בשנים האחרונות עולה המודעות לאלרגיות למזון אצל ילדים שעלולות במצבים מסוימים להיות קשות ואף קטלניות. לפי תיאוריית ההיגיינה הרווחת כיום, סביבה היגיינית מדי אצל תינוקות משפיעה לרעה על המערכת החיסונית ומעוררת נטייה לאלרגיות, ובאופן זה גם העדר חשיפה למזונות אלרגניים אצל פעוטות עשוי להוביל בילדות לביטויי אלרגיה. אחת העדויות לתיאוריה זו מתקבלת ממחקרים בישראל שמצביעים על שיעור נמוך בהשוואה למדינות המערב בהיקף הילדים שמאובחנים עם אלרגיה לבוטנים, בגלל הפופולריות של חטיפי בוטנים לתינוקות. תיאוריות נוספות מזהות קשר בין הפרעות בהרכב המיקרוביום – החיידקים הטובים שמאכלסים את המעי – לבין התפתחות אלרגיות למזון בילדות. בנוסף תועד גם קשר לרמות נמוכות של ויטמין D שמתקבל בעיקר בחשיפה מספקת לשמש. יש גם ראיות לקשר בין גנטיקה לנטייה להתפתחות אסתמה ואלרגיות שונות.

בשנים האחרונות נאסף מידע על דלקת סוג 2, המהווה סוג ספציפי של דלקת בגוף שמתבטאת בריבוי תאי T מסייעים (Th2) במערכת החיסונית ומאפיינת קבוצת מחלות, ובהן אסתמה המלווה בריבוי אאוזנופילים בדם, סינוסיטיס כרונית ופוליפים באף (נזאל פוליפוזיס), אטופיק דרמטיטיס, דלקת ושט אאוזנופילית וכן נטייה לאלרגיות לחומרים שונים, ובכללן גם אלרגיה למזונות.

לאחרונה מזהים מחקרים ישראלים חדשים גורמי סיכון נוספים להופעת אלרגיות מזון בילדות, כאשר טיפול מוקדם באנטיביוטיקה לתינוקות זוהה כאחד מגורמי הסיכון המובילים לתופעה.

היקף נמוך

החוקרים מאוניברסיטאות בן גוריון ותל אביב והמרכז הרפואי סורוקה ביקשו לבחון את ההשפעות של טיפול אנטיביוטי מקדים על הנטייה לפתח אלרגיה למזונות במדגם נרחב של כלל המבוטחים בקופת חולים כללית הגדולה במדינה.

ברקע מזכירים החוקרים תיאוריות שקושרות בין הפרה באיזון המיקרוביום במעי לבין התפתחות אלרגיות למזון ואת ההשפעות האפשריות של אנטיביוטיקה על הרכב המיקרוביום.

החוקרים כללו במחקר את כלל 2,780 התינוקות המבוטחים בכללית שטופלו שאושפזו עד גיל חודשיים בעקבות חום גבוה בין השנים 2011 ל-2018.

מקבוצה זו הוצאו נבדקים שטופלו באנטיביוטיקה ואובחנו בהמשך בבדיקות מעבדה עם זיהום ברור – וזאת במטרה לנטרל השפעה אפשרית של הזיהומים עצמם על התפתחות אלרגיות למזון. בקרב הנבדקים שנותרו, 1,220 טופלו באנטיביוטיקה סיסטמית – בעירוי או טיפות, ו-1,560 לא טופלו בתרופות אנטיביוטיות. נמצא כי במעקב אחר הילדים עד גיל שש, עד שנת 2024, טיפול באנטיביוטיקה עד גיל חודשיים היה מלווה בסיכון גבוה פי 2.89 להתפתחות אלרגיות למזון, וזאת לאחר תקנון למשתנים מתערבים אפשריים.

יש לציין כי שיעור הילדים עם אלרגיות למזון שאותרו במחקר עמד על 2% בלבד – היקף נמוך בהשוואה לשיעורים של 8% עד 10% מהילדים במדינות מערב אירופה וארה"ב, אולם שיעור דומה לזה שתועד במחקרים נוספים מישראל.

במחקר הנוכחי השתתפו מאי עופרי, ד"ר אייל קרישטל, ברכה כהן, פרופ' אברהם ביגלמן וד"ר גיא חזן, וממצאיו פורסמו באפריל 2025 בכתב העת European Journal of Pediatrics.

חלב פרה, שומשום, ביצים ואגוזים

החוקרים מציינים מספר הסברים לתופעה של עלייה בהיקף אלרגיות בילדות אצל מי שנחשפו לאנטיביוטיקה בחודשי החיים הראשונים. בין השאר מודגש כי אנטיביוטיקה סיסטמית משפיעה משמעותית על הרכב המיקרוביום, בייחוד בגילי הינקות, באופן שמוביל לירידה במגוון החיידקים במעי, מעורר את פעילות הקיבה ופוגע בייצור מטבוליטים חיוניים, וכן באופן שמשבש את פעילות תאי T של המערכת החיסונית ומעלה את הסיכון לאלרגיות ומחלות אוטואימוניות. כמו כן, יתכן כי אנטיביוטיקה מובילה לעמידות אוראלית לאנטיגנים שונים בגוף באופן שמעודד אלרגיות למזון. בנוסף ייתכן כי קיימת נטייה גנטית משותפת הן לאלרגיות למזון והן למצבים הדורשים טיפול באנטיביוטיקה כמו זיהומים שאינם מזוהים, כפי שנכללו בעבודה הנוכחית.  החוקרים קוראים לבחון היבט נוסף של קשר בין רמה סוציואקונומית נמוכה לבין הנטייה לטפל באנטיביוטיקה בגילי הינקות, לאור קשר שזוהה בעבודות שונות בין מצב סוציואקונומי נמוך לבין אלרגיות למזון בילדות.

לצד מחקר זה, חוקרים מהמרכז הרפואי מאיר בכפר סבא הציגו לאחרונה עבודה בכנס האקדמיה האמריקאית לאלרגיה, אסתמה ואימונולוגיה קלינית (AAAAI) שבחנה אף היא גורמי סיכון עד גיל שישה חודשים להתפתחות אלרגיות מזון בהמשך בילדות בהתבסס על נתוני קופת חולים כללית. בעבודה זו, שהוצגה בכנס בפברואר 2024 בוושינגטון בירת ארה"ב, נמצא כי המשתנים העיקריים אצל ילדים שפיתחו אלרגיות למזון, כפי שתועדו עד גיל חצי שנה, היו מצב סוציואקונומי גבוה (80.9%)ף ילד ראשון (52.4%), מחלה בדרכי העיכול (42.2%), אסתמה אצל האם הביולוגית (28.9%), נטייה לאטופיק דרמטיטיס בינקות (24.8%), נזלת אלרגית אצל האם (26.3%) ואורטיקריה עורית אצל האם (17.5%). לפי החוקרים, אלו עשויים להיות גורמי סיכון לאלרגיות מזון בילדות. ממצא זה מתיישב עם הקשר בין אלרגיות למזון למצבים נוספים שמאפיינים ביטויי דלקת סוג 2, בהם אסתמה, נזלת אלרגית, אטופיק דרמטיטיס ואורטיקריה.

המחקרים החדשים מעלים מודעות לתופעת האלרגיות למזון בילדות, שקיימת גם בארץ, אם כי כאמור בהיקפים מצומצמים בהשוואה למדינות מערביות. לפי מחקר ישראלי שפורסם בינואר 2021, המתבסס על מדגם של 1,932 ילדים בצפון הארץ, 54 תועדו עם אלרגיות – שיעור של 2.8% מהמדגם, כשהשכיחות ביותר היו אלרגיות לחלב פרה (1%), שומשום (0.93%), ביצים (0.88%), אגוזים  (0.57%), בוטנים (0.2%) ודגים (0.2%).

European Journal of Pediatrics, doi: 10.1007/s00431-025-06136-2