מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

טראומה מטרור ומלחמה

מנהלי קהילה

רמי יולזרי
רמי יולזרי
מתמודד עם פוסט טראומה מאז מלחמת לבנון הראשונה, רץ למרחקים ארוכים , מאד .  אב ל-3 בנים, תושב נס ציונה, יזם חברתי , מנהל חברה משפחתית למחקרי שוק , ועוד 
עמותת נט
עמותת נט"ל
נט"ל, נפגעי טראומה על רקע לאומי, היא עמותה (מלכ"ר) א-פוליטית, אשר הוקמה על ידי ד"ר יוסי הדר ז"ל ז"ל, הוגה המרכז ויוזמו, ויהודית יובל רקנאטי, יו"ר העמותה. נט"ל הוקמה בשנת 1998 מתוך רצון להעלות למודעות הציבורית את תופעת הטראומה על רקע לאומי, קרי השלכותיו של הסכסוך הישראלי-ערבי, ולהבחין בין נפגעיה של טראומה זו לבין נפגעי טראומה כתוצאה מאירועים א
גלי דגן
גלי דגן
גלי דגן -סמנכ"ל שיווק והסברה בנט"ל
כמוניטראומה מטרור ומלחמהחדשותחוקרים ישראלים זיהו סימנים מקדימים להתפרצות PTSD

חוקרים ישראלים זיהו סימנים מקדימים להתפרצות PTSD

מחקר ישראלי מצביע על גורמים הקשורים לסיכון מופחת או מוגבר להתפתחות פוסט טראומה בתגובה לירי טילים


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

המחקר סביב פוסט טראומה מתמקד בשנים האחרונות גם בסימנים מקדימים, המגדילים את הסיכון לפתח את ההפרעה, במטרה לנסות ולמנוע את התפרצותה. כעת, לאחר החשיפה הגבוהה לטילים במבצע "צוק איתן" בקיץ האחרון, קובעים חוקרים ישראלים שבדקו תגובות לירי טילים בקרב תושבי דרום הארץ שנחשפו לירי מתמשך מרצועת עזה לאורך שנים, לרבות במבצע "עופרת יצוקה", כי תסמיני הפרעת לחץ אקוטית בתגובה ראשונה לאירועי טראומה מהווים גורם סיכון עיקרי להתפתחות הפרעת פוסט טראומה בהמשך, בייחוד כשהמקור הוא בטראומה מתמשכת - כגון ירי טילים רציף וממושך.

 

המחקר הורכב משני מדגמים: המדגם הראשון כלל 194 נבדקים ובוצע בקרב תושבי שדרות ועוטף עזה לבחינת התגובות לירי טילים במבצע "עופרת יצוקה" שהחל בדצמבר 2008 ונמשך 23 ימים, במהלכו נורו 790 טילים מהרצועה לישראל; המדגם השני כלל 26 נבדקים, ובוצע לבדיקת התגובה לירי ממוקד של 132 טילים מהרצועה שנמשך שישה ימים באפריל 2011, במהלכם ארעה תקרית ירי טיל נ"ט לאוטובוס ילדים בה נהרג הנער דניאל ויפליך בן ה-16.

 

רוב המשתתפים במדגם הראשון - 58.9% - העידו על מצוקה נפשית במהלך ימי הלחימה, 35.2% דיווחו על תסמיני דיכאון ו-12% על תסמיני הפרעת לחץ אקוטית (ASD, Acute Stress Disorder), לרבות ערפול, חוסר התמצאות, עמעום והלם, דה פרסונאליזציה, שכחה (dissociative amnesia), חוויה מחדש של אירועים באמצעות מחשבות, פלשבקים וחלומות ונטייה להימנע ממצבים המעוררים זיכרונות עבר. כעבור חצי שנה מהירי, נמצא כי 13% הציגו תסמיני פוסט טראומה.

 

הגורמים המשפיעים על הסיכון להתפתחות PTSD 

 

ניתוח הממצאים הצביע על סיכון מוגבר פי 7.7 לפוסט טראומה בקרב אנשים שסבלו מתסמיני הפרעת לחץ אקוטית בזמן ירי הטילים הממושך, בהשוואה לסיכון באוכלוסייה הכללית.

 

כמו כן, הסיכון לפוסט טראומה עלה פי 2.4 בקרב אנשים שהציגו בזמן החשיפה לטראומה תסמיני מצוקה נפשית או תסמיני דיכאון. עוד נמצא כי הסיכון לפוסט טראומה גדל ב-95% בקרב אנשים עם תפיסה גבוהה של אחריות בחייהם (self responsibility), ובמקביל, הסיכון לפוסט טראומה פחת ב-46% בקרב אנשים שתופסים עצמם כאופטימיים וקטן ב-12% בקרב אנשים שמרוצים באופן כללי מחייהם.

 

כמו כן, במחקר נמצא כי לנשים היה סיכון גבוה פי 3.6 לפתח פוסט טראומה, לדתיים סיכון גבוה ב-46%, למעשנים סיכון גבוה ב-14% ולצרכני אלכוהול סיכון גבוה ב-24%.

 

במדגם השני, זה שבחן ירי טילים ממוקד, נמצא רק סימן מקדים אחד לפוסט טראומה כתוצאה מחשיפה לירי הטילים: תסמיני הפרעת לחץ אקוטית שהעלו את הסיכון להפרעה באופן מובהק.

 

טיפול מונע מוקדם 

 

לטענת החוקרים, מהממצאים עולה כי תגובה המאפיינת הפרעת לחץ אקוטית מהווה סימן מקדים משמעותי לפוסט טראומה, ואילו שאר הסימנים שזוהו - לרבות סימני מצוקה נפשית וסימני דיכאון - מהווים על פי הממצאים סימנים מקדימים לפוסט טראומה בעקבות אירוע מתמשך (ירי טילים ממושך, כפי שהיה במבצע "עופרת יצוקה" ונבחן במדגם הראשון) בלבד, אך לא בעקבות אירוע ממוקד (ירי ממוקד של טילים שנבחן במדגם השני).

 

החוקרים מבהירים כי הממצאים חיוניים בעיקר לצורך מתן טיפול מקדים בסימני לחץ אקוטי המופיעים בתגובה לטראומה באוכלוסייה הכללית מוקדם ככל האפשר, כדי לנסות ולמנוע התפתחות פוסט טראומה בהמשך. כמו כן מציינים החוקרים את הצורך להעתיק את המחקר לאוכלוסיות נוספות לזמן ממושך יותר כדי לאשש את הממצאים.

 

במחקר השתתפו החוקרים פרופ' מנחם בן עזרא - ראש בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת אריאל, ד"ר יובל פלגי מהחוג לגרונטולוגיה (מדעי הזקנה) באוניברסיטת חיפה, ד"ר יאירה חממה רז מבית הספר לעבודה סוציאלית באריאל וד"ר עמית שרירא מהחוג המשולב למדעי החברה באוניברסיטת בר אילן, והוא הופיע בספטמבר 2014 בכתב העת Psychiatric Quarterly.

 

עבודות נוספות בשנים האחרונות מבקשות לזהות תגובות המהוות סימנים מקדימים לפוסט טראומה, כדי לזהות קבוצות יעד חיוניות יותר לטיפול מהיר בשטח במקרה של חשיפה לאירוע טראומטי. מחקר ישראלי מיולי 2014 שבוצע בקרב מתבגרים מדרום הארץ העלה במפתיע כי לא רק רגשות שליליים, אלא גם רגשות חיוביים כשבועיים לאחר חשיפה לירי טילים מגדילים בהמשך את הסיכון לפוסט טראומה. על בסיס ממצאי העבודות החדשות מפותחים טיפולים חדשים למניעת פוסט טראומה. למרות שהנושא אינו נחשב חד משמעי, ולמרות ממצאים בעבר שלא זיהו יתרון להתערבויות פרטניות לאחר חשיפה לאירוע טראומטי במניעת התפרצות פוסט טראומה, בשנים האחרונות כבר רווחת ההנחה כי ככל שנפגעי טראומה פונים לטיפול נפשי סמוך יותר למועד החשיפה לאירוע, כך הם מקטינים את הסיכויים לפתח פוסט טראומה בהמשך.

 

 

Psychiatric Quarterly, DOI 10.1007/s11126-014-9323-5

 

ליאת10
06/11/14 16:36

שלום לחברים
מחקר מעניין ומאד קרוב למציאות.
אני יכולה להעיד על עצמי שחוותי והרגשתי את הסימנים.
מאחר וסבלתי מדיכאון קשה ואני מטופלת...זיהיתי את הסימנים,הגופניים והנפשיים(תחושה של מתח ולחץ בבטן.נשימה מואצת.ממש תחושה של התקף-כאב בצד שמאל.
התקשרתי לפסיכאטר שאצלו אני מטופלת...ושלא התראנו זמן מה...אמרתי לו "ד"ר-משהו איתי לא בסדר"
אני הייתי רודפת אחרי הקסמים(למי שלא יודע...גרתי בשדרות 4-5 שנים כשנה לפני עופרת יצוקה)

הייתי עולה על הגבעות,רואה את השיגורים. ולא מעט הפעמים שכמעט נפל עלינו שיגורים!
אני רוצה לאמר לכם" אין!!!! על הרגשת האדרנלין,שטס בגוף!!!!"
יום אחד בלי שום הכנה-או צבע אדום
טס לי מעל הבית...משהו מפחיד ומחריד-הרגשנו שמשהו מושך את כל הגג והיחידה למעלה!
בדיעבד הבנו שזה היה"הטיל של כיפת ברזל.שרודף אחרי הקסאם" לכיפת ברזל-לטיל...יש רעש מפחידדדד"
שמענו פיצוץ לא הרחק...וכנראה זו הייתה התחלת הטראומה?!
אני רוצה לאמר לכם...
שבזכות זה שאני מכירה את הסימנים,בזכות זה שיש לי רופא טוב שאני יכולה לשוחח איתו. בזכות זה שאני לוקחת טיפול ולא מזלזלת במה שיש ומה שהיה לי!
התחלתי לקחת קלונקס-זה הוריד את רמת החרדה! הפסקתי להדבק לטלויזיה-התחלתי לראות סרטים.לקרוא. ככה הצלחתי לעבור את החרדה של אותה תקופה,כשאני שולטת ומודעת שהפחד שלי לאותה אזעקה הוא פחד טוב! 
הפסקתי לקחת קלונקס לאחר כשבוע...ככה אני הצלחתי לעבור את התקופה.
והכי חשוב...אני יודעת שתמיד עלי לשים לב לשינויים במצב הרוח שלי.