מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותזהירות: הטלוויזיה עלולה לפגוע בלב שלכם

זהירות: הטלוויזיה עלולה לפגוע בלב שלכם

מחקר שנערך באנשים בשנות ה-30 לחייהם, מצא שככל שהם בילו מול הטלוויזיה, כך עורקיהם היו נוקשים יותר


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

כבר בשנות ה-30 לחיים, צפייה בטלוויזיה קשורה להתקשות של העורקים, מה שמעלה את הסיכון למחלת לב בעתיד. ככל שמבלים זמן רב יותר בישיבה מול המסך – כך העורקים נוקשים יותר. ולא, הזמן שאתם מבלים בחדר הכושר לא יפצה על הזמן שאתם מבלים מול הטלוויזיה. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת British Journal of Sports Medicine.

 

במסגרת המחקר, 373 אנשים בני 32 מילאו סקרים לגבי הרגלי הצפייה שלהם בטלוויזיה, הפעילות הגופנית שהם מבצעים ומנהגים נוספים הקשורים לאורח חייהם. בגיל 36 הם מילאו שוב את אותם סקרים וכל אחד מהם עבר מדידות נוקשות של שלושה עורקים מרכזיים בגוף באמצעות אולטרא-סאונד.

 

כאשר העורקים אינם גמישים, זה שם את האדם בסיכון מוגבר לפתח יתר לחץ דם ומחלות לב וכלי דם בשלב מאוחר יותר.

 

החוקרים, הולנדים מאוניברסיטת Maastricht, מצאו כי אלה עם הנוקשות הכי גדולה של עורק התרדמה – כלי הדם המרכזי בראש ובצוואר – בילו בממוצע 20 דקות יותר מול הטלוויזיה בכל יום, בהשוואה לאלה עם עורק התרדמה האלסטי ביותר. תוצאות דומות נצפו בעורקי הירך. עוד עלה מניתוח הנתונים, שפעילות גופנית לא פיצתה על ההשפעות השליליות של הישיבה.

 

לדברי החוקרים, הזמן המקסימאלי בו אדם יכול לבלות ביום מול מסכי הטלוויזיה והמחשב בזמן הפנוי עומד על שעתיים.

 

המחקר לא יכול להוכיח כי הצפייה בטלוויזיה – בפני עצמה – היא מה שגורם לעורקים לאבד את גמישותם. ייתכן שגורמים אחרים, שהולכים יד ביד עם צפייה בטלוויזיה, הם שמשפיעים על הסיכון.

 

עם זאת, תוצאות המחקר מצטרפות לתוצאות מחקרים רבים שפורסמו בשנים האחרונות, שהצביעו על כך שהזמן שאנו מבלים בישיבה מעלה את הסיכון למחלות רבות, בהן מחלות לב וכלי דם, סוכרת, מחלות כליה ואפילו סרטן, ושפעילות גופנית לא תמיד מבטלת את נזקי הישיבה הממושכת.

 

 

British Journal of Sports Medicine, online October 7, 2013

 

avi5199
12/02/14 17:01

זה לא הטלויזיה אלא אי התזוזה.