מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותהולכים מהר- חיים יותר

הולכים מהר- חיים יותר

מחקר: קצב ההליכה יכול לנבא את תוחלת החיים הצפויה בקרב קשישים


בקרב קשישים שהלכו בקצב של מטר לשנייה ומעלה תוחלת החיים הייתה ארוכה מהמצופה (צילום: panthermedia)
בקרב קשישים שהלכו בקצב של מטר לשנייה ומעלה תוחלת החיים הייתה ארוכה מהמצופה (צילום: panthermedia)

 

מחקר גדול שפורסם בכתב העת היוקרתי JAMA מצא כי קצב ההליכה יכול לשמש כמנבא טוב לתוחלת החיים הצפויה בקרב קשישים. לפי המחקר, נראה כי ייתכן והאטה בקצב ההליכה מצביעה על כך שלא צפויים לאדם עוד שנים רבות לחיות.

 

החוקרים מאוניברסיטת פיטסבורג מסבירים כי אין משמעות הדבר שכדאי לכם לשנות את קצב ההליכה שלכם, הרעיון מאחורי המחקר הוא שמערכות רבות בגוף- המערכת של הלב וכלי הדם, מערכת העצבים, מערכת השריר-שלד ומערכות נוספות- משפיעות על האופן בו אנו הולכים, ובריאות מערכות אלה יכולות להשתקף בקצב ההליכה הטבעי שלנו.

 

החוקרים ניתחו מידע מתשעה מחקרים שונים, שיחד כללו נתונים על כמעט 35,000 בני 65 ומעלה. כל הנחקרים חיו בקהילה ולא בבתי אבות או מוסדות אחרים. המחקרים בחנו כיצד מהירות ההליכה של המשתתפים במרחק קבוע בתחילת המחקר, השפיעה על מספר השנים שנותרו להם לחיות.

 

הממצאים הראו כי ככל שקצב ההליכה גבוה יותר, הסיכוי לתוחלת חיים ארוכה יותר עולה. קצב ההליכה נקשר עם הסיכוי לשרוד בכל הגילאים, אך היה מנבא טוב במיוחד לתוחלת החיים החל מגיל 75.

 

קצב ההליכה הממוצע של משתתפי המחקר היה 0.92 מטר בשנייה. קשישים שהלכו בקצב של מטר אחד בשנייה ומעלה, חיו יותר שנים מהמצופה ביחס לגיל ולמין שלהם. לדברי החוקרים, קשישים שהלכו בקצב איטי, למשל 0.6 מטר לשנייה, היו בעלי סיכון מוגבר למוות קרוב.

 

החוקרים מסבירים כי קצב ההליכה יוכל לסייע לרופאים בעתיד להחליט על מתן טיפולים ובדיקות לקשישים וגם לסייע לעקוב אחריהם באמצעות קצב ההליכה שלהם- כאשר האטה בקצב ההליכה מצביעה אולי על מחלה שפוגעת בגוף.

 

יחד עם זאת, מומחים אחרים מבהירים כי נדרשים מחקרים נוספים כדי לקבוע אם קצב ההליכה אכן מנבא את השנים שנותרו לאדם לחיות.

 

מחקר שפורסם בשנה שעברה הצביע על חזאים אפשריים נוספים לחיים ארוכים. לפי המחקר, אם בגיל מבוגר יש לכם לחיצת יד חזקה, יכולת לקום בקלות מכיסא ולעמוד על רגל אחת, יש לכם סיכוי טוב לחיים ארוכים.

 


Journal of the American Medical Association, 2011; 305 (1): 50 DOI: 10.1001/jama.2010.1923

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה