מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותהקשר בין מיגרנות, נגעים מוחיים ותפקוד קוגניטיבי

הקשר בין מיגרנות, נגעים מוחיים ותפקוד קוגניטיבי

ממצאי MRI מוח הראו כי אנשים הסובלים ממיגרנה הראו יותר נגעים מוחיים (לזיות) , אולם לכך לא היה קשר עם ירידה בתפקוד הקוגניטיבי. המחקר נערך בצרפת ופורסם בכתב העת ,British Medical Journal , בינואר 2011


PantherMedia
PantherMedia

כאבי ראש שכיחים בכלל האוכלוסיה כולל מיגרנה. המיגרנה הינה סוג של כאב כרוני המאופיין בעוצמת כאב גבוהה ועלול לגרום לירידה בתפקוד היום יומי.

 

ההערכה שכ- 12% מהמבוגרים וכ- 10% מהילדים סובלים מהתופעה, מה שמייצג כ- 11 מיליון אירועי מגרנה בצרפת . לעיתים המיגרנה מאופיינת באוארה ( 15% מכלל המגרנות).

 

מגרנות עם אוארה מאופיינות בתופעות נוירולוגיות כמו הפרעות בשדה הראייה, הבזקי אור ועוד,  המופיעים לפני הופעת כאב הראש.

 

המנגנון של האוארה המקדימה את הכאב עדיין לא ברור במלואו, ההשערה שבמנגנון זה קיימת מעורבות של כלי דם. קיימת עבודות שהצביעו על קשר בין מיגרנות המלוות באוארה לבין אוטם מוחי, אולם תופעה זו עדיין נמוכה .

 

הדמיית MRI, מאפשרת הדגמה של נגעים ( לזיות) ברקמת המוח,  אלה נגרמים כתוצאה מחסימה של כלי דם זעירים ( עורקיקים). הצטברות  הנגעים  עלולה לגרום לירידה בכמות החומר הלבן  (שלו תפקיד בהעברת המידע בין חלקי המוח השונים). ברוב האנשים המבוגרים תמונת ה-MRI מדגימה נגעים מוחיים מסוג זה, אולם כמות הנגעים  שונה בין אדם לאדם.

 

מספר עבודות הצביעו על קשר אפשרי בין הצטברות נגעים מוחיים לבין בעיות בתפקוד המוחי כמו: ירידה קוגניטיבית, עליה בסיכון לחלות באלצהיימר, דיכאון, הפרעות תנועתיות ועליה בסיכון לפתח אוטם מוחי. בנוסף, עליה במספר הנגעים עלולה לגרום להידרדרות קוגניטיבית כפי שבאה לידי ביטוי בירידה בזיכרון, תחלואה באלצהיימר ועוד.

 

מטרת המחקר הייתה לבדוק את הקשר בין מגרנות לבין ריבוי נגעים מוחיים וירידה בתפקוד הקוגניטיבי.


הליך: המחקר מבוסס אוכלוסייה, כלל נבדקים בגיל 65 שנים ומעלה , שנמצאו במעקב במהלך 10 שנים. בקרב יותר מ- 800 נבדקים בוצעה בדיקת MRI והם נשאלו ע"י רופא נוירולוג האם סובלים מכאבי ראש/מיגרנות . מדדי התפקוד הקוגניטיבי  שנבדקו: התמצאות בזמן ובמרחב, זיכרון לטווח קצר והיכולת למלא מיידית ובאופן נכון משימות מסוימות.


תוצאות: נמצא כי 21% מכלל המדגם סבלו מכאבי ראש במהלך חייהם, ומהם יותר מ- 70% סבלו ממיגרנות ( חלקם עם אוארה).

תוצאות MRI של נבדקים שסבלו מכאבי ראש בעוצמה חזקה,  הראו  כמות כפולה של נגעים מוחיים בהשוואה לאלה שלא סבלו מכאב ראש. אולם הממצאים לא הצביעו על קשר בין ריבוי נגעים המוחיים לבין הירידה בתפקוד הקוגניטיבי,. כלומר, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין קבוצות הנבדקים השונות, אלה שסבלו ואלה שלא סבלו מכאבי ראש,  וללא קשר לריבוי הנגעים המוחיים שנמצאו.

 


בקרב נבדקים שסבלו מכאבי ראש עם אוארה (2% מכלל המדגם), בנוסף לנגעים המוחיים שהודגמו , נמצאו עדויות לאוטמים שקטים, ובדומה לתוצאות קודמות ללא קשר לירידה בתפקוד הקוגניטיבי.

 

http://www.bmj.com/content/342/bmj.c7357.full.pdf