מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותהפרעות שינה: רעש סביבתי וגורמים נוספים כולל כאב

הפרעות שינה: רעש סביבתי וגורמים נוספים כולל כאב

נמצא כי גורמים פסיכולוגיים, מצבי לחץ בעבודה וכאב תורמים להפרעות שינה המיוחסות לרעש סביבתי כתוצאה מתנועת כלי רכב (תחבורה). המחקר מבוסס אוכלוסייה, נערך מטעם המכון לחקר עבודה ואיכות הסביבה, קופנהגן, דנמרק והתפרסם בכתב העת International Archive Occupational Environment Health בינואר, 2011.


PantherMedia
PantherMedia

הפרעות שינה מהוות תופעה שכיחה באוכלוסייה. אלה, גורמות לפגיעה בתפקוד היום יומי כמו עייפות, קשיי ריכוז ופגיעה באיכות החיים. רעש סביבתי כתוצאה מתנועת כלי רכב ( תחבורה) מהווה גורם הידוע בהשפעתו על ירידה באיכות השינה.

 

מטרת המחקר  לבדוק האם לגורמים כמו כאב וגורמים פסיכולוגיים ומצבי לחץ בעבודה (עמידה ביעדים, קבלת מרות, חשש לאבד את מקום העבודה) יש תרומה לירידה באיכות השינה המיוחסת לרעש סביבתי.
זאת במטרה להרחיב את הידע הקיים ולקדם את מתן הייעוץ לאנשים הסובלים מהפרעות שינה המיוחסות לרעש סביבתי.

 

הנבדקים: 12,093 תושבים בגילאי 18-80 שנה, המועסקים במקומות עבודה, מאיזור סקאניה בשבדיה.  אלה,  נבחרו מתוצאות מדגם רחב  היקף.

 

הליך: עוצמת הרעש המיוחסת לתנועת כלי רכב נמדדה בסביבת המגורים של הנבדקים. הנבדקים התבקשו לדווח אודות הפרעות שינה באופן כללי במהלך השבועיים האחרונים,  עד כמה מוטרדים מכך ובאיזו מידה הם מייחסים את הפרעות השינה לרעש סביבתי כתוצאה מתנועת כלי רכב.

 

בנוסף, הנבדקים נשאלו אודות גורמי לחץ במקום העבודה כמו: החשש לאבד מקום עבודה,באיזו מידה חוו הטרדה/הצקה וקבלת מרות. כמו כן, נשאלו אודות גורמי לחץ הקשורים לעמידה בתשלומים, טיפול על בסיס קבוע בבן משפחה חולה/קשיש/נכה ובאיזו מידה סובלים מכאב:בעוצמה רבה, לעיתים כלל לא.

 

תוצאות: גורמים פסיכולוגיים הקשורים למקום העבודה ואלה שאינם קשורים למקור העבודה כמו כאב, מהווים כל אחד בפני עצמו, גורם סיכון להפרעות שינה בקרב נשים וגברים כאחד. אלה, תואמים ממצאים מחקרים אחרים בהקשר.

 


בהתייחס להפרעות שינה הנגרמות כתוצאה מרעש סביבתי כתוצאה מתועת כלי רכב, נמצאו קשרי גומלין חזקים עם מצבי לחץ בעבודה ( קבלת מרות-גברים), כאב, טיפול בבן משפחה חולה/קשיש/נכה, הקושי לעמוד בתשלומים. כאשר הגורמים המעורבים המשמעותיים היו : החשש לאבד מקום עבודה, חוויות הצקה במקום העבודה ( נשים), מסגרת עבודה קפדנית(גברים) וקבלת מרות ( גברים). גורמים אלה  נמצאו כמסבירים 10-20% מהשונות של הפרעות השינה המיוחסות לרעש.

 

המסקנות: תנאי לחץ בעבודה, כאב ודאגות שונות,  מהווים גורמי סיכון להפרעות שינה באופן כללי ללא קשר לרעש סביבתי. אולם קיימים קשרי גומלין בין גורמים פסיכולוגיים וכאב בקשר שלהם עם הפרעות שינה המיוחסות לרעש הסביבתי המתואר. ממצאים אלה עשויים לתרום בהבנת כלל הגורמים המעורבים בהפרעות השינה המיוחסות לרעש סביבתי כתוצאה מתנועת כלי רכב באוכלוסייה.


 http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed?term=Work%20stress%2C%20worries%2C%20and%20pain%20interact%20synergistically