מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' אהוד גרוסמן
פרופ' אהוד גרוסמן
בוגר בית הספר לרפואה בתל-אביב. לשעבר מנהל מחלקה פנימית ד' והיחידה ליתר לחץ דם במרכז הרפואי ע"ש שיבא. לשעבר מנהל האגף הפנימי במרכז הרפואי ע"ש שיבא, פרופ' מן המנין ומופקד על קתדרה ליתר לחץ דם באוניברסיטת תל אביב. לשעבר דיקאן בית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב כיום נשיא אוניברסיטת אריאל
פרופ עדי לייבה
פרופ עדי לייבה
מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ומנהל מרפאה מייעצת בפנימית, מחלות כליה ולחץ דם במרפאת מומחים בקרית אונו (מרב מרכזי בריאות, הדובדבן 7 קרית אונו ) מומחה ברפואה פנימית , בנפרולוגיה וביתר לחץ דם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון ופרופ. משנה באוניברסיטת הארוורד,ארה"ב. בשנים 2016-2022 שימשתי כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם. מומחה בפנימית, הן מתל השומר, והן מבית חולים Mount Auburn בקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". מייסד ויו"ר החוג הנפרולוגי הישראלי פלסטיני בהר"י. בקרו באתר של פרופ' עדי לייבה www.profleiba.com ניתן להתייעץ בווטסאפ דרך האחות אחראית המרפאה , הגב. סיגלית ארי-עם ( RN)- 054-541-9992
כמונילחץ דםחדשותחוקרים מזהירים: אפליקציות למדידת לחץ דם הן מסוכנות

חוקרים מזהירים: אפליקציות למדידת לחץ דם הן מסוכנות

מחקר חדש שבחן את האפליקציות הסלולריות הקיימות לניהול לחץ דם מצביע על מגמה מסוכנת


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

כיום קיימות אפליקציות לסמארטפון כמעט לכל בעיית בריאות. רבות מהאפליקציות אמורות לסייע לניהול לחץ הדם ובין הפופולאריות שבאפליקציות - כאלה המאפשרות כביכול למדוד את לחץ הדם באמצעות המצלמה של הטלפון. כעת חוקרים מזהירים כי האפליקציות הללו עלולות לתת תוצאות לא מדויקות ולגרום לנזק. 

 

החוקרים מאוניברסיטת הרווארד וקיימברידג', בשיתוף עם חוקרים ממוסדות נוספים, ניתחו את 107 האפליקציות המובילות ל"יתר לחץ דם" או "לחץ דם גבוה" שהיו זמינות להורדה ב-Google Play Store, ב-Apple וב-iTunes בסוף חודש מאי השנה.

 

החדשות הטובות הן שנמצא כי 72% מהאפליקציות מספקות כלים שימושיים לתיעוד ומעקב של נתונים רפואיים. אפליקציות רבות הכילו מידע כללי על לחץ דם או על דיאטת DASH. כרבע מהאפליקציות העבירו נתונים ישירות לרופא המטפל ו-22% כללו כלים שמטרתם להעלות את ההיענות לטיפול התרופתי.

 

עם זאת, רק חלק זעיר מהאפליקציות - 3% - פותחו בסיוע של מוסדות בריאות מוכרים כמו אוניברסיטאות ואף אחת מהן לא אושרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) המסדיר שימוש במכשירים רפואיים.

 

עוד נמצא כי 14% מהאפליקציות הפופולאריות לאנדרואיד הופכות את הסמארטפון למכשור רפואי למדידת לחץ דם ללא שימוש בשרוול למדידת לחץ דם, וטוענות כי המשתמשים צריכים רק להצמיד את האצבע שלהם למצלמת הטלפון כדי למדוד את לחץ הדם. למרות שמדובר רק בשבע אפליקציות, הורידו אותן בין 900,000 ל-2.4 מיליון פעמים ודירוג המשתמשים שלהן גבוה מאוד.

 

החוקרים אומרים כי לא נמצא כל תיעוד לאישור יעילות הטכנולוגיות לפי הסטנדרטים המדעיים המקובלים. הם לא בטוחים בדיוק כיצד הטכנולוגיות עובדות כביכול, אך לדבריהם נראה שהן מתבססות על מדידה של הדופק באצבע באמצעות המצלמה. הם מבהירים כי הטכנולוגיה הזו נמצאת בשלבים של מחקר ופיתוח ואינה מוכנה עדיין לשימוש קליני.

 

תוצאות מרגיעות שגויות עלולות להיות מסוכנות 

 

אפליקציות שמודדות לחץ דם באופן לא מדויק עשויות להוביל לאזעקות שווא וחמור מכך – הן עלולות לספק תוצאות מרגיעות שגויות העלולות להיות קטלניות. יתר לחץ דם זכה לכינוי המפוקפק 'הרוצח השקט', מאחר והמצב לרוב אינו מלווה באזהרות או תסמינים כלשהם אך מעלה את הסיכון למצבי תחלואה רבים, לרבות אירועי לב, שבץ מוחי ומחלות כליה. 

 

בישראל מעריכה החברה הישראלית ליתר לחץ דם כי סובלים מלחץ דם גבוה כמיליון איש - אחד מכל שבעה ישראלים. לפי סקר שנערך במשרד הבריאות בשנים 2010-2007, 18.4% מהגברים ו-20.6% מהנשים מדווחים על יתר לחץ דם שאובחן על ידי רופא.

 

במאמר על המחקר החדש שפורסם בכתב העת Journal of the American Society of Hypertension, החוקרים קוראים ליותר פיקוח על פיתוח אפליקציות, במיוחד כאשר הן הופכות את הסמאטרפון למכשור רפואי.

 

חשוב לדעת כי השימוש הנרחב באפליקציות בריאות כרוך גם בסיכון נוסף – אובדן הפרטיות. אפליקציות הבריאות אוספות מידע אישי רב, החל משם וכתובת אלקטרונית, גיל ומשקל ועד המסלול בו אתם רצים כל יום, המחזור החודשי שלכן, הסימפטומים שאתם סובלים מהם, התרופות שאתם נוטלים ואפילו התיק הרפואי שלכם במלואו – בהתאם לאפליקציה.

 

בשנה שעברה פורסם דו"ח שכלל ניתוח של 43 אפליקציות בתחום הבריאות (חינמיות ובתשלום), שנערך על ידי העמותה לזכויות הפרטיות Clearinghouse. הדו"ח הצביע על כך שאפליקציות בריאותיות מגלמות בתוכן סיכונים של חשיפת פרטיות. מהדו"ח עולה כי פעמים רבות המידע הרגיש – כמו חיפושי מילים שעשיתם בתחום הבריאות והתרופות – מועבר ומוחזק באופן לא מוצפן ברשתות לא בטוחות. רק 13% מהאפליקציות החינמיות ו-10% מהאפליקציות בתשלום מצפינות את כל המידע המועבר בין האפליקציה והאתר של המפתח שלה. בנוסף, אפליקציות רבות חברו לצד שלישי כמו אתרים לניתוח מידע ומפרסמים והן מעבירות מידע על המשתמשים ללא ידיעתם. כותבי הדו"ח מבהירים כי אנו, הצרכנים, לא צריכים להניח שהמידע המועבר באפליקציות הוא פרטי, גם אם מדובר במידע בריאותי רגיש וגם אם האפליקציה אינה חינמית.

 

 

איך מודדים לחץ דם בבית?

 

Journal of the American Society of Hypertension, online December 11, 2014