פעילות גופנית המתבצעת באופן קבוע עשויה לשנות את הרגישות שלנו כאב. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Medicine & Science in Sports & Exercise.

מזה זמן רב ידוע כי פעילות גופנית מאומצת מעמעמת תחושות של כאב לזמן קצר. הסיבה לכך היא שכשהשרירים מתחילים לכאוב במהלך האימון, הגוף משחרר אופיאטים טבעיים כמו אנדורפינים שמפחיתים את תחושת הכאב. ההשפעה הזו לרוב לא נמשכת יותר מ-30 דקות לאחר האימון.

במחקר החדש חוקרים אוסטרלים מאוניברסיטת New South Wales ביקשו לבחון אם פעילות גופנית יכולה גם לשנות את הרגישות של הגוף לכאב בטווח הארוך.

המחקר נערך בקרב 24 אנשים בריאים וצעירים אך לא פעילים גופנית. בשלב הראשון החוקרים בדקו את האופן בו הנחקרים חוו כאב. חווית הכאב היא חוויה אינדיבידואלית התלויה בשני גורמים: סף הכאב – הנקודה בה אנחנו מתחילים לחוש כאב וסיבולת לכאב – היכולת שלנו לסבול את הכאב.

את סף הכאב החוקרים בחנו באמצעות מכשיר שחובר לזרועותיהם של הנחקרים ויצר לחץ על העור. הנחקרים התבקשו להגיד "די" כאשר הלחץ הזה הפך מלא-נעים לכואב. את הסיבולת לכאב החוקרים מדדו באמצעות כך שחיברו שרוול למדידת לחץ דם לזרועות העליונות של הנחקרים, שהתהדק יותר ויותר עם כל לחיצה של הנחקרים על מכשיר. הנחקרים התבקשו להמשיך ללחוץ על המכשיר עד שלא יכלו לסבול את הכאב יותר. הנחקרים גם דירגו את עוצמת הכאב שחשו.

בשלב הבא 12 מהנחקרים החלו תוכנית אימונים של רכיבה על אופני כושר, 30 דקות בעצימות בינונית, 3 פעמים בשבוע, במשך 6 שבועות. בתקופה זו הכושר של הנחקרים השתפר ועומס הפעילות עלה בהתאם. 12 הנחקרים האחרים המשיכו בחייהם הלא-פעילים כרגיל.

לאחר 6 שבועות הנחקרים נקראו למעבדה ועברו שוב בדיקות שבחנו את סף הכאב והסיבולת לכאב. בעוד שבנחקרים שלא התעמלו לא חל שינוי בתגובה לכאב, הנחקרים שהתעמלו הפגינו יכולת גדולה יותר לסבול כאב. סף הכאב שלהם לא השתנה – הם החלו להרגיש כאב באותה נקודה כפי שהיה לפני שהחלו להתעמל. גם תחושת הכאב לא השתנתה – הם דירגו את הכאב באותה עוצמה. אך הסיבולת שלהם עלתה – הם המשיכו ללחוץ על המכשיר שהידק את השרוול שעל הזרוע שלהם זמן ארוך יותר באופן משמעותי לפני שהפסיקו כי לא יכלו לסבול את הכאב.

Med Sci Sports Exerc. 2014 Aug;46(8):1640-7