מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

הפרעות אכילה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהחדשותאנורקסיה משפיעה על יכולת הוויסות החושי

אנורקסיה משפיעה על יכולת הוויסות החושי

חוקרים ישראלים מצאו כי הפרעות בוויסות החושי עלולות להוות את אחד המאפיינים של אנורקסיה, מעבר לתת תזונה


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

בשנים האחרונות גובר העניין בקהילה הרפואית סביב תסמונת הוויסות החושי או הפרעה בוויסות החושי, המכונה בלעז SMD, קיצור של Sensory Modulation Disorder/ Dysfunction או SPD, קיצור של Sensory Processing Disorder.

 

הפרעה זו מבטאת למעשה קשיים ביכולת הוויסות של החושים השונים בגוף כגון ראיה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש וכן חושים נוספים, כגון שיווי המשקל– וזאת בתגובה לגירויים סביבתיים, באופן הגורם להעצמת התפיסה החושית ולקשיי ויסות.

 

רק באחרונה גוברת המודעות לתופעה, שהוגדרה לראשונה רק בשנת 1972 על ידי המרפאה בעיסוק אנה ג'ין איירס, וכיום מוכרת רק בספר האבחנות של מחלות ינקות וילדות – ה-DIR – שפותח על ידי פרופ' סנטלי גרינספן מאוניברסיטת וושינגטון, אולם איננה כלולה בספר האבחנות הרשמי של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי במהדורתו העדכנית ה-DSM-5.

 

בעוד שלרוב האנשים ישנו מנגנון במערכת העצבים המרכזית שמסייע לווסת גירויים חושיים – לעמעמם אותם או להגבירם, כדי שיוכל לתפקד בהתאמה לסביבה, הרי שלאנשים עם הפרעה בוויסות החושי יש קושי בוויסות החושים, וגירויים מהסביבה נתפסים דרך מערכות החישה כלא נעימים ואף ככואבים ומטרידים, כמו למשל קולות צורמים של אכילת תפוח בסביבה או תחושה לא נעימה מסיבוב בקרוסלה. חוקרים ישראלים מתארים כעת כי התופעה מהווה את אחד המאפיינים העצמאיים של הפרעת אכילה מסוג אנורקסיה.

 

הפרעה בשווי משקל

 

צוות החוקרים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, בתי הספר לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב ומרכז ספרא לילדים במרכז הרפואי שיבא, ביצע מחקר פיילוט בקרב 20 נערות ונשים צעירות שאובחנו עם אנורקסיה נרבוזה, 20 נשים שאובחנו עם בולימיה ו-27 נשים בריאות בקבוצת ביקורת. הנבדקות כולן היו בגילי 25-15, ואלו שאובחנו עם הפרעת אכילה היו מאושפזות בשלב כלשהו בעברן מסיבה זו. בהמשך נבדקו 20 נערות בגילי 18-15 שמאושפזות בהווה עם אבחון של אנורקסיה. המשתתפות מילאו שאלונים בנוגע להרגלי האכילה והפרעות אכילה מהם הן סובלות וכן שאלון בנוגע לתגובות הוויסות החושי שלהן (שאלון הקרוי SRQ).

 

הממצאים שנאספו מכלל הקבוצות שנכללו במחקר העלו כי נערות ונשים צעירות עם אנורקסיה סובלות מהפרעות ביכולת הוויסות החושי במספר מדדים – לרבות ויסות חוש הטעם, ויסות שיווי המשקל וויסות החוש הסומטוסנסורי המיועד לתפיסת המרחב ותפיסת הגוף במרחב. הפרעות בויסות חוש הטעם באו לידי ביטוי בדיווחים על תחושה לא נעימה באכילת מזונות מתוקים, מלוחים או חמוצים; הפרעות בוויסות שיווי המשקל באו לידי ביטוי בתחושה לא נעימה בירידה במדרגות, בנסיעה ברכב שאינך נוהג בו או בסיבובים מהירים על קרוסלה; והפרעות בוויסות החוש הסומטוסנסורי כוללות התבטאו בתחושה לא נעימה ממגע יד של מישהו אחר, מהליכה יחפים על דשא או מתחושת מגע עם תגית של חולצה על הגב.

 

 

ככל שחומרת האנורקסיה הייתה קשה יותר, כך נמצא שההפרעה בוויסות החושי גברה, ובהמשך תחושה זו הלכה וירדה ככל שמשקל הגוף עלה עד שהוויסות החושי שב לתקינותו כשהמשקל חזר להיות תקין. אמנם הפרעות קלות בוויסות החושי אובחנו גם בקרב מטופלות עם בולימיה בהשוואה לקבוצת הביקורת, אולם לא בעוצמה שהייתה מובהקת סטטיסטית.

 

החוקרים מסכמים כי "מטופלות עם אנורקסיה מציגות תגובה מוגברת של ויסות חושי הן בשלב האקוטי של המחלה והן בשלב שיקום משקל הגוף, מה שעשוי להצביע על הפרעה בוויסות חושי כמאפיין עצמאי הקשור לאנורקסיה, מעבר להשפעת תת תזונה".

 

במחקר השתתפו ד"ר אילת ברנד גוטהלף, ד"ר שולה פרוש, יהודית איתן, ד"ר שי אדמוני, ד"ר איתן גור ופרופ' דניאל שטיין, וממצאיו מדווחים בגיליון ספטמבר 2015 של כתב העת International Journal of Eating Disorders.

 

פגיעה בעיניים

 

המנגנון שנצפה במחקר הנוכחי משיק להשפעות נוספות על מערכת העצבים המרכזית ומערכות החושים שמתועדות בקרב הסובלים מהפרעות אכילה. מחקר מיוון שפורסם באוקטובר 2010 מצא כי אנורקסיה עלולה לפגוע בראיה, וזאת באמצעות פגיעה בעובי המקולה שמאחורי הרשתית, שהיא האזור בעין שאחראי על עיבוד אור וצבע וראייה של פרטים קטנים. מחקר אמריקאי שבוצע באמצעות הדמיות מוחיות ופורסם ביוני 2012 העלה כי מעגלי תגמול במוח שאחראים בין השאר על ויסות צריכת המזון ותחושות הרעב והשובע פועלים באופן שונה בקרב אנשים עם אנורקסיה וכן באופן שונה בקרב אלו עם השמנת יתר.

 

הממצאים העדכניים גם מתיישבים עם עבודות שהראו יכולת שיקום לפגיעות מוחיות שמזוהות עם הפרעות אכילה. כך, למשל, מחקר אמריקאי שפורסם ביוני 2010 מצביע על יכולתו של מוח שנפחו הצטמצם בעקבות אנורקסיה ושחלה ירידה בחומר האפור שבו – להשתקם ולשוב לממדים נורמאליים.

 

 

International Journal of Eating Disorders, doi: 10.1002/eat.22460