ועדת האתיקה של האגודה הישראלית לחקר הפריון (איל"ה), המאגדת את רופאי הפוריות בישראל, ממליצה על הקלות בבחירת מין היילוד בישראל. במסמך שחיברה הוועדה, המועבר בימים אלה למשרד הבריאות, מומלץ לאפשר כיום לכל משפחה עם שלושה ילדים מאותו מין בחירה של מין היילוד החל מהילד הרביעי, בשונה מהמצב הנוכחי שבו מאפשרת הוועדה של משרד הבריאות בחירה רק החל מהילד החמישי למשפחות עם ארבעה ילדים מאותו מין.

בנוסף, הוועדה ממליצה לאפשר לכל אישה שעוברת תהליך של מיון גנטי טרום השרשתי (PGD) על רקע מחלה גנטית משפחתית כלשהי לבקש במקביל את בחירת מין היילוד, גם אם זה אינו דרוש מטעמים רפואיים. במסלול חלופי ממליצים בוועדת האתיקה כי נשים שעוברות מיון הטרום השרשתי מטעמים רפואיים יוכלו לקבל מהרופאה לאחר ההפריה במעבדה את מינן של הביציות המופרות, ולבחור להשתיל בגופן רק ביציות מהמין שבו הן ובני זוגן חפצים.

טיפולים במיון גנטי טרום השרשתי מבוצעים כיום בישראל לאלפי זוגות מדי שנה במטרה למנוע העברה לעובר של גנים המעלים את הסיכון למחלות. הטיפולים הוצעו במקור למשפחות עם מחלה תורשתית קשה, לרבות תסמונות גנטיות נדירות כגון גנים המעלים סיכון למומי לב מולדים, פיגור שכלי וניוון שרירים, אולם כיום מבוצע התהליך גם לגנים המעלים סיכון לגמדות, מחלות תורשתיות הפוגעות בריאות כגון סיסטיק פיברוזיס ומוטציות המעלות את הסיכון לסרטן השד - דהיינו המוטציה האשכנזית השכיחה בישראל בגנים BRCA1 ו-BRCA2. בעולם אף מבוצע התהליך למשפחות עם מוטציות המעלות סיכון לסוגי סרטן נוספים וכן למחלות נוירולוגיות כמו אלצהיימר.

כיום בחירת מין היילוד שלא מסיבה רפואית מתאפשרת בישראל באמצעות ועדה הפועלת במשרד הבריאות הדנה בבקשות באופן פרטני, וההליך מאושר רק לזוגות נשואים, ידועים בציבור ונשים פנויות. כמו כן, אישורים ניתנים כיום רק במקרים של משפחה עם ארבעה ילדים מאותו המין (פרט למקרים חריגים באישור מיוחד), כשקיים סיכון ממשי לפגיעה משמעותית בבריאות הנפשית של ההורים או אחד מהם או של הילד העתיד להיוולד אם ההליך לא יבוצע, ורק לאחר שההורים קיבלו ייעוץ גנטי והובהרו להם פרטי התהליך והשיקולים האתיים הכרוכים בו. הנוהל כיום גם קובע כי גם אם ניתן אישור לבחירת מין היילוד, ובהליך הפריה חוץ גופית נוצרו רק עוברים שאינם מהמין המבוקש, לא יינתן אישור למחזור הפריה חוץ גופית נוסף לצורך בחירת מין היילוד בטרם שנעשה שימוש בכל העוברים התקינים שנוצרו למטרות רביה.

לפי נתוני משרד הבריאות נכון ליולי 2012, לוועדה לבחירת מין היילוד נעשות כ-60 פניות בשנה. בשנת 2011 מתוך 50 פניות שנעשו לוועדה, 21 היו של זוגות עם נשים עד גיל 35 ו-29 של זוגות עם נשים בגילי 44-35, 36 פניות של משפחות יהודיות ו-14 של לא יהודים, והרוב המכריע ביקשו ללדת בן (37) בעוד שמיעוט ביקשו ללדת בת (13). מתוך 27 בקשות שנידונו בשנת 2011, 6 בלבד אושרו, והשאר (21) נדחו. עבודה שנערכה במכון גרטנר וסיכמה את פעילות הוועדה בשנים 2011-2005, והתפרסמה באוקטובר 2014 בכתב העת Israel Journal of Health Policy Research העלתה כי מתוך 216 בקשות שנתקבלה לגביהן החלטה בשנים האלה, רק כחמישית (21.3%) אושרו והשאר נדחו.

החלטה ברוב קולות

בדיון בנושא בוועדת האתיקה של איגוד רופאי הפוריות נחלקו הדעות, ודעת הרוב (6 חברים) גרסה כי בחירת מין היילוד אינה בהכרח מפלה בין המינים או בעלת השלכות חברתיות מרחיקות לכת. לפי עמדה זו, "התמורות הטכנולוגיות הופכות את האיסור לבחירת מין העובר מסמלי בעיקרו למגביל את חופש הבחירה והאוטונומיה של הפרט, ואף תורם לבחירה בלתי מוסרית בהפסקת היריון כדי להימנע מהולדת ילד מהמין הלא נבחר". הנציגים בדעת מיעוט (4 חברי ועדה) גרסו כי הסיבות לבחירת מין היילוד משקפות לעתים קרובות גישות מפלות וסטריאוטיפים, והיתר לבחירת מין היילוד "יהיה בניגוד לזכויות האדם המבוססות על שוויון בין המינים".

במקביל להחלטותיה, ועדת האתיקה המליצה כי הוועדה במשרד הבריאות "תרכז את הבקשות, וההנחיות להחלטותיה תהיינה ברורות ושקופות". הועדה המליצה להותיר את המצב הקיים כיום, ולפיו אבחון גנטי טרום השרשתי לבחירת מין היילוד שלא מסיבות רפואיות אינו כלול בסל הבריאות, מאחר ואינו מהווה טיפול רפואי. לפי החלטת הוועדה, יו"ר האגודה לרופאי פוריות יפעל מול משרד הבריאות לשינוי בתקנות הקיימות ברוח ההמלצות החדשות.

באוקטובר 2013 כבר נדרשה ועדת האתיקה באגודת רופאי הפוריות לעניין בחירת מין היילוד בקרב משפחות עם ילדים הסובלים מאוטיזם, והמליצה לאפשר את ההליך בלידות נוספות במשפחות אלה, במטרה לעודד לידת בת המקטינה פי ארבעה את הסיכון לאוטיזם בילד נוסף. מספר בתי חולים בישראל כבר מאפשרים כיום בפועל בחירת מין היילוד למשפחות עם אוטיזם למטרה זו.

כיום בעולם רוב המדינות באירופה אוסרות על בחירת מין היילוד, אולם קיימות מדינות המפעילות מרפאות פרטיות המאפשרות בחירת מין, אליהן פונים בין השאר גם ישראלים. בארה"ב בחירת מין היילוד מותרת, אולם ההליך אינו מומלץ על ידי האגודה האמריקאית לרפואת הפוריות (ASRM).