מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותאיך גורמים לחולי לב לקחת תרופות? נותנים להם רק אחת

איך גורמים לחולי לב לקחת תרופות? נותנים להם רק אחת

חוקרים מצאו כי ה׳׳פוליפיל׳׳ – גלולה שבתוכה שלוש תרופות שונות למחלות לב – מפחיתה את הסיכון לאירועים קרדיו-וסקולאריים באנשים שעברו התקף לב


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

״פוליפיל״ (polypill) – תרופה שמכילה שלוש תרופות סטנדרטיות לחולי לב: אספירין, מעכב האנזים המהפך ACE וסטטין, מפחיתה את הסיכון לאירועים קרדיו-וסקולאריים חוזרים, בהשוואה לטיפול הסטנדרטי בשלוש התרופות הללו בנפרד. כך עולה ממחקר חדש שממצאיו הוצגו בקונגרס של החברה האירופאית לקרדיולוגיה שהתקיים בסוף השבוע האחרון בספרד ובמקביל בכתב העת היוקרתי The New England Journal of Medicine.

 

המחקר החדש המכונה SECURE שבראשו עמדו חוקרים מאוניברסיטת ״מאונט סיני״ מהווה מחקר קליני מבוקר שלב 3 והוא עקב במשך שלוש שנים אחר 2,499 מבוגרים לאחר התקף לב (בטווח של חצי שנה מהאירוע), מחציתם התבקשו ליטול את הטיפול הסטנדרטי שמורכב משלוש תרופות שונות המשמשות למניעת אירוע חוזר: אספירין נגד קרישיות, מעכב האנזים המהפך ACE להפחתת לחץ דם וסטטין להפחתת כולסטרול. היתר קיבלו את הפוליפיל – המכילה את שלוש התרופות הללו בגלולה אחת.

 

מניתוח הנתונים עולה כי בקרב המטופלים בתרופה המשולבת 9.5% סבלו מאירוע קרדיו-וסקולארי חוזר, לרבות התקף לב נוסף, שבץ איסכמי, צורך בפתיחת כלי דם דחופה או מוות מאירוע קרדיו-וסקולארי, לעומת 12.7% בקבוצה שטופלה בשלוש התרופות בנפרד. לפי חישובי החוקרים, הפוליפיל הפחית את הסיכון ב-24% בהשוואה לטיפול הסטנדרטי.

 

כאשר החוקרים בחנו רק מוות מאירוע קרדיו-וסקולארי, התקף לב ושבץ איסכמי, בקבוצת הפוליפיל השיעור עמד על 8.2% לעומת 11.7% בקבוצת הטיפול הסטנדרטי – סיכון נמוך ב-30% בנוטלי הגלולה המשולבת. הסיכון למוות קרדיו-וסקולארי היה נמוך ב-33% במטופלים בפוליפיל.

 

נראה כי הטיפול בפוליפיל גם בטיחותי. תופעות הלוואי היו דומות בשתי הקבוצות.

 

המפתח: היענות לטיפול

 

הפוליפיל נוצרה כדי לטפל בבעיה קשה בקרב מטופלים, ובמיוחד חולי לב: חוסר היענות לטיפול התרופתי. איגוד הלב האמריקאי מונה נטילת תרופות כפי שנרשמו כאחד הדברים הכי חשובים שאנשים אחרי התקף לב יכולים לעשות כדי למנוע התקף לב נוסף. למרות זאת, לדברי החוקרים פחות מ-50% מהאנשים שעברו התקף לב נוטלים את התרופות שנרשמו להם כנדרש.

 

החוקרים מסבירים כי הירידה בסיכון לאירועים קרדיו-וסקולאריים במחקר נבעה לפחות בחלקה מהיענות טובה יותר לטיפול, שנצפתה בקרב המטופלים בתרופה המשולבת.

 

התרופה תוגש בקרוב לאישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי.

 

 

The New England Journal of Medicine August 26, 2022