הפרעות פסיכיאטריות בגיל צעיר - לרבות חרדה, פוסט טראומה (PTSD) והפרעת אכילה בולמוסית - קשורות לסיכון מוגבר להתפרצות אסתמה בגיל המבוגר. כך עולה ממחקר בינלאומי חדש שנערך ב-19 מדינות ובהן ישראל.

המחקר, שממצאיו פורסמו בחודש שעבר בכתב העת Journal of Psychiatric Research, בוצע באמצעות ניתוח מאגרי מידע מסקרי בריאות לאומיים שנערכו בעשור החולף בקרב בוגרים בחסות ארגון הבריאות העולמי, במדינות ברחבי העולם, לרבות ארה"ב, צרפת, גרמניה, הולנד, בלגיה, ספרד, פורטוגל, צפון אירלנד, רומניה, פולין, ניו זילנד, יפן, סין, קולומביה, מקסיקו, פרו, עיראק וישראל.

בסקרים נכללו 52,095 נבדקים, אשר 3.4% מתוכם (1,860 במספר) אובחנו עם אסתמה שהתפרצה או אובחנה רפואית לראשונה בגיל מבוגר - אחרי גיל 21. בארץ בוצע הסקר בין השנים 2004-2002 וכלל 4,859 נבדקים, מהם 3.9% עם אסתמה שפרצה אחרי גיל 21.

השיעורים הגבוהים ביותר של אסתמה בגיל המבוגר דווחו במחקר בניו זילנד (7.4%), ארה"ב (5.6%), הולנד (4%) וצפון אירלנד (4%), והנמוכים ביותר תועדו במחוז שנג'ן בסין (0.5%), קולומביה (0.7%), מקסיקו (0.7%), עיראק (1.2%) ופולין (1.3%).

נבדקים רבים במדגם הכולל העידו כי אובחנו עם הפרעות פסיכיאטריות לפני הגיעם לבגרות: 12.9% אובחנו עם דיכאון קליני או דיסתימיה המאופיינת במצב רוח דכאוני; 7.2% אובחנו עם פוביות ספציפיות; 4.3% עם חרדה כללית; 4.3% עם חרדה ספציפית; 3.4% עם תסמונת פוסט טראומטית; 2% עם הפרעת התפרצות לסירוגין המלווה בהתפרצויות זעם בלתי נשלטות; 1.9% עם פאניקה; 1.8% עם הפרעה ביפולארית; 1.2% עם הפרעה טורדנית-כפייתית (אובססיה קומפולסיה); 0.9% עם הפרעת אגורפוביה; 0.7% עם הפרעת אכילה בולמוסית; 0.4% עם בולימיה; וכן 7.5% עם שתיית אלכוהול מוגברת, ובכללם 2.1% עם התמכרות לטיפה המרה ו-2.4% עם נטילת סמים, ובכללם 0.9% המוגדרים כמכורים.

מקרב הנבדקים שאובחנו עם אסתמה שפרצה בגיל המבוגר, ההפרעות הפסיכיאטריות השכיחות ביותר היו דיכאון קליני ודיסתימיה (20.8%), פוביות ספציפיות (11.2%), חרדה כללית (9.5%), פוסט טראומה (8.3%), שתיית אלכוהול מוגברת (8.2%) וחרדה חברתית (7.1%).

PTSD והפרעת אכילה בולמוסית יותר ממכפילות את הסיכון לאסתמה

ניתוח סטטיסטי שביצעו החוקרים העלה כי סוגים רבים של מצוקות נפשיות קשורים לעליה בסיכון להתפרצות אסתמה בגיל המבוגר. התברר כי בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, הסיכון לפתח אסתמה מעל גיל 21 היה גבוה פי 2.8 בקרב אלו שאובחנו עם הפרעה ביפולארית בגיל צעיר, פי 2.6 בקרב אלו שאובחנו עם הפרעת אכילה בולמוסית, פי 2.1 בקרב הסובלים מפוסט טראומה, פי 2 בקרב הסובלים מהפרעת חרדה כללית ופי 2 בקרב אלה עם שימוש מוגבר באלכוהול. בנוסף, הסיכון להתפרצות אסתמה בגיל המבוגר היה גבוה ב-70% בקרב הסובלים מבולימיה ומפוביה ספציפית ובקרב צרכני סמים, ב-60% בקרב הסובלים מדיכאון או דיסתימיה וב-50% בקרב הסובלים מחרדה חברתית ומהפרעת התפרצות לסירוגין.

ככל שאובחנו יותר הפרעות נפשיות, כך גדל הסיכון לפתח אסתמה בגיל המבוגר. ככלל, בקרב המאובחנים עם הפרעה אחת גדל הסיכון לאסתמה מעל גיל 21 ב-40%, בקרב המאובחנים עם שתי הפרעות גדל הסיכון ב-60%, ובהמשך גדל הסיכון פי 2.2 בקרב המאובחנים עם שלוש הפרעות, פי 2.9 בקרב המאובחנים עם ארבע הפרעות ופי 3.1 בקרב המאובחנים עם חמש הפרעות ומעלה.

בנוסף, הקשר שזוהה היה חזק בייחוד בין הפרעות נפשיות בגיל צעיר לבין התפרצות אסתמה בגילי הבגרות הצעירה, לעומת קשר חלש יותר עם התפרצות אסתמה בגילים מבוגרים יותר.

בהקשר מגדרי נמצא כי פוביה ספציפית בגיל צעיר נקשרה עם התפרצות אסתמה בגיל המבוגר בעיקר בקרב נשים (סיכון גבוה ב-50%), מגמה שמשיקה לטענת החוקרים לידע הקיים אודות רגישות גבוהה יותר של מערכות תגובה ללחץ בקרב נשים. ואולם הפרעת פוסט טראומה העלתה את הסיכון לאסתמה בגיל המבוגר בעיקר בקרב גברים (סיכון גבוה פי 2.9) - ממצא שהוגדר על ידי החוקרים כמפתיע, ועשוי לטענתם להעיד על קשר מורכב הדורש מחקר נוסף בין מין, לחץ טראומטי ומערכת הנשימה.

המגמה הכוללת במחקר הקושרת בין מצוקה נפשית בגיל צעיר להתפרצות אסתמה בגיל המבוגר נבדלת מתיאורים בספרות הרפואית אודות סיכון מוגבר בקרב חולי אסתמה לפתח בהמשך הפרעות נפשיות, בין השאר על רקע הלחץ הנלווה להתקפי אסתמה או כתופעת לוואי של תרופות ובייחוד סטרואידים הניתנים דרך הפה.

כיצד הפרעות נפשיות עשויות לגרום לאסתמה?

המחקר אומנם מצביע על קשר, אבל הוא לא מוכיח כי מדובר בקשר של סיבה ותוצאה. עם זאת, החוקרים מציינים מספר מנגנונים העשויים להסביר את הקשר בין הפרעות נפשיות לבין אסתמה.

המגמה החדשה עשויה, לטענת החוקרים, להיות מוסברת על ידי עירור בקרב הסובלים מהפרעות נפש של המערכת העצבים האוטונומית והמערכת הנוירו-אנדוקרינית המפרישה הורמונים במוח, כשאלו מגדילות מצדן את הרגישות להתפרצות אסתמה.

כמו כן, ייתכן כי התנהגויות מסוימות המאפיינות צעירים הסובלים ממצוקה נפשית - ובהן נטייה להשמנה ועישון סיגריות - מגדילות מצדן את הסיכון לפתח אסתמה בגיל מבוגר.

המחקר רומז, לדברי החוקרים, על מנגנונים משותפים להפרעות נפשיות ואסתמה, למשל דלקתיות שנקשרה במחקרים בעבר הן לאסתמה והן לדיכאון, וכן לחץ המשפיע על מערכת העצבים האוטונומית ועלול באמצעותה לגרום לאסתמה ולמצוקה נפשית.

כמסלול אפשרי נוסף, חוקרים מפינלנד דיווחו בחודש אוגוסט כי מצאו קשר בין הפרעות אכילה למחלות אוטואימוניות, והעלו כי בקרב אנשים עם הפרעות אכילה קיים סיכון גבוה ב-70% לפתח מחלה אוטואימונית, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

לדברי החוקרים, בירור מקורו הביולוגי של הקשר בין הפרעות נפשיות לאסתמה עשוי בהמשך להוביל לאפיקים טיפוליים חדשים בשני סוגי המחלות.

Journal of Psychiatric Research. Published Online: September 15, 2014