מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

טרשת נפוצה

מנהלי קהילה

ערן ברקוביץ
ערן ברקוביץ
פסיכולוג רפואי מומחה.
פרופ'-איתן-אוריאל
פרופ'-איתן-אוריאל
מומחה בנוירולוגיה, בעל תואר שני במחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית מרכז רפואי בלינסון. מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
ד
ד"ר יובל כרמון
רופא בכיר במחלקה הנוירולוגית ביה"ח מאיר.מנהל מרפאת טרשת נפוצה.
ד
ד"ר אסתר גנלין
רופאה בכירה במכון הנוירולוגי בביה"ח שניידר ומנהלת המרפאה הנוירואימונולוגית בו. בוגרת רפואה בטכניון בהצטיינות. בעלת תואר שני באימונולוגיה בהצטיינות יתרה (אוניברסיטת תל אביב) ותואר דוקטור בביוכימיה (הטכניון). משלבת מחקר קליני ובסיסי בתחום טרשת נפוצה בילדים. חברה בקבוצת המחקר הבין לאומית לטרשת נפוצה בילדים- International Pediatric Multiple Sclerosis Study Group (IPMSSG)

מובילי קהילה

פזית
פזית
הייתי בריאה ורופאת שיניים. כיום , חולה בטרשת נפוצה ואומנית קרמיקה, מציירת ומטפלת באמצעות אומנות. קודם כל אמא לשני ילדים נפלאים וחברה עם כמה אנשים חמים וחכמים. יש מתנה ביכולת ליצור ... זה מאפשר נתינה הלאה וידיעה שגם מי שלא מכיר אותי אישית יוכל לקבל משהו ממני שישמח ויגרום לו הנאה. זו הסיבה שאני כותבת פה. לעזור ולהשיא עצה וגם לקבל ידע ממי ששותפים לדרך הטרשים של טרשת נפוצה בדרך זו או אחרת. 
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן הוא ממיסדי חברת MS ישראל בע"מ (חל"צ) ומכהן בה, בהתנדבות, כדירקטור. חברת MS ישראל יוזמת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה. בהשכלתו, הוא מוסמך של הטכניון בחיפה בהנדסת מחשבים, עם התמקדות בתחום רשתות תקשורת ונתונים וכמו כן בוגר, בהצטיינות, של התוכנית לניהול עסקי בכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1990, לאחר שירות קבע בממר"מ, לביא היה ממקימי הסניף הישראלי של חברת מיקרוסופט בישראל (עובד מס. 2) והמנהל הטכני הראשון שלה. בהמשך כיהן גם כסמנכ"ל השיווק והמכירות של מיקרוסופט ישראל ללקוחות גדולים במשק הישראלי. בנוסף לפעילות ההתנדבותית ב-MS ישראל לביא מכהן מזה כ-4 שנים כחבר ועד בעמותת איגוד האינטרנט הישראלי. כמו כן, לביא הוא המקים, הבעלים והעורך הראשי של האתר www.netcheif.com - המספק ידע נרחב ביותר על תחום האינטרנט והתקשורת, תוך התמקדות בסביבה הביתית. לביא נשוי לאורלי שאובחנה כחולת טרשת נפוצה לפני כ-20 שנה, הוא מתגורר בבת-ים ואב לבן ולבת.
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
קהילת הבית לחולי טרשת נפוצה ו-CARE GIVERS הגדולה בישראל של אלפי חולים ובני משפחות, בני זוג וחברים מהמעגלים הקרובים. קהילה תומכת, המפגישה בין חולים וותיקים לחדשים, ומעניקה "במה" להעברת הסיפור האישי, באמצעות ראיונות טלוויזיה, רדיו, ותקשורת כתובה. קהילה שבה אנו מפעילים מערך של תכנים רלוונטיים המתחלפים מידי חודש, סדנאות והרצאות בלייב של אנשי מקצוע ברי סמכא ושל חולים המעניקים מהידע ומסיפורי החיים שלהם ונותנים השראה, מתוך רצון להשפיע, לחולל שינויים, לתמוך ולהנגיש מידע חיוני ומשמעותי לחולים ולסובבים אותם. המלצה נכונה, של חולה וותיק או של איש מקצוע, כאן ועכשיו, יכולה לשנות מהלך חיים של חולים אחרים! הצטרפו אלינו לקהילה חזקה ומשפיעה – הבית לחולי טרשת נפוצה - בפייסבוק
כמוניטרשת נפוצהחדשותהאם פעילות מנטאלית יכולה לחסן מפני פגיעה בזיכרון?

האם פעילות מנטאלית יכולה לחסן מפני פגיעה בזיכרון?

מחקר חדש מראה שפעילות מנטאלית כחלק מאורח החיים יכולה להגן על יכולות הזיכרון ופתרון הבעיות שיכולות להתרחש כתוצאה מטרשת נפוצה.


"אנשים רבים עם טרשת נפוצה נאבקים בקשיים קוגניטיביים. המחקר הנוכחי מראה שפעילות מנטאלית כחלק מאורח החיים יכולה להפחית את השפעת הנזק המוחי על יכולות הלמידה והזיכרון. כלומר, יכולות הלמידה והזיכרון נשארות ברמה תקינה באנשים עם סגנון חיים עשיר, גם אם ישנה פגיעה רחבה במוח (אטרופיה כפי שמוצגת בסריקה של המוח). בניגוד לכך, אנשים עם סגנון חיים דל, סיכויים לסבול מבעיות קוגניטיביות היה גבוה יותר באופן משמעותי, גם אם הפגיעה במוח הייתה ברמה בינונית או קלה בלבד", כך הסביר ד"ר ג'יימס סאמוסקי, מנהל המחקר.


המחקר כלל 44 נבדקים בסביבות גיל ה- 45, אשר חולים בטרשת נפוצה זמן ממוצע של 11 שנים. כותבי המאמר מדדו סגנון חיים עשיר באמצעות ידע של מילים, אשר באופן טיפוסי נרכש באמצעות פעילויות הכוללות קריאה ולמידה אקדמית.


המחקר מצא שאלו עם סגנון חיים עשיר, היו להם תוצאות טובות יותר במבדקי זיכרון ולמידה, גם אם הייתה להם פגיעה מוחית ברמה חמורה. לדוגמא, במבחן שבוחן למידה וזיכרון מילולי, קיבלו הנבדקים עד 15 ניסיונות ללמוד רשימה של 10 מילים, ולאחר מכן נתבקשו לשלוף את רשימת המילים שוב לאחר 30 דקות. בקרב האנשים עם סגנון חיים מנטאלי עשיר, הלמידה והשליפה הייתה זהה בקרב אלו עם פגיעה מוחית קלה ופגיעה מוחית חמורה (השליפה ירדה באחוז אחד בלבד מ- 9.6 מילים ל- 9.5 מילים, אשר הבדל זה אינו מובהק סטטיסטית וכנראה שאינו מייצג הבדל אמיתי).


בניגוד לקבוצה זו, בקרב האנשים עם סגנון חיים מנטאלי דל, הלמידה הייתה איטית יותר ורמת השליפה הייתה נמוכה יותר לאחר 30 דקות בקרב הנבדקים עם רמת פגיעה מוחית גבוהה בהשוואה לאלו עם רמת פגיעה מוחית נמוכה (השליפה ירדה בכ- 16% מ- 9.6 מילים ל- 8 מילים).


הממצאים מצביעים כי סגנון חיים מנטאלי עשיר יכול לבנות את "הרזרבות הקוגניטיביות", אשר ניתן להסתכל עליהן כגורם חוסן כנגד פגיעה קוגניטיבית בעקבות המחלה. השונות ב"רזרבות הקוגניטיביות" בקרב אנשים עם טרשת נפוצה, כנראה יכולה להסביר מדוע כמה אנשים סובלים מבעיות קוגניטיביות כבר בשלבים הראשונים של המחלה, בעוד שאחרים לא מפתחים בעיות קוגניטיביות עד שלבים מתקדמים מאוד, אם בכלל", כך אמר ד"ר סומוסקי.


"תוצאות אלו פותחות צוהר חדש לחקירת הטרשת הנפוצה, לכיוון שיכול להביא לשינוים משמעותיים", כך אמר ד"ר פטר ארנט, מהחוקרים המובילים בנושא קוגניציה בטרשת אשר כתב נספח למאמר הנוכחי. "ישנו הפוטנציאל שאנשים יוכלו לשפר את "הרזרבות הקוגניטיביות" בכדי להפחית, אולי אפילו למנוע, בעיות קוגניטיביות בעתיד".


ארנט ציין שהאפשרות לבנות ולשפר את ה"רזרבות הקוגניטיביות" היא זמינה ומעודדת מכיוון שבאופן טיפוסי אנשים חיים עם טרשת נפוצה שנים רבות, ובעיות קוגניטיביות הן תופעה שכיחה. "יש צורך במחקרים נוספים לפני שניתן יהיה להעניק המלצות מעשיות, אבל זה נראה הגיוני לעודד אנשים עם טרשת נפוצה להיות מעורבים בפעילויות שיכולות לפתח את ה"רזרבות הקוגניטיביות" שלהם. פעילויות המגרות את את היכולות המנטאליות כמו תשבצים ומשחקי מילים, פעילות גופנית רגילה וקשרים חברתיים".


"ממצאים אלו דומים למחקרי קוגניציה שבחנו "רזרבות קוגניטיביות" בקרב מזדקנים ומחלת האלצהיימר", אמר ד"ר סומוסקי, "מחקרים על זיקנה הראו גם שמעורבות בתחביב המערב פעילות קוגניטיבית, כמו קריאת ספרים ומשחקי חשיבה, מהווים גורם חוסן כנגד מחלת האלצהיימר. עוד מחקרים חייבים להיערך בכדי לבחון את התרומה של פעילויות ספצפיות ל"רזרבות הקוגניטיביות" בטרשת נפוצה.


מתוך ה- ScienceDaily


בכדי לגשת למאמר המקורי לחצו כאן.

 


תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'.
 

אילנית
21/06/10 16:10

אצלנו, בריפוי בעיסוק, במרכז לטרשת נפוצה תל השומר, מקיימים קבוצות קוגניטיביות בדיוק לאותה מטרה - על מנת ליצור עתודות קוגניטיביות.
מגוון גדול מאוד של תרגולים קוגניטיביים במהלך מפגשי הקבוצה תורם ליצירת הרזרבות הקוגניטיביות מחד, ולתחושה טובה ומאתגרת מאידך.
ניפגש בקבוצה...
אילנית
מרפאה בעיסוק