מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר גרשון פינק
מנהל יחידת הריאות במרכז הרפואי קפלן.
דר-ניסים-אריש
דר-ניסים-אריש
בוגר הפקולטה לרפואה האוניברסיטה העיברית, ירושלים. מומחה ברפואה פנימית ובמחלות ריאה . רופא בכיר ביחידה למחלות ריאה במרכז הרפואי שערי צדק.
אורנה יריב
אורנה יריב
www.PhysioClick.co.il יועצת בכירה לפיזיותרפיה. פיזיותרפיסטית משנת 1989. בעלים, מנכל״ית ויזמית של פיזיוקליק- PhysioClick : המרכז הארצי לייעוץ מהיר, לווי והתאמה של פיזיותרפיה פרטית, מתוך מאות פיזיותרפטרפיסטים פרטיים בכל הארץ ובכל התחומים. טיפול בקליניקה, ביקור בית או יעוצי פיזיותרפיה און ליין . www.PhysioClick.co.il מרצה בכנסים וקורסים בארץ ובחו״ל למדתי באוניבסיטת תל-אביב ובית חולים "אסף הרופא".  מאז עוסקת בעיקר בחולי ריאות בגילאים השונים. בעבר 10 שנים במכון פיזיותרפיה ב"מכבי" בתחום האורטופדי, ובבית חולים ״ לניאדו״ בשיקום ריאות ובמחלקת ילדים בתחום הנשמתי. כל 30 שנות עבודתי עשיתי אלפי ביקורי בית למטופלים שסבלו מבעיות מכל הסוגים: בעיות אורטופדיות, נשימתיות, תפקודיות ועוד. שנים רבות טיפלתי בחולי CF כולל ליווי לחו"ל להשתלת ריאות. השיתתפתי בקורסי ריאות וכנסים רבים בארץ ובבלגיה. חברה באירגון ERS האירופאי למחלות ריאה. מוזמנים: https://physioclick.co.il
כמונינשימהחדשותהאם שימוש במייבש שיער קשור לאסתמה?

האם שימוש במייבש שיער קשור לאסתמה?

מחקר ראשוני מצא קשר בין חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים בהיריון וסיכון לאסתמה אצל הילוד


יש לבצע מחקרים נוספים בנושא (צילום: Shutterstock)
יש לבצע מחקרים נוספים בנושא (צילום: Shutterstock)

 

חוקרים שביקשו למצוא הסבר לעליה בשיעורי האסתמה בילדים הצביעו על חשוד חדש: שדות אלקטרומגנטיים, אנרגיה שלא ניתן לחוש בה או לראותה, שנוצרת על ידי מכשירים חשמליים ביתיים וקווי מתח. המחקר החדש מצא כי ייתכן שלילדים שאמותיהן נחשפו במידה רבה לשדות אלקטרומגנטיים כשהיו בהיריון יש סיכון מוגבר לפתח אסתמה.

 

המחקר שפורסם בכתב העת Archives of Pediatrics & Adolescent Medicine מתווסף לדיון שקיים כבר שנים לגבי השפעת שדות אלקטרומגנטיים על הבריאות. מחקרים רבים לא הצליחו למצאו קשר בין חשיפה כרונית לשדות אלקטרומגנטיים – מקווי חשמל ומכשירים ביתיים כמו מיקרוגלים, מייבשי שיער ושואבי אבק – לנזק לבריאות.

 

בניגוד לרוב המחקרים הקודמים שהתבססו על הערכה של הנבדקים לגבי רמת החשיפה שלהם לקרינה אלקטרומגנטית במשך מספר שנים, במחקר הנוכחי 801 נשים הרות לבשו מכשיר שניטר את החשיפה שלהן לקרינה אלקטרומגנטית במשך 24 שעות. המכשירים מדדו את החשיפה שלהן לשדות מגנטיים בתדרים נמוכים ממכשירים אלקטרוניים כמו מיקרוגלים, מייבשי שיער, טוחני קפה וקווי מתח, ולא את החשיפה לשדות אלקטרומגנטיים שיוצרים טלפונים סלולאריים.

 

יותר חשיפה – יותר סיכון

 

החוקרים ממכון המחקר Kaiser Permanente בקליפורניה עקבו אחר הילדים שנולדו לנשים במשך 13 שנים, באמצעות התיקים הרפואיים שלהם. במהלך תקופה זו 130 מהילדים פיתחו אסתמה, רובם אובחנו לפני גיל 5.

 

ניתוח הנתונים הראה כי ילדים שאמותיהן היו בעשרת האחוזים הגבוהים של חשיפה מבין הנשים שהשתתפו במחקר היו בעלי סיכון גבוה פי 3.5 לפתח אסתמה מאשר ילדים שאמותיהן היו ב- 10% התחתונים. הילדים שהחשיפה של אמותיהן הייתה איפשהו באמצע – בין 10% ל- 90% - היו בעלי סיכון גבוה ב- 75% מאשר אלו בקבוצת החשיפה הנמוכה ביותר.

 

החוקרים לא יודעים מה הסיבה לעליה בסיכון עם החשיפה לשדות אלקטרומגנטיים, אבל מציינים כי מחקרים קודמים מצאו קשר אפשרי בין חשיפה לקרינה זו ופגיעה במערכת החיסון.

 

מה עושים?

 

מומחים שהתייחסו למחקר מבהירים כי בעוד שהממצאים מעניינים, אין כל סיבה להפסיק להשתמש במייבשי השיער או מיקרוגל בשלב זה מכיוון שהעדויות לקשר הן מעטות מאוד ובגלל שלמחקר נקודות חולשה רבות, בהן העובדה שהחשיפה של הנשים נמדדה רק ביממה אחת במהלך ההיריון ושלא כל סוגי הקרינה נמדדו.

 

חשוב מאוד להבין כי מדובר במחקר ראשוני וקטן, שאינו בהכרח מצביע על קשר של סיבה-תוצאה ויש לבצע מחקרים נוספים כדי לבחון האם אכן קיים קשר בין חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית וסיכון לאסתמה.

 

בינתיים, למי שרוצה להיות בצד הזהיר, יש מספר המלצות, כולן מבוססות על מרחק:

 

• כשהמיקרוגל פועל, אל תעמדו לידו.

 

• הימנעו מישיבה קרובה מידי וארוכה מידי מול הטלוויזיה.

 

• מומלץ לא לישון ליד מכשיר כמו מצלמה או טלפון סלולארי המחובר למטען חשמלי.

 

• לנשים הרות שמשתמשות במייבש שיער מומלץ להרחיק את המכשיר מהבטן עד כמה שניתן.

 

• המחקר גם יכול להיות תירוץ נהדר לנשים הרות להעביר את מטלת שאיבת האבק לבן הזוג.

 

 

Arch Pediatr Adolesc Med. Published online August 1, 2011. doi:10.1001/archpediatrics.2011.135