מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותאקמול כטיפול יעיל בעווית כליתית

אקמול כטיפול יעיל בעווית כליתית

אקמול במתן תוך ורידי נמצא יעיל להפחתת עווית כלייתית בהשוואה למתן תרופה ממשפחת התרופות האנטי דלקתוית שאינן סטרואידליות -NSAID's. המחקר התבצע במחלקה לרפואה דחופה, מרכז רפואי אוניברסיטאי, בורגוביה, טוניס. והתפרסמה בכתב העת American Journal of Emergency Medicine, בפברואר 2011.


pantherMedia
pantherMedia

רקע: עווית כלייתית (renal-colic) נובעת ממעבר אבנים במערכת הכליות והשתן. האבנים נוצרות מהתגבשות מינרלים מומסים בשתן. מצב זה, מאופיין בכאב חד וחזק באזור הכליות ( גב תחתון) , המקרין לאזורים נוספים,  הנובע מהמעבר של האבן או חלקיקים שלה בדרכי השתן,  עד כדי פניה לחדר המיון. לרוב, ניתן לאתר דם סמוי או גלוי בשתן, ולעיתים כאבים אלה מלווים בבחילות והקאות.

 

 

מטרת העבודה: לבחון את ההשפעה האנגלטית שיש לאקמול במתן תוך ורידי,  בהשוואה למתן Piroxicam ( הידועה גם בשם ברקסין)  ממשפחת ה- NSAID'S במתן תוך שרירי, בקרב מטופלים הסובלים  מעווית כליתית.

 

 

הנבדקים: 100 שנמצאו מתאימים מתוך 226 מטופלים שהתקבלו לחדר מיון בעקבות עווית כליתית.

 

 

שיטה: הנבדקים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: בקבוצה האחת טופלו ב- 1 גרם אקמול במתן תוך ורידי, ובקבוצה השניה טופלו ב- 20 מליגרם, פירוקסיקם במתן תוך שרירי.

 

למטופלים בוצע אומדן כאב באמצעות : סרגל כאב נומרי, קצב לב, מדידת לחץ דם , הצורך לקבל מנת הצלה להפחתת כאב והאם הופיעו תופעות לוואי. כל אלה, במהלך 90 דקות שלאחר מתן התרופה. בנוסף, נבדקו ביקורים חוזרים במיון במהלך 72 שעות.

 

מדדים לבקרה:
• הפחתת הכאב הראשוני שנמדד ב- 50% במהלך 90 דקות לאחר מתן התרופה.
• ההבדל בין שתי התרופות בהשפעה שיש להן בהפחתת הכאב בהתבסס על  המדדים  המתוארים  לעיל.

 

תוצאות: ירידה של 50% ברמת הכאב במהלך 90 דקות הושגה בקרב 40 מטופלים שקיבלו אקמול – 80% , לעומת - 24 מטופלים - 48% , שקיבל NSAID .

 ( P = .002 ).

 

בקרב במטופלים שקיבלו אקמול, הושגה עוצמת הכאב נמוכה  כעבור 45 דקות כאשר רק שני מטופלים פיתחו תופעות לוואי.

 

ממצאי מחקר זה משקפים כי טיפול באמצעות מתן אקמול תוך ורידי,  יעיל  כטיפול יחיד להפחתת עווית כלייתית בהשוואה ל- NSAID .

 

 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20934829