מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

סרטן השד

מנהלי קהילה

פרופ' תניר אלוייס
פרופ' תניר אלוייס
מומחית בכירורגיה כללית וכירורגית שד מנהלת מערך השד במרכז הרפואי הדסה פרופ' חבר קליני בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית
עו
עו"ס אורית שפירא
* מנהלת מחלקת שיקום ורווחה של האגודה למלחמה בסרטן וחברת הנהלת 'האגודה הישראלית לפסיכואונקולוגיה'.   *מנחת קבוצות בכירה באגודה (קבוצת בוגרים צעירים, קבוצת נשים צעירות המתמודדות עם סרטן, קבוצת תמיכה לזוגות שאחד מבני הזוג חלה בסרטן, קבוצת תמיכה להורים שכולים ועוד) ואחראית על עדכון המידע של האגודה למלחמה בסרטן בנושא 'זכויות ושירותים, מידע לחולי סרטן'.   * בוגרת תואר שני בהצטיינות בעבודה סוציאלית (MSW), אוניברסיטת תל אביב. מומחית בתחום הבריאות.   * בעבר עובדת סוציאלית, המחלקה האונקולוגית, מרכז רפואי תל אביב (איכילוב) והעובדת הסוציאלית ב'הוספיס בית' של האגודה למלחמה בסרטן, תל השומר.
ד
ד"ר רינת ברנשטיין מולכו
מנהלת היחידה האונקוגנטית במרכז הרפואי שיבא, תל השומר. בוגרת בית בית הספר לרפואה של הטכניון בחיפה. התמחות במערך אונקולוגי במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב), ובהמשך התמחות בגנטיקה רפואית במכון הגנטי במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב). מ-2017 רופאה בכירה ביחידת השד במכון האונקולוגי במרכז רפואי שיבא תל השומר, עד למינוי מנהלת היחידה האונקוגנטית בשיבא ב-2021. משלבת עבודה בטיפול בחולות סרטן שד בכל שלבי המחלה, ובייעוץ גנטי למשפחות וחולים עם חשד לתסמונות סרטן תורשתיות.
עו
עו"ד בר חן- לוי
אחראית תחום מיצוי זכויות בעמותת 'אחת מתשע'. נותנת ייעוץ והכוונה לנשים המתמודדת עם סרטן שד בכל הקשור לזכויותיהן הרפואיות, ומסייעת להן במידת הצורך במיצוי זכויות אלה מול הרשויות השונות, כגון: ביטוח לאומי, מס הכנסה, קופות חולים, חברות ביטוח ועוד.

מובילי קהילה

נעה גביש
נעה גביש
אישה ואמא לשלושה ילדים :)הומאופטית בהכשרתי. אפיה ובישול הן אחת האהבות שלי במיוחד כשהן מאירות ומשמחות אחרים. בשבילֵי חיי ליוותי נשים במסע הלידה המיוחד שלהן, והיום אחרי מסע ברכבת ההרים, עקב גילוי גידול סרטני בשד, שנכפה עלי, אני יודעת ומבינה כמה חשוב הליווי של מישהי שהייתה שם ולו רק כדי להקשיב ולחבק. אני אשמח ללוות ולהיות בשביל מי שצריכה ורוצה.   הסדנא שלי - תשוקות מרפאות - תשוקות ומיניות בזמן משבר ושינוי - ערב חד פעמי יחודי ומרומם את הנפש בו ביחד אתכם אנחנו נזכרים שתשוקה, לכל מה שנעשה היא חלק מאיכות ובריאות החיים שלנו. מוזמנות לקבוצה שלי בפייסבוק : תשוקות מרפאות
יסמין כהן
יסמין כהן
בלוגרית וכותבת תוכן, נמצאת בעיצומו של פרויקט מימון המונים לספר "יומן צמיחה" היכנסו ותמכו: https://tinyurl.com/recovery-diary נמצאת פה כדי לחזק ולהתחזק. מאמינה שהכל קורה לטובתנו.
כמוניסרטן השדחדשותבגלל הקורונה: 1 מ-3 חולים נאלץ לדחות או לוותר על בדיקה רפואית

בגלל הקורונה: 1 מ-3 חולים נאלץ לדחות או לוותר על בדיקה רפואית

יותר ממחצית מהמתמודדים עם מחלות כרוניות חשים כי מצבם הנפשי נפגע ושליש מדווחים על פגיעה בניהול המחלה. סקר חדש שופך אור על ההשלכות הפחות מדוברות של מגפת הקורונה וההגבלות שמלוות אותה


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

התפרצות מגפת הקורונה טרפה את כל הקלפים, והחיים של כולנו מתנהלים מזה חודשים ארוכים בצורה שונה ממה שהכרנו עד כה. בקרב המתמודדים עם מחלות כרוניות - המצב מורכב במיוחד.

 

חולים במחלות כרוניות – ממושתלי איברים או חולי סרטן ועד סוכרתיים או מאובחנים ביתר לחץ דם – מהווים קבוצות סיכון ועלולים להיות פגיעים יותר להדבקות בנגיף וכן להתפתחות של מחלה קשה יותר. בנוסף לכך, המגבלות על האוכלוסייה והלחץ הנפשי עשויים להשפיע על ניהול המחלה.

 

כדי לבחון כיצד השפיעה התקופה האחרונה על אנשים המתמודדים על מחלות כרוניות, נערך סקר בקרב חברי כמוני – רשת חברתית לאנשים המתמודדים עם מחלות כרוניות מבית מכון גרטנר (מכון מחקר לאומי לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות).

 

על הסקר במלואו השיבו 576 נבדקים בוגרים שמתמודדים עם מחלות כרוניות שונות, ובהם מטופלים עם סוכרת (87 משיבים), טרשת נפוצה (59 משיבים), לחץ דם (70 משיבים) ומחלות נוספות.

 

מניתוח הממצאים עולה כי באופן כללי, כשליש (32.5%) מהמשיבים חשים כי תקופת הקורונה השפיעה לרעה על ניהול המחלה הכרונית שעמה הם מתמודדים.

 

כך, מאז שפרצה הקורונה למעלה משליש (35.6%) מהאנשים עם מחלות כרוניות נאלצו לדחות או לוותר על בדיקות או מעקבי רופא הקשורים למחלה הכרונית או לסיבוכיה.

 

רוב המשיבים (58%) חשים כי התקופה האחרונה פגעה במצבם הנפשי: 18.9% מהמתמודדים עם מחלות כרוניות בצל הקורונה מעריכים את מצבם הנפשי כ"הרבה פחות טוב מהרגיל" ו-39.1% מעריכים כי מצבם הנפשי "מעט פחות טוב מהרגיל". רק 34% מדווחים כי המצב לא השפיע על הבריאות הנפשית שלהם. וההשלכות על החולים עלולות להיות חמורות: למעלה משליש (36.5%) מכלל הנבדקים מדווחים כי מצבם הנפשי בתקופת הקורונה השפיע או משפיע לרעה על מהלך המחלה הכרונית עמה הם מתמודדים או על הניהול שלה.

 

החדשות הטובות הן שנראה שרובם המוחלט של המתמודדים עם מחלות כרוניות ממשיך ליטול את הטיפול התרופתי כרגיל: 89.1% מהנשאלים מדווחים כי ההיענות שלהם לטיפול התרופתי לא השתנתה בעקבות מגפת הקורונה ו-6.5% נוספים הקפידו על נטילת הטיפול שנרשם למחלתם אף יותר מהרגיל.

 

מתעמלים פחות, אוכלים יותר

 

נראה שהקורונה השפיעה לרעה על הרגלי הפעילות הגופנית של רוב המתמודדים עם מחלות כרוניות. 57.3% מהנשאלים מדווחים כי בהשוואה לתקופה שלפני הקורונה הם מתעמלים פחות (36.1% עוסקים בפעילות גופנית הרבה פחות מהרגיל ו-21.2% מעט פחות מהרגיל). 25.2% לא שינו את הרגלי הפעילות הגופנית שלהם בעקבות הקורונה. יש גם כאלו שדווקא בתקופת הקורונה והמגבלות הצליחו לבצע יותר פעילות גופנית: 10.7% מעט יותר מהרגיל ו-6.8% ביצעו הרבה יותר פעילות גופנית מהרגיל.

 

פעילות גופנית חשובה מאוד לכולם, אך יש אוכלוסיות עבורן היא חשובה במיוחד. הקורונה והמגבלות שמלוות את התקופה הובילו להפחתה בפעילות הגופנית גם במטופלים שהפעילות חשובה להם ממש כמו תרופה. כך, כמעט שליש (31%) מכלל הסוכרתיים מדווחים כי הם מבצעים הרבה פחות פעילות גופנית מהרגיל וכחמישית (21.8%) מדווחים שהם פעילים מעט פחות מהרגיל – סך הכל 52.8% מהסוכרתיים פחות פעילים. עם זאת, כמעט אחד מכל 5 סוכרתיים (17.3%) מבצע יותר פעילות גופנית בהשוואה לתקופה שלפני הקורונה – מתוכם 4.6% מבצעים בתקופה האחרונה הרבה יותר פעילות גופנית בהשוואה להרגליהם בעבר. (עוד על אורח החיים של סוכרתיים בימי קורונה)

 

בקרב המשיבים שמתמודדים בעיקר עם יתר לחץ דם, 34.3% מבצעים הרבה פחות פעילות גופנית מהרגיל, 27.1% מבצעים מעט פחות פעילות גופנית מהרגיל, אצל 22.9% הרגלי הפעילות לא השתנו, בקרב 10% הפעילות הגופנית מעט עלתה ביחס לרגיל ורק בקרב 5.7% הפעילות הגופנית הושפעה לטובה באופן משמעותי.

 

לצד ירידה בפעילות הגופנית, 36.1% מהמשיבים מדווחים כי הם אוכלים יותר מהרגיל בהשוואה לתקופה שלפני הקורונה (29.3% מעט יותר מהרגיל ו-6.8% הרבה יותר מהרגיל). עם זאת, למעלה מאחד מכל חמישה חולים כרוניים דווקא אוכל פחות: בהשוואה לתקופה שלפני הקורונה 15.4% צורכים מעט פחות מזון מהרגיל ו-5.6% נוספים אוכלים הרבה פחות מהרגיל.