אובחנו עם מחלת מעי דלקתית – קרוהן או קוליטיס כיבית, 2.25 עם סיבוכים כרוניים בדרכי השתן ו-0.1% עם צליאק.

כמו כן נבחנו מצבים כרוניים נוספים בקרב הנבדקות עם אוסטיאופורוזיס, והשכיחים שבהם היו יתר לחץ דם שאובחן אצל 37.8% מהנשים, דלקת מפרקים כרונית אצל 19.1% מהנשים ודיכאון אצל 16.1% מהנשים.

ללא טיפול תרופתי

מכלל הנבדקות במחקר, התברר כי שיעור גבוה של 70.6% מתוכן לא קיבלו טיפול תרופתי כלשהו ייעודי לאוסטיאופורוזיס במשך השנה שלאחר אבחנתן במחלה. 24.9% מהנשים טופלו בתרופות ממשפחת הביספוספונטים ו-4.5% נוספות טופלו בתרופות אחרות למחלה.

ניתוח סטטיסטי העלה כי נשים שחוו סיבוך במערכת העיכול לאחר האבחנה באוסטיאופורוזיס, ללא בעיה כרונית כלשהי במערכת העיכול טרם האבחנה, היו בסיכויים נמוכים ב-85% לקבל טיפול תרופתי ייעודי לאוסטיאופורוזיס בשנה שלאחר האבחנה. בקבוצה זו, עיכוב בטיפול התרופתי אובחן בעיקר בקרב נשים מעל גיל 85, נשים המאובחנות במקביל גם עם סוכרת, דיכאון או כשל כלייתי.

גם בקרב נשים עם בעיות במערכת העיכול עוד בטרם האבחנה באוסטיאופורוזיס, במידה והופיע סיבוך גם לאחר האבחנה, הן היו בסיכויים נמוכים ב-86% לקבל טיפול תרופתי לאוסטיאופורוזיס בשנה שלאחר האבחנה.

החוקרים מבהירים כי השיעור הנמוך של נשים עם אוסטיאופורוזיס לאחר גיל 55 שמותאם להן טיפול תרופתי ייעודי בשנה הראשונה לאחר אבחנתן – מחייב לשפר את אופן הטיפול באוסטיאופורוזיס במערכות בריאות. בנוסף, על רקע הסברה כי סיבוך במערכת העיכול מוביל להחלטת הרופא לעכב את הטיפול התרופתי באוסטיאופורוזיס, אולי מחשש לתופעות לוואי כגון בחילות, הקאות, שלשולים או עצירות, ממליצים החוקרים על פיתוח טיפולים חדשים לאוסטיאופורוזיס שישפיעו פחות כתופעת לוואי על מערכת העיכול.

המחקר בוצע בין השאר בשיתוף ד"ר ג'ינגבו יו (Jingbo Yu), ד"ר ענבל גולדשטיין, פרופ' ורדה שלו, ד"ר גבריאל חודיק, פרופ' צופיה איש-שלום, ד"ר עופר שרון ואנתיקה מודי, וממצאיו מפורסמים בגיליון ספטמבר 2015 של כתב העת International Journal of Clinical Practice.

הקשר הסבוך שבין אוסטיאופורוזיס לסיבוכים במערכת העיכול כבר היווה יעד לעבודות בעבר. מחקר אמריקאי מאוניברסיטת ניו מקסיקו שפורסם בשנת 2001 בכתב העת American Journal of Gastroenterology מצא קשר בין מחלת קרוהן לבין אוסטיאופורוזיס, ומחקר מסין שפורסם בפברואר השנה (2015) בכתב העת International Journal of Clinical Practice מצא כי בקרב נשים מבוגרות אך לא בקרב גברים, מחלת מעי דלקתית מעלה את הסיכון להתפתחות שברים בעצמות.

חוקרים העלו מספר גורמים אפשריים לקשר בין שני המצבים הכרוניים – לרבות מחסור בוויטמין D, מחסור תזונתי אחר כלשהו, פעילות דלקתית מוגברת המאפיינת הן אוסטיאופורוזיס והן מחלות מעי דלקתיות, השימוש בתרופות ממשפחת הקורטיקוסטרואידים שמערבים הן תופעות לוואי במערכת העיכול והן בעצמות וכן ירידה בפעילות גופנית על רקע התחלואה הכרונית, באופן שעלול להוביל להחמרה של הפעילות הדלקתית.

International Journal of Clinical Practice, doi: 10.1111/ijcp.12676