מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותהאם פרצטמול מקהה את הרגש?

האם פרצטמול מקהה את הרגש?

מחקר חדש מצא שפרצטמול מדכא לא רק כאב, אלא גם את האמפתיה. מחקרים קודמים העלו את האפשרות שמשכך הכאב מקהה רגשות חיוביים כמו שמחה וגם כאב מדחייה חברתית


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

כאשר אתם נוטלים פרצטמול כדי להפחית את הכאב ממנו אתם סובלים, ייתכן שאתם מפחיתים גם את היכולת שלכם להרגיש כאב גופני או נפשי שאחרים חווים. כך מצא מחקר חדש שפורסם בכתב העת Social Cognitive and Affective Neuroscience.

 

פרצטמול (אצטמינופן) הוא משכך כאב פופולארי השייך למשפחת משככי הכאבים נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (מלבד האקמול שאינו נוגד דלקת) ומשמש להורדת חום וטיפול בכאב. בין התרופות המוכרות במשפחה: אקמול ודקסמול, ותרופות לטיפול בצינון כמו דקסמול קולד, דקסמול סינוס, אקמולי צינון וקולדקס.

 

קיימות עדויות לכך שאותם אזורים במוח מופעלים כשאנחנו חווים כאב וכשאנחנו מדמיינים כאב של אחרים. במחקר החדש חוקרים מאוניברסיטת אוהיו ביקשו לבחון אם שימוש בפרצטמול להפחתת כאב עשוי להפחית גם את היכולת לחוש כאב של אחרים.

 

בניסוי הראשון השתתפו 80 סטודנטים. מחציתם שתו נוזל שהכיל 1,000 מ"ג פרצטמול, בעוד שהיתר שתו נוזל שלא הכיל חומרים פעילים (פלצבו). אף אחד מהנבדקים לא ידע מה מכיל הנוזל שהוא שתה. לאחר המתנה של שעה להשפעת התרופה, הנבדקים קראו 8 תרחישים קצרים על מישהו שסבל מכאב כלשהו. לדוגמה, תרחיש אחד היה על אדם שנדקר בסכין שחדר לעצם ואחר היה על אדם שהתמודד עם מות אביו. הנבדקים דירגו את הכאב שכל אחד מגיבורי התרחישים חווה בסולם של 1 (ללא כאב כלל) עד 5 (הכאב הכי גרוע שיכול להיות). נמצא כי נבדקים שנטלו פרצטמול דירגו את הכאב של האנשים בתרחישים כפחות חמור בהשוואה לאלה שקיבלו פלצבו.

 

הניסוי השני כלל 114 סטודנטים. כמו בניסוי הראשון, מחציתם קיבלו פרצטמול בעוד שהיתר קיבלו פלצבו. בחלק אחד של הניסוי המשתתפים קיבלו ארבעה פרצי רעש לבן בטווח של 75 עד 105 דציבלים שנמשכו 2 שניות, ודירגו את הסבל שהם גרמו בסולם של 1 עד 10. בשלב הבא הם התבקשו לדמיין כמה כאב אותם פרצי רעש יגרמו לאדם אנונימי אחר שמשתתף במחקר. הממצאים הראו כי אלה שנטלו פרצטמול דירגו את פרצי הרעש כפחות גורמים סבל לעצמם וגם חשבו שהם יגרמו פחות סבל לאחרים, בהשוואה לדירוג שנתנו אלה שנטלו פלצבו.

 

בחלק אחר של הניסוי, המשתתפים נפגשו זה עם זה. לאחר המפגש החברתי הקצר, כל נבדק צפה לבדו במשחק אינטרנטי שלכאורה עירב שלושה מהנבדקים שהם פגשו זה עתה. הם יכלו לראות כיצד שניים מהנבדקים לא כללו את האדם השלישי בפעילות. בשלב הבא הנבדקים התבקשו לדרג כמה כאב ופגיעה ברגשות שלושת הנבדקים שהשתתפו במשחק הרגישו, בהם כמובן האחד שלא שיתפו אותו. המטרה הייתה לבדוק את האמפתיה שהנבדקים חשו לסבל של אדם שהם חשבו שעובר חוויה חברתית כואבת. נמצא כי נבדקים שנטלו פרצטמול חוו פחות אמפתיה – הם דירגו את הכאב והפגיעה ברגשות של הנבדק שלא נכלל במשחק כפחות חמור בהשוואה לדירוג של אלו שקיבלו פלצבו.

 

"אמפתיה זה דבר חשוב" כתבו החוקרים בהודעה לעיתונות. "אם אתה מתווכח עם בן הזוג שלך וכרגע נטלת פרטצמול, המחקר מעלה את האפשרות שעשויה להיות לך פחות הבנה לגבי מה שעשית שפגע ברגשות בן הזוג".

 

פרצטמול מדכא רגשות שליליים וחיוביים 

 

מחקר קודם של אותם חוקרים, שפורסם בשנה שעברה בכתב העת Psychological Science, הראה כי פרצטמול עשוי גם להקהות רגשות חיוביים כמו שמחה והנאה. המחקר כלל שני ניסויים שבחנו אם פרצטמול הקהה את התגובות הרגשיות לגירויים חיוביים ושליליים. נמצא כי משתתפים שנטלו 1,000 מ"ג פרצטמול העריכו גירויים לא נעימים באופן פחות שלילי וגירויים נעימים באופן פחות חיובי, בהשוואה לנבדקים שנטלו פלצבו. נבדקים שקיבלו פרצטמול גם דירגו את הגירויים והשליליים והחיוביים כפחות מעוררים רגשית בהשוואה לאלה שקיבלו פלצבו.

 

במחקר אחר שממצאיו פורסמו בשנת 2010 בכתב העת Psychological Science, חוקרים מאוניברסיטת קנטקי מצאו כי פרטצמול עשוי להפחית כאב מדחייה חברתית ברמה העצבית. המחקר כלל 62 מתנדבים, מחציתם קיבלו 1,000 מ"ג פרצטמול בכל יום במשך שלושה שבועות, בעוד שהאחרים קיבלו פלצבו. בכל ערב הם מילאו שאלונים מוכרים שמודדים רמות של כאב חברתי (תגובה רגשית כואבת לאיום על תחושת שייכות בחברה). בקרב משתתפים שנטלו פרצטמול לאורך זמן נצפתה ירידה מובהקת בתחושת הכאב החברתי. בניסוי שני 10 נבדקים קיבלו 2,000 מ"ג פרצטמול ביום ו-15 קיבלו פלצבו. לאחר שלושה שבועות בוצעו לנבדקים סריקות fMRI של המוח בזמן שהם שיחקו במשחק מחשב שתוכנן ליצור רגשות של דחייה חברתית. במהלך המשחק נצפתה בקבוצת הפרצטמול פעילות עצבית נמוכה יותר באופן מובהק באזורים מוחיים הקשורים לתגובה לדחייה חברתית חברתית ולמרכיב הרגשי של כאב גופני, בהשוואה לקבוצת הפלצבו.

 

 

Social Cognitive and Affective Neuroscience, 2016; nsw057 DOI: 10.1093/scan/nsw057