מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
פרופ' ירון ארבל
פרופ' ירון ארבל
פרופ' ירון ארבל הוא קרדיולוג ומצנתר לב בכיר במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). בנוסף, פרופ' ארבל מנהל את המרכז למחקר קרדיווסקולרי במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). הוא פרופ' מן המניין בקרדיולוגיה באוניברסיטת תל אביב (מסלול קליני). פרופ' ארבל מומחה בפנימית, מומחה קרדיולוגיה ומומחה בצינתורים. הוא בוגר בית הספר לרפואה בת"א. הוא סיים בהצטיינות התמחות ברפואה פנימית. לאחר מכן, סיים בהצטיינות יתרה התמחות בקרדיולוגיה במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). בהמשך,התמחה בצינתורי לב וצינתורים מורכבים לבעיות מסתמיות בטורונטו ,קנדה. הוא מבצע את כל סוגי צינתורי הלב. כמו כן, הוא מומחה בצינתורי כליות לטיפול ביתר לחץ דם עמיד לטיפול שנקראים דנרבציה של עורקי הכליה (renal denervation). יצירת קשר: 058-5518401 האתר שלי : http://yaronarbel.com/

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
מורד שיראזי
מורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם. חברת הנהלת עמותת אומץ לב
כמונימחלות לבחדשותחיסון שפעת עשוי להגן גם על הלב

חיסון שפעת עשוי להגן גם על הלב

רגע לפני עונת השפעת, חוקרים מצאו שחיסון נגד שפעת עשוי להפחית את הסיכון של אדם לפתח בעיות לב חמורות


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

חוקרים קנדים אספו מידע ממחקרים קודמים ומצאו כי לאנשים שחוסנו כנגד שפעת בזריקה, היה סיכון נמוך יותר לבעיות לב חמורות בשנה שלאחר מכן, בהשוואה לאלה שקיבלו זריקות עם חומר דמה (פלצבו). הדבר נכון במיוחד כשמדובר באנשים שסבלו לאחרונה מבעיות הקשורות ללב.

 

ניתוח הנתונים שפורסם בכתב העת היוקרתי Journal of the American Medical Association כלל 6 מחקרים עם 6,735 משתתפים. הגיל הממוצע של הנחקרים היה 67. לכל הנחקרים היו גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ולמעט יותר משליש הייתה היסטוריה של בעיות לב

 

נמצא כי 3% מאלה שקיבלו זריקה נגד שפעת סבלו בשנה שלאחר מכן מבעיית לב חמורה, כמו התקף לב, שבץ או מוות ממחלת לב. זאת לעומת כ-5% מהאנשים שקיבלו פלצבו. החוקרים חישבו כי הסיכון של אנשים שחוסנו נגד שפעת לפתח בעיות לב רציניות נמוך ביותר משליש. ככל שהאדם בסיכון גבוה יותר למחלת לב, כך החיסון משפר את סיכוייו יותר.

 

בקרב אלה שסבלו לאחרונה מבעיות לב, ההבדל היה דרמטי במיוחד. 10% מהמשתתפים שהייתה להם בעיית לב לאחרונה פיתחו בעיית לב נוספת בשנה שלאחר החיסון, בהשוואה ל-23% באלה שקיבלו פלצבו.

 

החוקרים מסבירים כי קיימות עדויות לכך שלאנשים שחלו בשפעת, סיכון מוגבר לשבץ ומחלות לב בטווח הקצר. ייתכן שחלק מזה נובע מכך שהתגובה הדלקתית בגוף לשפעת מעודדת היווצרות חסימות בכלי הדם. הם משערים כי ההשפעה המיטיבה של החיסון על בריאות הלב, נובעת ממניעת השפעת והדלקתיות הכרוכה בה.

 

מחקר זה מצטרף למחקר שפורסם בשנת 2010, שמצא כי חיסון נגד שפעת מפחית את הסיכון להתקף לב ראשון בכ-20 אחוז. עוד עלה מהמחקר שככל שמתחסנים מוקדם יותר, כך הסיכון יורד.

 

המחקרים מחזקים את ההמלצה להתחסן נגד וירוס השפעת, במיוחד אם מדובר בחולים כרוניים ואנשים הנמצאים בסיכון למחלות כמו מחלות לב.

 

 

JAMA. 2013;310(16):1711-1720. doi:10.1001/jama.2013.279206