בשנים האחרונות נחקרות לעומק השלכותיה של אכילה בררנית, שמאופיינת בבחירה מוגבלת ומצומצמת של מזונות. לפני כשנתיים הוכנסה ההפרעה למהדורה החמישית והעדכנית של ספר האבחנות של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי ה-DSM5, ככזו המובילה לאובדן משקל משמעותי בקרב בוגרים או להעדר גדילה תקינה בקרב ילדים, לחסרים תזונתיים, לתלות בהזנה ממקור חיצוני או בתוספי תזונה ולמצוקה נפשית משמעותית. ביולי 2010 קבעו חוקרים אמריקאים כי אכילה בררנית עשויה להיחשב כהפרעת אכילה שמובילה לחסרים תזונתיים ולבעיות בעצמות ובלב.

אכילה בררנית נחשבת למקובלת בקרב ילדים קטנים, לפני גילי בית הספר. לפי מחקרים שונים, 14% עד 20% מההורים לילדים בגילי 2 עד 5 מדווחים על הרגלים קבועים של אכילה בררנית בקרב ילדיהם. עם זאת, למרות שמדובר בתופעה יחסית נפוצה, אין זה אומר שהיא אינה כרוכה בנזקים.

מחקרים מצאו כי למרות שהורים רבים נוטים לחשוש כי אכילה בררנית עשויה לפגוע בילדיהם מבחינה רפואית וחברתית, 63% מההורים מדווחים כי רופאי ילדים אינם מתייחסים לחששות אלה. כעת מצא מחקר חדש מארה"ב כי התופעה עלולה לאותת על בעיות רבות בהן הפרעות קשב וריכוז ומצוקה נפשית.

חרדה חברתית

החוקרים האמריקאים מאוניברסיטת דיוק בצפון קרולינה בחנו את השלכות התופעה בדרגותיה השונות בגילי הילדות, במטרה לכוון טיפול הולם לילדים בסיכון. המחקר כלל 917 ילדים בגילי שנתיים עד שש המטופלים במרפאות שונות בבית חולים מרכזי כחלק ממחקר העוסק בחרדה בקרב ילדים. ההורים נתבקשו למלא שאלון הנוגע להרגלי האכילה של ילדיהם. כמו כן עברו הילדים הערכה שבוצעה על ידי איש מקצוע בביתם ללמידת הבררניות שלהם במזונות. ובהמשך, 188 ילדים נבדקו במסגרת מעקב שבוצע כעבור שנתיים וחצי.

מכלל הילדים שנכללו במחקר, חמישית (20.7%) זוהו כבררנים באכילה: 17.7% בדרגה מתונה ו-3% בדרגה חמורה. ילדים בררנים באכילה היו בסיכויים גבוהים פי 2.8 לאימהות עם חרדה, סיכויים גבוהים פי 2.1 להורה המקבל עזרה נפשית וסיכויים גבוהים פי 2.6 להורה המקבל תרופות פסיכיאטריות.

החוקרים זיהו קשר בין דרגת החומרה של האכילה הבררנית לבין מצוקות נפשיות: ילדים עם אכילה בררנית בדרגה חמורה היו בסיכון גבוה פי 2.1 להיות מאובחנים גם עם דיכאון ובסיכון גבוה פי 2.7 להיות מאובחנים עם חרדה חברתית. אכילה בררנית בדרגת חומרה מתונה לא נקשרה במחקר להפרעות נפשיות ספציפיות. במסגרת המעקב, נמצא כי אכילה בררנית בקרב ילדים מעלה ב-70% את הסיכון שהילד יפתח הפרעת חרדה מסוג כלשהו כעבור שנתיים וחצי.

עם זאת, בהתייחס לתסמינים של הפרעות נפשיות, נמצא כי אכילה בררנית - הן בדרגה מתונה והן בדרגה חמורה - היו קשורות בעלייה בתסמיני דיכאון, חרדה חברתית וחרדה כללית, ואכילה בררנית בדרגה מתונה הייתה קשורה גם בתסמינים של הפרעות קשב וריכוז וחרדת נטישה – קשרים שלא זוהו בקרב ילדים עם אכילה בררנית בדרגה חמורה. 

המחקר נתמך על ידי המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב (NIMH) ומפורסם בגיליון אוגוסט 2015 בכתב העת Pediatrics.

רגישות לריח ומראה של אוכל

אכילה בררנית בכל דרגות החומרה שנבחנו נקשרה לדפוס של דחייה ממזונות מסוימים, בעיות גדילה וכן רגישות יתר של החושים בתגובה לתכונות מסוימות של מזונות, לרבות טקסטורה (מרקם), ריח, מראה ותנועה. ילדים עם אכילה בררנית בדרגת חומרה כלשהי היו בעלי רגישות גבוהה פי 21.7 לריחות של מזונות, רגישות גבוהה פי 37.3 למראה של מזונות ורגישות גבוהה פי 7.8 למרקם של מזונות. הורים לילדים עם אכילה בררנית בדרגה חמורה דיווחו יותר על בעיות ביכולת האכילה בקרב ילדיהם, לרבות קשיי בליעה.

החוקרים מעריכים כי רגישות מוגברת למזונות שנמצאה במחקר בבסיסה של אכילה בררנית עשויה להוביל לקשיים בוויסות רגשות וביכולת למקד קשב – וכך נגרמת עלייה בסיכון להפרעות קשב וריכוז ולהפרעות נפשיות המתבטאות ברגישות יתר, כגון דיכאון וחרדה. 

החוקרים קוראים לפתח קבוצת התערבות להורים של ילדים עם אכילה בררנית, במטרה למנוע התפתחות מצוקות נפשיות והפרעות קשב וריכוז וכן עיכובים והפרעות בגדילה, כפי שעולה מהמחקר הנוכחי. לדברי החוקרים, למרות שהמידע מעלה כי אצל חלק מהילדים נעלם דפוס האכילה הבררנית ללא התערבות עם הזמן, הרי שהממצאים מעלים את הצורך בהכוונה מקצועית לחלק מההורים. החוקרים קוראים גם לרופאים ראשוניים, ובייחוד רופאי ילדים, להיות ערים לתופעת האכילה הבררנית ולאבחן ילדים הסובלים מהתופעה במרפאות, בעזרת הוריהם, ולהציע במקרים הנדרשים תמיכה מקצועית לטיפול במצב.

בישראל פרסמו איגודי רופאי הילדים ורופאי המשפחה הנחיות מקצועיות חדשות בפברואר 2015 הקוראות לרופאים לאבחן ילדים עם התנהגויות אכילה חריגות, בין השאר כדי למנוע התפתחות השמנה וסיבוכיה.

Pediatrics, doi: 10.1542/peds.2014-2386