מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותהדופק יכול לחזות את הסיכון למוות

הדופק יכול לחזות את הסיכון למוות

מחקר: עליה לאורך זמן בדופק הלב במנוחה קשורה לסיכון מוגבר למוות ממחלות לב


שינויים בדופק במנוחה עשויים לרמז על סיכון מוגבר למחלות לב (צילום: Shutterstock)
שינויים בדופק במנוחה עשויים לרמז על סיכון מוגבר למחלות לב (צילום: Shutterstock)

 

קצב הלב שלכם כשאתם במנוחה הוא מדד לבריאות ולכושר הגופני. מחקרים כבר הראו כי כאשר הדופק במנוחה גבוה, הסיכון למחלות לב עולה. כעת, מחקר נורווגי חדש מעלה את האפשרות שבאנשים ללא היסטוריה של מחלות לב, קצב לב במנוחה שעולה במשך הזמן, עלול לסמן בעיות לב ולאותת על סיכון מוגבר למוות ממחלות לב.

 

במבוגרים, קצב נורמאלי של פעימות הלב במנוחה הוא בין 60 ל- 100 פעימות לדקה, כאשר אצל אנשים בריאים לרוב הדופק במנוחה נע סביב 70 פעימות לדקה. אצל אתלטים הדופק במנוחה לרוב נמוך יותר.

 

החוקרים שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת היוקרתי Journal of the American Medical Association ניתחו מידע על כמעט 30,000 בני אדם, כולם היו בריאים ללא היסטוריה של מחלות לב והסכימו לעבור מדידת דופק במנוחה פעמיים בהפרש של 10 שנים. המדידה הראשונה בוצעה בין השנים 1984 ל- 1986 והשנייה בין 1995 ל- 1997. החוקרים המשיכו לעקוב אחר הנבדקים עד תחילת שנת 2009.

 

הנבדקים שהדופק שלהם במנוחה היה מתחת ל- 70 פעימות בדקה במדידה הראשונה ועלה ליותר מ- 85 פעימות לדקה במדידה השנייה, היו בעלי סיכון כמעט כפול למות ממחלות לב במהלך תקופת מעקב של 12 שנים בהשוואה לאנשים שדופק הלב שלהם נשאר מתחת ל- 70 פעימות לדקה במנוחה במשך 10 השנים.

 

גם אנשים שהדופק שלהם במנוחה נע בין 70 ל- 85 פעימות לדקה בתחילת המחקר, היו בסיכון מוגבר למוות ממחלות לב אם לחץ הדם שלהם במנוחה עלה מעל ל- 85 פעימות לדקה עד המדידה השנייה – היה להם סיכון גבוה ב- 80% למוות ממחלת לב בהשוואה לאנשים שקצב הלב שלהם נותר יציב ונמוך מ- 70.

 

גורמים רבים משפיעים על לחץ הדם במנוחה, בהם השמנה, לחץ הדם, תרופות שנוטלים, עישון והפעילות גופנית שמבצעים.

 

לדברי החוקרים, השינויים בקצב הלב עשויים להעיד על מחלת לב שלא אובחנה. דופק במנוחה הוא קל למדידה ואם מחקרים נוספים יאוששו את תוצאות מחקר זה, ייתכן וניתן יהיה לזהות אנשים בסיכון למחלות לב לפי מדידת הדופק שלהם ולנקוט אמצעים להפחתת הסיכון כמו שינויי אורח חיים.

 

 

רוצים לדעת מה הדופק שלכם במנוחה?

 

לפני שאתם הולכים לישון וודאו שיש שעון ליד מיטתכם. כשאתם מתעוררים בבוקר, לפני שאתם קמים מהמיטה, מצאו את הדופק שלכם בצוואר או ליד מפרק כף היד. לאחר שאתם מאתרים דופק, השתמשו באצבע האמצעית וזו שמשמאלה כשהן צמודות זו לזו, כדי לספור כמה פעימות מתרחשות במהלך דקה.

 

 

מרגישים לפעמים שהלב מחסיר פעימה? 

 

JAMA 2011; 306(23): 2579-2587

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה