מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותכמה זמן בטבע יספיק כדי לקבל הטבות לבריאות?

כמה זמן בטבע יספיק כדי לקבל הטבות לבריאות?

חוקרים בדקו כמה זמן מומלץ לבלות בחיק הטבע ומצאו כי שעתיים בלבד בשבוע - בין אם בביקור אחד ארוך או כמה ביקורים קצרים - קשורות לבריאות טובה יותר של הגוף ושל הנפש


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

עבודות רבות הצביעו ברבות השנים על התועלת לבריאות בשהות מחוץ לבית בחיק הטבע, במרחבים הירוקים. בין השאר, נמצא כי ריצה בשטחים פתוחים מועילה יותר לנפש לעומת אימון על הליכונים בחדר הכושר, וכי התעמלות בשטח ירוק כמו פארק, שדה או יער – משפרת את הבריאות הנפשית גם אם נעשית לדקות בודדות בלבד. כמו כן, מחקרים העלו כי מעבר לירידה ברמות הלחץ שנלווית לחשיפה לטבע ולעלייה בתוחלת החיים, זו מובילה גם לתועלות פיזיולוגיות לגוף, לרבות ירידה בלחץ הדם והפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם, סוכרת, אסתמה ואף הקלה בתופעות אלרגיות שונות.

 

בעבודה חדשה ביקש צוות החוקרים מאוניברסיטת אקסטר שבדרום מערב בריטניה לאמוד כמה זמן מומלץ לבלות בחיק הטבע כדי להוביל לתועלות בריאותיות. לשם כך הם בחנו את הקשר בין חשיפה לטבע במשך שבעה ימים מבוקרים לבין דיווחים עצמיים על איכות החיים והבריאות בקרב קבוצה גדולה של 19,806 נבדקים שהשתתפו בסקר בריטי, הגדול בעולם, שבוחן הרגלי יציאה לחיק הטבע שנערך בשנים 2016-2014.

 

בהשוואה לאנשים שלא נחשפו בשבוע כלל לטבע, הסיכוי לדווח על בריאות טובה בקרב אלו שנחשפו לטבע גדל ב-59% והסיכוי לדווח על איכות חיים טובה גדל ב-23% - בקרב אלו שבילו בטבע לפחות שעתיים (120 דקות). 

 

הקשר החיובי בין חשיפה לטבע ובריאות ואיכות חיים לא התקיים באנשים שבילו בטבע פחות משעתיים בשבוע. הקשר הגיע לשיאו בקרב אלו שנחשפו ל-300-200 דקות של טבע בשבוע, כלומר בין שלוש לחמש שעות, ומעבר לכך לא נמצא כי לחשיפה נוספת בטבע יש תרומה משמעותית לבריאות.

 

החוקרים מצאו עוד כי ממצאים אלה עקביים בקרב קבוצות שונות של נבדקים, לרבות בוגרים מבוגרים ואף חולים כרוניים. כמו כן, נמצא כי אין הבדל אם חשיפה למרחב הפתוח למשך שעתיים נעשתה בבילוי אחד רציף או במספר חשיפות קצרות לאורך השבוע.

 

החוקרים שפרסמו את ממצאיהם בגיליון יוני 2019 של כתב העת Scientific Reports קוראים לביצוע מחקרי מעקב פרוספקטיביים, כלומר כאלו שמתוכננים מראש ועוקבים אחר הנבדקים בזמן אמת ולא בדיעבד, במטרה לקבוע קווים מנחים רפואיים ברורים לחשיפה לטבע כרכיב מרכזי באימוץ אורח חיים בריא שמוטמע בשנים האחרונות במדינות המערב לשיפור איכות החיים ומניעת תחלואה כרונית. 

 

שילוב בקווים המנחים

 

בהודעה לעיתונות אמר החוקר הראשי במחקר ד"ר מאת' וויט, פסיכולוג סביבתי באקסטר, כי "ידוע שיציאה החוצה לטבע טובה לבריאות הגוף והנפש, אבל עד כה לא היתה לנו יכולת לומר כמה מספיק. רוב הביקורים בטבע שנכללו במחקר היו רק במחקר של שני מייל (3.2 קילומטר) מהבית, כך שאפילו ביקורים במרחבים ירוקים עירוניים נראים כדבר טוב. שעתיים בשבוע זו מטרה ריאלית לאנשים רבים, בייחוד בהתחשב בכך שניתן לפרוס אותן לאורך השבוע כדי לזכות בתועלות".

 

פרופ' תרי הארטיג מאוניברסיטת אופסלה בשבדיה, שהיה שותף במחקר, הוסיף כי "יש סיבות רבות לכך שחשיפה לטבע מועילה לבריאות ולאיכות החיים, לרבות היכולת לקבל פרספקטיבה על חיי היומיום, הפחתת לחץ והנאה בחיק חברים ומשפחה. הממצאים מהמחקר תומכים בארגוני בריאות בקביעת המלצות לבילוי בטבע כאמצעי לשיפור אורח החיים, בדומה להמלצות לביצוע פעילות גופנית באופן סדיר".

 

 

Scientific Reports, 10.1038/s41598-019-44097-3