ילדים עם הפרעות קשב וריכוז להורים סמכותיים סובלים מהערכה עצמית נמוכה יותר בהשוואה לילדים עם הפרעות קשב וריכוז להורים מתירנים. כך מגלה מחקר ישראלי חדש.

מחקרים שונים בעבר במדינות המערב זיהו הערכה עצמית נמוכה יותר בקרב ילדים עם הפרעות קשב וריכוז בהשוואה לילדים אחרים, לצד הפרעות התנהגותיות ותפקודיות נוספות בבית, בבית הספר ובקשרים החברתיים, הבאות לידי ביטוי בין השאר בירידה בכישורים החברתיים, קשיים בהסתגלות לשינויים ועלייה באגרסיביות. המחקר הנוכחי ביקש לאמוד את השפעתן של הפרעות קשב וריכוז על פגיעה בהערכה העצמית בקרב ילדים ישראלים ולבחון האם הקשר של הילד עם הוריו משפיע על עוצמתה.

במחקר שנערך באוניברסיטת חיפה ובבית החולים ספרא לילדים שבמרכז הרפואי שיבא, נכללו 78 ילדים שטופלו בארבע מרפאות במרכז וצפון הארץ – 43 המאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז ו-35 נוספים ללא הפרעות קשב וריכוז ששימשו כקבוצת ביקורת. הנבדקים נתבקשו למלא שאלונים כדי לאמוד את רמות ההערכה העצמית המודעת, הקרויה הערכה עצמית מפורשת (explicit) וכן את ההערכה העצמית ברמה פחות מודעת, הקרויה הערכה עצמית מרומזת (implicit), וכן כדי להעריך את קשריהם עם ההורים.

המחקר זיהה הבדלים מובהקים ברמות ההערכה העצמית בין ילדים עם הפרעות קשב וריכוז לילדים האחרים שנבדקו. הפגיעה שזוהתה בהערכה העצמית של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז נקשרה הן להערכה העצמית המפורשת והן למרומזת, כשההשפעה של ההפרעה על הערכה עצמית מרומזת הייתה בעוצמה גבוהה יותר מפי 2 מההשפעה על זו המודעת.

קשר נמצא במחקר בין דפוס ההורות לבין ההערכה העצמית של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. דפוס ההורות סווג על פי שלושה סגנונות משמעת הוריים שניסחה בשנת 1991 חוקרת ההורות דיאנה באומרינד: הורים מתירנים (permissive) הדורשים פחות מילדיהם, ונוטים להימנע מעונשים, שאינם מציבים גבולות ברורים לילדים, ומשדרים כמויות גבוהות של חום וקבלה; הורים סמכותיים (authoritarian) בקצה האחר, המציבים לילדיהם גבולות ברורים, ומעדיפים להענישם במקרה והם אינם מצייתים להם, מבלי לשדר חום וקבלה לילדיהם; והורים סמכותניים (authoritative) הנמצאים בין שני הקצוות, המאופיינים הן בהצבת דרישות ברורות לילדיהם ובפיקוח על התנהגותם והן במתן חום ומוכנות לגמישות בדיאלוג עם הילד.

ניתוח הנתונים העלה כי לילדים להורים סמכותיים היו רמות נמוכות יותר של הערכה עצמית באופן מובהק בהשוואה לילדים להורים סמכותניים ומתירניים. כמחצית מהילדים שתפסו את הוריהם כסמכותיים נטו באופן ברור להערכה עצמית שלילית, כלומר נטו לייחס לעצמם מילים שליליות במהירות רבה יותר ממילים חיוביות.

להערכה עצמית הגבוהה ביותר זכו דווקא הילדים שהוריהם אימצו דפוס סמכותני ולא מתירני לחלוטין, כלומר ילדים להורים ששידרו חום וקבלה, אך הציבו בפני ילדיהם גבולות ברורים.

ממצאי המחקר מחזקים עבודות קודמות ממקומות אחרים בעולם שקושרות בין שליטה הורית מוגברת לבין ירידה בהערכה העצמית שלילדים ככלל וילדים עם הפרעות קשב וריכוז בפרט. מחקר משנת 2000 אף קשר באופן ישיר בין תסמיני היפראקטיביות לבין ענישה מצד ההורים.

אחריות ההורה

ממצאי המחקר מצביעים לטענת החוקרים על חשיבות שילובם של הורים בטיפול הכולל בילד עם הפרעות קשב וריכוז, המבוסס כיום רובו ככולו על תרופות. הממצאים מחזקים את הצורך להבהיר להורים את אחריותם לשפר את בריאותם הנפשית של ילדיהם על ידי אימוץ סגנון הורי הולם ביחס מול ילד עם הפרעת קשב וריכוז. גמישות מצד ההורה, לצד קבלה ורגישות לצרכי הילד עשויה לשפר באופן משמעותי את תחושת ההערכה העצמית שלו. המחקר רומז כי ביחס להצבת גבולות לתפקודם של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז בבית הספר או בבית, למרות שהגבלות אלו לרוב מפחיתות הפרעות התנהגותיות, הילד עלול לשלם עליהן מחיר בהערכה עצמית נמוכה. 

במחקר השתתפו פרופ' ג'ני קורמן, ד"ר לילי רוטשילד-יקר, ד"ר רות אנג'ל וד"ר מירי כץ, וממצאיו מתפרסמים בגיליון פברואר 2015 של כתב העת Journal of Attention Disorders.

מחקרים רבים מתמקדים במנגנון ההערכה העצמית ובאפשרויות לשיפורו. מחקר ממארס 2011 מצא כי פייסבוק, למרות הסכנות הטמונות בו, יכול גם להעלות את ההערכה העצמית, מאחר והפרופיל האישי ברשת החברתית משקף גרסה חיובית של עצמנו.

מחקרים רבים נוספים מתמקדים בהשפעות הקשר עם ההורים על בריאות נפשית ופיזית. כך, למשל, מחקר משנת 2011 מצא כי ארוחות משפחתיות מפחיתות את הסיכון להשמנה בילדים, ומחקר משנת 2010 מצא כי למערכת היחסים עם ההורה, כמו גם עם בן/ בת הזוג, השפעה על חומרתה של הפרעת אכילה.

Journal of Attention Disorders, Doi: 10.1177/1087054715569599