מפרקים (ראומטולוגיה)
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
יוגה מסייעת לחולים בדלקת מפרקים שגרונתית
חוקרים מקנדה מצאו כי יוגה מסייעת לחולים עם דלקות מפרקים להעלות את פעילותם הפיזית וכך לשפר את מצבם הבריאותי והנפשי
בשנים האחרונות עולה קרנה של היוגה כטיפול תומך במצבי תחלואה כרוניים שונים. לפי מחקרים שהוצגו השנה בכינוס מדעי (CMSC 2015), יוגה נמצאה מועילה לחולים בטרשת נפוצה בשיפור היציבות, הפחתת כאב וחרדה ודיכאון ושיפור במהירות ובאיכות ההליכה, וכן בעלת השפעה חיובית על רמת העייפות ואיכות החיים. יוגה גם הוכחה כמסייעת להפחתת לחץ הדם, לפי מחקר מגרמניה שפורסם במאי 2014. מחקר משנת 2007 תיאר את השפעותיה המיטיבות של איינגאר יוגה (יוגה המתרגלת יציבה באמצעות אביזרים) על איכות חייהם של חולי פרקינסון. כעת מצא מחקר חדש מארה"ב וקנדה כי היוגה הקלאסית – האטה יוגה (Hatha Yoga) יעילה גם כנגד תסמינים של דלקת מפרקים שגרונתית.
במחקר שבוצע על ידי צוות אוניברסיטת ג'ונס הופקינס שבמרילנד, ארה"ב, ומאוניברסיטת מקגיל (McGill) שבקנדה, נכללו 75 בוגרים המאובחנים עם דלקת מפרקים שגרונתית (49%) או שחיקה של מפרק הברך הקרויה 'אוסטיאוארטריטיס של הברך' (51%), רובם המכריע נשים (96%).
הנבדקים סווגו אקראית לשתי קבוצות – בקבוצה הראשונה ניתנו לנבדקים טיפולי יוגה למשך חודשיים במתכונת של שני שיעורים של שעה בשבוע וכן המלצה לאימון של שעה בשבוע בבית, ואילו נבדקי הקבוצה השנייה ששימשה לביקורת הוצבו ברשימת המתנה למעקב רפואי בלבד. הזמן הממוצע שחלף מאז אבחנת המחלה בקרב הנבדקים עמד על תשע שנים.
שיפור במהירות ההליכה
בחלוף חודשיים מתחילת המחקר, נמצא כי בקבוצה שבה ניתנו לנבדקים טיפולי יוגה, אלו היו יעילים והובילו לעלייה ביכולת הפיזית של החולים כפי שנאמדה בשאלון PCS (כלומר Physical Component Summary), וכן תרמו לשיפור ביכולת ההליכה (השווה לתוספת ממוצעת של 125 מטר ליום) ולירידה ברמות הדיכאון, כפי שנאמדו בשאלון נוסף. כמו כן נמצא שיפור מתון במבדק שבחן את מהירות ההליכה למשך 6 דקות, בהשוואה לנבדקי קבוצת הביקורת שלא טופלו ביוגה.
בשאלון למצב רפואי כללי אובחן שיפור של 20% בקבוצת המטופלים ביוגה במדדים של תפקוד פיזי, כאב, בריאות כללית, תחושת חיות ובריאות הנפש. עם זאת, לא נמצא הבדל בין קבוצת המטופלים ביוגה לקבוצת הביקורת במדדים של יציבה, גמישות וכוח אחיזה. כמו כן, החוקרים הבהירו כי לא נצפו אירועים חריגים (Adverse Events) במחקר שניתן היה לייחס ישירות לטיפול ביוגה.
החוקרים סיכמו כי "יוגה עשויה לסייע למטופלים עם דלקות מפרקים להעלות את הפעילות הפיזית ולשפר את המצב הבריאותי והנפשי ואת איכות החיים הכוללת". הממצאים מדווחים בגיליון יולי 2015 של כתב העת Journal of Rheumatology.
בהודעה לעיתונות שהופצה בימים האחרונים אמר אחד החוקרים, פרופ' קליפטון בינגהאם מג'ונס הופקינס, כי הרעיון למחקר צמח מהשטח. "לאחר שציפיתי מה קרה עם מטופלים שלי ואיך חייהם השתנו לאחר שהחלו לעשות יוגה, זה עורר בי עניין", הוא סיפר.
החוקרים ממליצים כי מטופלים בדלקת מפרקים שגרונתית שמבקשים לעשות יוגה ישוחחו עם רופאיהם באשר למפרקים בגוף שיש להיזהר בהם בשעת האימונים ולגבי התאמות אישיות שעליהם לבצע בהתאם למצבם. "מיצאו מדריך ליוגה ששואל את השאלות הנכונות לגבי ההגבלות ומקפיד לעבוד אתכם בצמוד", כותבים החוקרים, ומוסיפים כי מומלץ להתחיל בשיעורי יוגה קלים ולהתקדם בהתאם להיענות של הגוף לתרגילי היוגה.
שחייה וביופידבק
למחקר נלוות ראיות נוספות מהשנים האחרונות על התועלת בשימוש בשיטות של תנועה ויציבה לטיפול בחולים בדלקת מפרקים שגרונתית. סקירת מאמרים בתחום הרפואה המשלימה של חוקרים מבריטניה, שפורסמה בדצמבר 2011 בכתב העת Current Pain and Headache Reports
העלתה עדויות ממספר מחקרים על התועלת הפוטנציאלית של טיפולי ביופידבק להפחתת לחץ בקרב חולים עם דלקת מפרקים שגרונתית, וכן קיימות עדויות סותרות שבחלקן מצביעות על תועלת לטיפולי מדיטציה המשרים רוגע נגד התלקחויות המחלה, לרבות בשילוב עם שיטות מרגיעות נוספות כגון יוגה וטיפול התנהגותי-קוגניטיבי (CBT, Cognitive Behavioral Therapy).
בסקירת מחקרים שפורסמה ביולי 2015 בכתב העת Sports Medicine נטען כי חולים בדלקת מפרקים שגרונתית עשויים לפתח מחסומים רבים לפעילות גופנית סדירה, בין השאר על רקע כאבים ונכות תפקודית מתפתחת, אך יש לעודד אותם לבצע פעילות גופנית הן מצד מטפלים והן מצד קרובי משפחה וחברים, היות וביכולתה של פעילות סדירה למנוע הידרדרות.
יחד עם זאת, המחקרים באשר להשפעותיה של פעילות גופנית על מצבם של חולי דלקת מפרקים שגרונתית עדיין נחשבים חסרים, והראיות בתחום עדיין חלקיות. בין השאר, מחקר משבדיה שפורסם בפברואר 2005 בכתב העת Rheumatology מצא כי שחייה עשויה להיטיב עם מצבם של חולים בדלקת מפרקים שגרונתית, אולם בעיקר בהשפעה על סיבולת השרירים (כושר אנאירובי), וללא השפעה מובהקת על הכושר האירובי.