מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותארוחות משפחתיות מקדמות אכילה בריאה

ארוחות משפחתיות מקדמות אכילה בריאה

מחקר: ארוחות משפחתיות מגבירות את צריכת הירקות והפירות של הילדים


ילדים שתמיד אכלו יחד עם המשפחה הגיעו לכמות המומלצת של פירות וירקות (צילום: Shutterstock)
ילדים שתמיד אכלו יחד עם המשפחה הגיעו לכמות המומלצת של פירות וירקות (צילום: Shutterstock)

אכילת ארוחות כמשפחה משפרת את מנהגי האכילה של הילדים – אפילו אם מקפידים על ארוחות משפחתיות רק מידי פעם. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Epidemiology & Community Health study.

 

מומלץ שילדים יאכלו 5 מנות של ירקות ופירות ביום – כ-400 גרם. חוקרים מאוניברסיטת Leeds מצאו כי ילדים שתמיד אכלו יחד עם המשפחה הגיעו לכמות המומלצת. אלה שאכלו ארוחות ערב לפעמים הגיעו לכמות קרובה.

 

המחקר בחן כמעט 2,400 ילדים בבתי ספר יסודיים בלונדון. ההורים ואנשי שטח שליוו את הילדים בבתי הספר, מילאו יומני תזונה בבית הספר ובבית, בו פירטו את כל המזונות והמשקאות שהילדים צרכו בתקופה של 24 שעות. ההורים גם נשאלו שאלות לגבי מנהגי האכילה של הילדים - בהם תדירות הארוחות המשפחתיות, ולגבי צריכת הפירות והירקות שלהם עצמם.

 

656 משפחות אמרו שהן תמיד אוכלות ארוחות ערב משפחתיות מסביב לשולחן, 768 עשו כך לפעמים, בעוד ש-92 משפחות לא עשו זאת אף פעם.

 

מניתוח הנתונים עלה כי הילדים שמשפחותיהם תמיד אכלו את ארוחות הערב יחד אכלו בממוצע 5 מנות של ירקות ופירות ביום, בהשוואה ל-4.6 בקרב הילדים למשפחות שאכלו יחד "לפעמים" ו-3.3 בקרב הילדים שלא ישבו לארוחות ערב משפחתיות.

 

זה שווה ערך לכך שילדים שאכלו תמיד עם משפחותיהם אכלו 125 גרם יותר פירות וירקות ביום והילדים שאכלו עם משפחותיהם לפעמים אכלו 95 גרם יותר מאשר הילדים שלא אכלו עם משפחותיהם אף פעם.

 

בנוסף, ילדים שהוריהם אכלו ירקות ופירות כל יום צרכו 88 גרם ביום יותר מאלה שהוריהם כמעט ולא אכלו או לא אכלו כלל פירות וירקות. ילדים שהוריהם חתכו עבורם ירקות ופירות צרכו בממוצע 44 גרם יותר בכל יום.

 

המומחים מסבירים כי מנהגי האכילה שמנחילים בילדים משפיעים עליהם גם כמבוגרים ולכן חשוב במיוחד להקפיד על ארוחות משפחתיות.

 

זהו לא המחקר היחיד שמצביע על חשיבות הארוחות המשפחתיות. מחקר-על שפורסם בשנה שעברה בכתב העת Pediatrics מצא כי ארוחות משפחתיות סדירות משפרות את התזונה של הילד, מפחיתות את הסיכון להשמנת ילדים ומעודדות התנהגויות אכילה בריאות. החוקרים ניתחו את תוצאותיהם של 17 מחקרים ומצאו כי ילדים שאכלו ארוחות עם המשפחה לפחות 3 פעמים בשבוע היו בעלי סבירות גבוהה ב-24% לאכול מזונות בריאים ולהיות בעלי הרגלי אכילה בריאים מאשר אלו שחלקו ארוחות משפחתיות לעיתים רחוקות יותר. בנוסף, הם היו בעלי סיכון נמוך ב 12% להיות בעלי משקל עודף.

 

 

J Epidemiol Community Health doi:10.1136/jech-2012-201604