טיפול תרופתי מתמשך מפחית את היווצרות הפגיעה הנוירולוגית באנשים עם טרשת נפוצה. התקפים תדירים מהווים גורם מרכזי בהחמרה בפגיעה הנוירולוגית, כאשר התקפים שמופיעים תחת טיפול תרופתי קשורים להחמרה גדולה יותר בנכות. כך עולה ממחקר שבחן את הפגיעה הנוירולוגית באנשים עם טרשת נפוצה מהרגע שהחלו לקבל טיפול תרופתי.

אחת הביקורות על מחקרים שבחנו את התרופות לטרשת נפוצה היא שהם מתבצעים על קבוצות מבוקרות, תחת התנאים של מחקר קליני ונמשכים זמן קצר (לרוב שנתיים). המחקר החדש שפורסם לאחרונה בכתב העת Annals of Neurology, בחן את השפעות הטיפול "בעולם האמיתי" על מדגם גדול של מטופלים לאורך תקופה ממושכת, שקיבלו את הטיפול במרפאתם ולא במסגרת ניסוי קליני.

המחקר, בראשו עמדו חוקרים מאוניברסיטת מלבורן באוסטרליה, נערך בקרב 2,466 מטופלים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית שקיבלו טיפול ראשון בתרופות המהוות קו טיפול ראשון למחלה: התרופה קופקסון או תרופות ממשפחת האינטרפרון-בטא. הנבדקים היו במעקב 10 שנים לפחות מאז שקיבלו לראשונה טיפול תרופתי, במהלכן היו תחת הטיפול ב-83% מהזמן בממוצע.

החוקרים בחנו את השינוי במדד ה-EDSS של הנבדקים מהיום בו קיבלו לראשונה טיפול תרופתי ועד עשר שנים לאחר מכן. ה-EDSS מהווה מדד לרמת הפגיעה הנוירולוגית (הנכות) של המטופל. ערכיו נעים בין 0 (ללא פגיעה) עד 10 (הפגיעה החמורה ביותר).

לאורך המעקב, ציון ה-EDSS של כלל הנבדקים עלה בערך חציוני של נקודה אחת – מחצית מהנבדקים חוו עלייה של פחות מנקודה במהלך עשר שנים ומחצית חוו עלייה של יותר מנקודה.

בהתבסס על הנתונים, החוקרים העריכו כי אנשים עם טרשת נפוצה שנמצאים תחת טיפול לאורך 11.6 שנים יכולים למנוע עלייה של נקודה אחת במדד ה-EDSS שלהם. ממצא זה מתקף את ההמלצה להתחיל בטיפול לטרשת נפוצה מוקדם ככל שניתן.

בשלב הבא ביקשו החוקרים לבחון מהם הגורמים המנבאים עלייה במדד ה-EDSS - כלומר החמרה במצב הנוירולוגי - באמצעות ניתוחים סטטיסטיים מתקדמים.

נמצא כי המגדר משפיע משמעותית על העלייה ב-EDSS. בקרב גברים הייתה עלייה של 0.26 נקודות בערך החציוני של מדד ה-EDSS יותר מנשים, במהלך עשר שנים. גם גיל מבוגר מנבא החמרה במצב, כאשר כל 10 שנים נוספות בגיל מעלות את מדד ה-EDSS בערך חציוני של עוד 0.43 נקודות.

לעומת זאת, היריון נמצא כגורם מגן יעיל ביותר מפני התדרדרות במצב הנוירולוגי. החוקרים מצאו כי היריון אחד במהלך תקופת המעקב הוביל לירידה במדד ה-EDSS בערך חציוני של 0.36 נקודות. עם זאת, יש לציין כי זהו מחקר תצפיתי וייתכן שגורמים אחרים, כמו מצב בריאותי תקין טרום ההיריון, יכולות גופניות גבוהות ותמיכה רחבה יכולים להסביר את הממצאים.

התקפים – הגורם המשפיע ביותר על החמרה

לפי המחקר, הגורם בעל ההשפעה הגדולה ביותר על החמרתו של המצב הנוירולוגי הוא התקף טרשת נפוצה. בקרב נבדקים שדיווחו במהלך המעקב על התקף טרשת נפוצה אחד מדי שנה בממוצע, מדד ה-EDSS עלה בערך החציוני של 1.26 נקודות. התקף בשלב מוקדם יותר (חמש השנים הראשונות למעקב) הוביל לעלייה גדולה יותר במדד ה-EDSS בהשוואה להתקף שהתרחש בשלבים מאוחרים יותר (5-10 שנים מתחילת המעקב).

79.8% מהנבדקים במחקר דיווחו על לפחות התקף אחד במהלך 10 שנות המעקב. בקרב מדגם זה (כלומר, ללא התחשבות בכ-20% שלא חוו התקף במהלך המעקב), באלו שחוו התקף אחד מדי שנה מדד ה-EDSS עלה בערך חציוני של 0.86 נקודות.

בקרב נבדקים שחוו התקף כאשר היו תחת טיפול תרופתי, ההחמרה במצב הנוירולוגי בסוף 10 שנות המעקב הייתה גבוהה יותר, בהשוואה לאלו שחוו התקף כאשר לא היו תחת טיפול תרופתי.

החוקרים מסכמים כי תוצאות המחקר מספקות עדות לכך שיש יתרון בשימוש ארוך טווח בתרופות לטרשת נפוצה בקרב אנשים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית. הם קוראים לשים לב לתדירות ההתקפים ובמידה שתחת הטיפול הראשוני ישנו קצב גבוה של התקפים, הם ממליצים לנוירולוגים לשנות את הטיפול, כדי להגן על המטופלים ככל שניתן מפני הצטברות פגיעה שעלולה להוביל לנכות.
 

Annals of Neurology DOI: 10.1002/ana.24682