מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

קרוהן וקוליטיס

מנהלי קהילה

פרופ' דן טרנר
פרופ' דן טרנר
מנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות בילדים והמכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, המרכז הרפואי שערי-צדק בירושלים.
ליהי גודני
ליהי גודני
דיאטנית קלינית ביחידה לחולים במחלות מעי דלקתיות ובמחלקות הכירורגיות, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי 
חזי יזרעאלי
חזי יזרעאלי
פסיכולוג רפואי מומחה-מדריך. מטפל בילדים, נוער ומבוגרים.
פרופ׳ הנית ינאי
פרופ׳ הנית ינאי
מנהלת המרכז למחלות מעי דלקתיות במרכז הרפואי רבין
פרופ' איריס דותן
פרופ' איריס דותן
מנהלת המערך לגסטרואנטרולוגיה, מרכז רפואי רבין
כמוניקרוהן וקוליטיסחדשותטפיל נפוץ חושף את הגורם העיקרי למחלת קרוהן

טפיל נפוץ חושף את הגורם העיקרי למחלת קרוהן

תא מתוך המערכת החיסונית שלנו נמצא כגורם למחלת קרוהן


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

 למערכות החיסוניות יש צד אפל, במיוחד כשהן לא למדו כמה חזק לתקוף. מחלת הקרוהן ומחלות IBD ( Inflammatory Bowel Diseases -מחלות מעיים דלקתיות) פוגעות ביותר ממיליון אמריקאים עם כאב משתק ובעיות בעיכול בשל תגובות חיסוניות בלתי-נשלטות במעיים.

הסיבה לכך נותרה תעלומה עד שאימונולוגים (רופאים מומחים למערכת החיסון) מביה"ס הווטרינרי קורנל מצאו גורם עיקרי למחלת הקרוהן: תא מתוך המערכת החיסונית שלנו עצמה. עם עזרה לא-קונבנציונלית מטפיל נפוץ, אריק דנקרס, פרופ' לאימונולוגיה, ושותפתו למחקר שארלוט איגן זיהו תא משתולל האחראי למחלה המסתורית הזו, אשר מתפשטת בקצב מהיר.
"מחלות אוטו-אימוניות הופכות שכיחות אבל הסיבה להן נותרה ברובה לא ידועה." אומר דנקרס. "יש אפשרות שמחלות אלו נפוצות יתר במערב משום שאנחנו נקיים מדי. חשיפה לחיידקים מאמנת את המערכת החיסונית כיצד להגיב לאיומים. הגנה מניעתית מפני חיידקים עלולה להגביר את שכיחות המחלות האוטו-אימוניות באוכלוסיה, כגון אלרגיות או IBD."
סימפטומים דומים נראו כאשר פונדקאים מסוימים נתקלים בטפילים חד-תאיים מסוג "טוקסופלדמה גונדי" אשר נשאים אצל חיות בעלות דם חם. דנקרס חקר במעבדה את מגוון השפעותיו של הטפיל על הפונדקאי, וכעת הם בודקים כיוונים אחרים.
"שמנו לב שבדלקת הראשונית במעיים, טפילים אלו עשויים להיראות דומים מאוד לקרוהן," אומר דנקרס, אחד הראשונים לחקור קשר זה. "התחלנו להשתמש בטוקסופלסמה כדי לדמות את מחלת הקרוהן אצל בני אדם ולעזור במציאת הפולש הראשי, אשר מתגלה כתא בתוך מערכת החיסון שלנו."
תאים לבנים בדפנות המעיים נתקלים בפולשים, וכאשר זה קורה הם משחררים חלבונים המעוררים תגובה של תאים הנקראים 'לשדה הקרב'. "עודף של חלבונים שליחים כאלה מושכים עודף של תאים חיסוניים, שבעקבותיהם דלקות העלולות לפגוע קשות ברקמות הפונדקאי." הסביר דנקרס. "חוסר איזון בין חיידקים ידידותיים, חיידקים עוינים והמערכת החיסונית מובילים לקרוהן."


"לראשונה, גילינו איך זיהומים יכולים להפוך פתוגניים (חיידקים המעוררים מחלה), ובעקבותיהם מופיעות דלקות והיצרויות במעי הדק." אומר דנקרס. "זה מסמן זינוק רציני בכיוון ההבנה של מחלת הקרוהן אצל בני אדם. חשיפה של יחסי הגומלין האלה עשויה לסייע במניעה וטיפול משופרים במגוון מחלות אוטו-אימוניות."