מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותהאם יש קשר בין קוליק למיגרנות?

האם יש קשר בין קוליק למיגרנות?

מחקר קטן מעלה את האפשרות שמיגרנות אצל האם עשויות להעלות את הסיכון לקוליק אצל התינוק


הסיכון לקוליק גבוה פי 2.5 בתינוקות שאמותיהם סובלות ממיגרנות (צילום: Shutterstock)
הסיכון לקוליק גבוה פי 2.5 בתינוקות שאמותיהם סובלות ממיגרנות (צילום: Shutterstock)

 

מחקר חדש מעלה את האפשרות שלאמהות שסובלות ממיגרנות סבירות גבוהה יותר לכך שלתינוקות שלהן יהיה קוליק, מאשר אמהות ללא היסטוריה של מיגרנות.

 

קוליק מוגדר כבכי מוגזם מסיבה לא ברורה שנמשך 3 שעות או יותר, לפחות 3 פעמים בשבוע אחד, אצל תינוק שפרט לכך הוא בריא. מזה עשרות שנים חוקרים מחפשים אחר הסיבות לקוליק. אחת התיאוריות היא שקוליק נגרם בשל כאבי בטן, אך היא לא הוכחה מעולם.

 

חשוב להבין את הגורמים לקוליק מכיוון שבכי אינטנסיבי הוא אחד הטריגרים הנפוצים ביותר לטלטול תינוקות שעשוי להסתיים בפגיעה קשה ואף מוות של הילד.

 

במסגרת המחקר החדש, החוקרים ניתחו מידע על 154 אמהות ותינוקותיהן בני החודשיים. נמצא כי לתינוקות שנולדו לאמהות עם היסטוריה של מיגרנות סיכון גבוה פי 2.5 לקוליק מאשר תינוקות שלאמותיהם לא הייתה היסטוריה של מיגרנות. ל-29% מהתינוקות שלאמותיהם היו מיגרנות היה קוליק, בהשוואה ל- 11% מהתינוקות שאמותיהם לא סבלו ממיגרנות.

 

המחקר, אותו ערכו חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה יוצג בכנס האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה שיערך באפריל.

 

לדברי החוקרים, מאחר ולמיגרנות יש רכיב גנטי, המחקר מעלה את האפשרות שקוליק בתינוקות עשוי להיות סימן מוקדם שלילד עלולה להיות נטייה מוקדמת למיגרנות בשלב מאוחר יותר בחיים. כעת יש לעקוב אחר תינוקות מלידה ולבדוק אם שיעור גדול יותר של תינוקות עם קוליק מפתחים מיגרנות בהמשך חייהם מאשר תינוקות ללא היסטוריה של קוליק.

 

 

לפרטים נוספים באתר האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה