מחקרים קודמים קשרו בין עישון מריחואנה לשינויים מבניים במוח - הן בנפח והן בצורה. המחקרים אומנם מצאו קשר בין מריחואנה לשינויים במוח, אך הם לא הוכיחו כי מדובר בקשר של סיבה ותוצאה – ובמילים אחרות לא הוכח באופן חד משמעי שעישון המריחואנה הוא הגורם שהוביל לשינויים המבניים.

מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי The Journal of Neuroscience ביקש לשחזר מחקרים קודמים, תוך שימוש בפרוטוקול ניסויי מוקפד יותר אשר מנסה לשלוט במשתנים העלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות.

בתקופה האחרונה, עם הרחבת השימוש במריחואנה רפואית ואף לגליזציה של מריחואנה במדינות מסוימות, חשוב מאוד לבחון את הסיכונים האפשריים בעקבות שימוש במריחואנה. הכרת הסיכונים המוכחים מדעית תעזור להתאים את המגבלות החוקיות לשימוש במריחואנה ותעזור לרופאים ולמטופלים לקבל את ההחלטה הנכונה לגבי השימוש במריחואנה לצרכים רפואיים.

מספר מחקרים שבחנו את סכנות המריחואנה הראו כי ייתכן ושימוש תדיר במריחואנה מוביל לשינויים בנפח ובמבנה של אזורים מוחיים. אחד המחקרים אף הראה כי שימוש במריחואנה עלול להוביל לפגיעה קוגניטיבית וירידה במנת המשכל (IQ). עם זאת, התוצאות לא היו עקביות. לדוגמה, כמה מחקרים מצאו ששימוש במריחואנה נמצא קשור לירידה בנפח של אזורי מוח מסוימים, בעוד שמחקרים אחרים הראו כי השימוש במריחואנה מוביל לעלייה בנפחם של אותם אזורים מוחיים.

מאחר והמחקרים לא נוהלו כניסויים קליניים מבוקרים, לא ניתן לבסס על פיהם קשר של סיבה ותוצאה ותמיד נותרות שאלות פתוחות, מכיוון שיש עוד משתנים רבים מלבד שימוש במריחואנה שלא נשלטו במחקר שהיו עלולים להשפיע על הממצאים. לדוגמה, רוב המחקרים שנערכו לא בדקו שימוש באלכוהול. זהו משתנה חשוב מאוד מכיוון שכבר ידוע ומבוסס מדעית כי אלכוהול מוביל לשינויים מבניים במוח.

בעקבות הביקורת על מחקרים קודמים, צוות חוקרים, בהם חוקרים מאוניברסיטת קולורדו ומאוניברסיטת לואיוויל, תכננו את המחקר החדש בניסיון לשלוט בכמה שיותר משתנים מתערבים. המחקר בחן אזורים מוחיים שצוינו במחקרים קודמים: הצרבלום, היפוקמפוס, אמיגדלה וגרעין האקומבנס (מרכיב בקבוצת הגרעינים הבאזאליים במוח).

במסגרת המחקר נבדקו 29 מבוגרים המשתמשים מידי יום במריחואנה וקבוצת ביקורת של 29 מבוגרים שאינם משתמשים במריחואנה, וגם 50 מתבגרים המשתמשים מידי יום במריחואנה וקבוצת ביקורת של 50 מתבגרים שאינם משתמשים במריחואנה. הנבדקים בקבוצות המשתמשים היו דומים מאוד לאלה בקבוצות הלא-משתמשים, כדי לנטרל את השפעתם של משתנים מתערבים כגון: דיכאון, גיל, מגדר, עישון סיגריות ושתיית אלכוהול. כל הנבדקים עברו סריקות מוח מסוג MRI.

החוקרים לא מצאו הבדלים בין הקבוצות באשר לצורה או לנפח של האזורים המוחיים בהם התמקדו. לדבריהם, תוצאות אלו מראות שכנראה והממצאים שעלו ממחקרים קודמים נבעו מכך שאותם מחקרים לא שלטו במשתנים חשובים כמו שימוש באלכוהול, למרות הידע כי אפילו שימוש מתון באלכוהול יכול להוביל לשינויים מוחיים.

חשוב לציין כי אף על פי שנראה כי מחקר זה מהימן יותר מקודמיו, הוא עדיין לא נערך תחת התנאים של ניסוי קליני מבוקר וגם לו יש מגבלות. המחקר לא יכול לאושש או להפריך כי מדובר בקשר של סיבה ותוצאה. החוקרים גם לא התחשבו במשתנים סוציו-אקונומיים ובהיסטוריית השימוש של הנבדקים במריחואנה - הם לא נשאלו מתי החלו להשתמש בחומר. בנוסף, יש אזורים במוח שלא נבדקו במחקר כמו קליפת המוח האורביטופרונטלית. נראה שהמילה האחרונה בנושא עוד לא נאמרה. 

The Journal of Neuroscience, doi: 10.1523/JNEUROSCI.2946-14.2015