מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותטיפוס של יותר מחמישה גרמי מדרגות ליום – מפחית מהסיכון למחלות לב

טיפוס של יותר מחמישה גרמי מדרגות ליום – מפחית מהסיכון למחלות לב

חוקרים מצאו כי אנשים שמורגלים לטפס במדרגות מצליחים להוריד בכ-20% את הסיכון לתחלואת לב וכלי דם


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

באורח החיים המערבי שמאפיין את ימינו, המלווה בסדר יום עמוס ומתחים רבים, חשוב למצוא שיטות קלות יחסית כדי לשפר את מצב הבריאות. בשנים האחרונות מנסים חוקרים לבחון את היתרונות של פעילות גופנית מתונה יחסית, שניתן לשלבה באורח החיים היומיומי. כך, בין השאר, מחקרים הצביעו על יתרונותיה של הליכה באיזון סוכרת, גם כשזו נעשית בקצב מתון.

 

עתה מצאו חוקרים בעבודה נרחבת, כי לטיפוס במדרגות יש השפעה מועילה על הפחתה משמעותית בסיכון למחלות לב וכלי דם. לעומת זאת, אנשים שהורגלו בטיפוס במדרגות ואז הפסיקו לטפס במדרגות – דווקא היו בעלי סיכון גבוה יותר לתחלואה קרדיו וסקולארית מאשר אלו שלא טיפסו בקביעות במדרגות מעולם.

 

יותר מדרגות – פחות סיכון

 

החוקרים מאוניברסיטת פקין בסין ואוניברסיטאות אוקספורד בבריטניה וטוליין בארה"ב, ביקשו לבחון את השפעות של טיפוס במדרגות המשולב בחיי היומיום על תחלואה לבבית. לשם כך הם התבססו על נתונים שנאספו בקרב 458,860 נבדקים שכלולים במאגר מחקרי בריטי נרחב (UK Biobank). הנבדקים היו ללא מחלות לב בשלב גיוסם למחקר, בגיל 38 עד 73 (גיל ממוצע 56 שנים), מתוכם 56% נשים. החוקרים אספו מידע על הרגלי הטיפוס במדרגות של הנבדקים במדרגות בביתם – כשכל ״טיפוס״ כולל בערך 10 מדרגות, וזאת לצד מדדים סוציואקונומיים והרגלי חיים בריאים. הבדיקות בוצעו הן בשלב גיוס הנבדקים (בין השנים 2006 ל-2010), והן בביקורי המשך, במעקב למשך 12.5 שנים בממוצע. בנוסף ביצעו הנבדקים בדיקות דם תקופתיות ששימשו לצורך בדיקות שונות, בהן בדיקות למידע גנטי. במהלך המעקב אובחנו 39,043 מהנבדקים עם מחלות לב וכלי דם, מתוכם 30,718 מקרים של מחלת לב כלילית ו-10,521 מקרים של שבץ מוחי איסכמי.

 

בהשוואה לנבדקים שמעולם לא טיפסו במדרגות באופן קבוע, אלו שהורגלו לטפס במדרגות תועדו עם סיכון נמוך יותר למחלות לב וכלי דם: טיפוס במדרגות (כאמור כ-10 מדרגות לכל טיפוס) פעם אחת עד חמש פעמים ביום הובילו לסיכון נמוך רק ב-3% למחלות לב וכלי דם; טיפוס במדרגות 6 עד 10 פעמים ביום כבר הוריד ב-16% את הסיכון הקרדיו וסקולארי; טיפוס 11 עד 15 פעמים ביום הוריד את הסיכון ב-22%; טיפוס 16 עד 20 פעמים ביום הוריד את הסיכון ב-23%; ואילו טיפוס במדרגות יותר מ-20 פעמים ביום הוריד ב-19% את הסיכון לתחלואה קרדיו וסקולארית. הירידה בסיכון הייתה דומה הן ביחס למחלת לב כלילית והן ביחס לשבץ מוחי איסכמי.

 

התועלת בטיפוס במדרגות נשמרה גם לאחר שילוב הממצאים עם הסיכון הגנטי למחלות לב וכלי דם והיסטוריה משפחתית של תחלואה לבבית. מכאן עולה כי ההשפעות המיטיבות של טיפוס במדרגות משותפות לאנשים עם רקע גנטי שונה.

 

נמצא כי בהשוואה לנבדקים שדיווחו כי אינם מטפסים במדרגות בקביעות בשלב הגיוס למחקר – שמהווים קרוב לעשירית מהמדגם (7.8%), אלו שדיווחו על טיפוס קבוע במדרגות בתחילת המחקר ובהמשך הפסיקו – היו בסיכון גבוה ב-32% לפתח מחלות לב וכלי דם. עם זאת, ייתכן כי הפסקת הטיפוס במדרגות הייתה למעשה עדות להידרדרות כוללת במצב הבריאות, שמשתקפת גם בסיכון הגבוה יותר למחלות לב.

 

"מקטעים קצרים בזמן של טיפוס אינטנסיבי במדרגות עשויים להוות שיטה מועילה לשיפור סיבולת לב-ריאה ומצב השומנים בדם, בעיקר בקרב מי שאין באפשרותם ליישם את ההמלצות הקיימות לאורח חיים בריא", קובעים החוקרים. ההמלצות העדכניות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) מורות על פעילות גופנית בהיקף של 150 דקות בשבוע של פעילות בעצימות מתונה, או 90 דקות בשבוע של פעילות מאומצת, כשמועדי הפעילות פזורים ברוב ימי השבוע.

 

המחקר נתמך על ידי קרנות לאומיות בסין ,וממצאיו מדווחים בגיליון ספטמבר 2023 של כתב העת Atherosclerosis.

 

מטפסים ומתחזקים

 

החוקרים מדגישים כי לאור ממצאי המחקר, ניתן לפתח תוכניות התערבות לעידוד אנשים עם חשד לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם לטפס במדרגות. לטענתם, גם אם ישנם מחקרים סותרים על ההשפעות של פעילות גופנית אינטנסיבית לפרקי זמן קצרים במניעת מחלות לב – הרי שטיפוס במדרגות עשוי להוות פעילות מועילה בהקשר זה.

 

ממצאי המחקר משיקים לעבודות נוספות שמצביעות על היתרונות הבריאותיים של טיפוס במדרגות. במחקר שהוצג בדצמבר 2020 בכנס איגוד הלב האמריקאי (AHA), נמצא כי טיפוס של ארבעה גרמי מדרגות תוך פחות מדקה מצביע על בריאות לב מיטבית. במחקר מיפן שפורסם בשנת 2022 בכתב העת Environmental Health and Preventive Medicine, נמצא כי מי שנטו להשתמש בחיי היומיום במדרגות יותר מאשר במעליות היו בסיכון נמוך ב-31% לפתח הפרעת קצב מסוג פרפור פרוזדורים.

 

עבודות מזהות גם יתרונות בריאותיים נוספים בטיפוס על מדרגות. באפריל 2021 דיווח צוות חוקרים בינלאומי, כי בהתבסס על ניתוח נוסף מהמאגר הבריטי ששימש בעבודה הנוכחית (UK Biobank), טיפוס של 6 עד 10 גרמי מדרגות ביום מוביל לירידה של 9% בסיכון לתמותה מוקדמת, ולתוספת ממוצעת של 44 עד 55 ימים לתוחלת החיים. במחקר מאוסטרליה שפורסם ביולי 2023 נמצא כי גם דקות בודדות של פעילות גופנית מאומצת ביום מועילות להפחתת הסיכון לסרטן, כשבין הפעולות כלולים גם טיפוס מהיר במדרגות, לצד שכיבות סמיכה ותרגילי סקווטים. בשנים האחרונות יש גם ארגוני בריאות רשמיים שמעודדים טיפוס במדרגות כמרכיב של אורח חיים בריא במקומות עבודה.

 

 

Atherosclerosis, doi: 10.1016/j.atherosclerosis.2023.117300