מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

סרטן השד

מנהלי קהילה

פרופ' תניר אלוייס
פרופ' תניר אלוייס
מומחית בכירורגיה כללית וכירורגית שד מנהלת מערך השד במרכז הרפואי הדסה פרופ' חבר קליני בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית
עו
עו"ס אורית שפירא
* מנהלת מחלקת שיקום ורווחה של האגודה למלחמה בסרטן וחברת הנהלת 'האגודה הישראלית לפסיכואונקולוגיה'.   *מנחת קבוצות בכירה באגודה (קבוצת בוגרים צעירים, קבוצת נשים צעירות המתמודדות עם סרטן, קבוצת תמיכה לזוגות שאחד מבני הזוג חלה בסרטן, קבוצת תמיכה להורים שכולים ועוד) ואחראית על עדכון המידע של האגודה למלחמה בסרטן בנושא 'זכויות ושירותים, מידע לחולי סרטן'.   * בוגרת תואר שני בהצטיינות בעבודה סוציאלית (MSW), אוניברסיטת תל אביב. מומחית בתחום הבריאות.   * בעבר עובדת סוציאלית, המחלקה האונקולוגית, מרכז רפואי תל אביב (איכילוב) והעובדת הסוציאלית ב'הוספיס בית' של האגודה למלחמה בסרטן, תל השומר.
ד
ד"ר רינת ברנשטיין מולכו
מנהלת היחידה האונקוגנטית במרכז הרפואי שיבא, תל השומר. בוגרת בית בית הספר לרפואה של הטכניון בחיפה. התמחות במערך אונקולוגי במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב), ובהמשך התמחות בגנטיקה רפואית במכון הגנטי במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב). מ-2017 רופאה בכירה ביחידת השד במכון האונקולוגי במרכז רפואי שיבא תל השומר, עד למינוי מנהלת היחידה האונקוגנטית בשיבא ב-2021. משלבת עבודה בטיפול בחולות סרטן שד בכל שלבי המחלה, ובייעוץ גנטי למשפחות וחולים עם חשד לתסמונות סרטן תורשתיות.
עו
עו"ד בר חן- לוי
אחראית תחום מיצוי זכויות בעמותת 'אחת מתשע'. נותנת ייעוץ והכוונה לנשים המתמודדת עם סרטן שד בכל הקשור לזכויותיהן הרפואיות, ומסייעת להן במידת הצורך במיצוי זכויות אלה מול הרשויות השונות, כגון: ביטוח לאומי, מס הכנסה, קופות חולים, חברות ביטוח ועוד.

מובילי קהילה

נעה גביש
נעה גביש
אישה ואמא לשלושה ילדים :)הומאופטית בהכשרתי. אפיה ובישול הן אחת האהבות שלי במיוחד כשהן מאירות ומשמחות אחרים. בשבילֵי חיי ליוותי נשים במסע הלידה המיוחד שלהן, והיום אחרי מסע ברכבת ההרים, עקב גילוי גידול סרטני בשד, שנכפה עלי, אני יודעת ומבינה כמה חשוב הליווי של מישהי שהייתה שם ולו רק כדי להקשיב ולחבק. אני אשמח ללוות ולהיות בשביל מי שצריכה ורוצה.   הסדנא שלי - תשוקות מרפאות - תשוקות ומיניות בזמן משבר ושינוי - ערב חד פעמי יחודי ומרומם את הנפש בו ביחד אתכם אנחנו נזכרים שתשוקה, לכל מה שנעשה היא חלק מאיכות ובריאות החיים שלנו. מוזמנות לקבוצה שלי בפייסבוק : תשוקות מרפאות
יסמין כהן
יסמין כהן
בלוגרית וכותבת תוכן, נמצאת בעיצומו של פרויקט מימון המונים לספר "יומן צמיחה" היכנסו ותמכו: https://tinyurl.com/recovery-diary נמצאת פה כדי לחזק ולהתחזק. מאמינה שהכל קורה לטובתנו.
כמוניסרטן השדחדשותירידה בתמותה מסרטן השד

ירידה בתמותה מסרטן השד

נתונים מעודדים לקראת חודש המודעות לסרטן השד: התמותה מסרטן השד ממשיכה לרדת בקצב של 2% בכל שנה. למה זה קורה? ומדוע המצב צפוי להשתפר אף יותר?


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בישראל חיות כיום 22,481 נשים שאובחנו עם סרטן השד – שהחלימו או שעדיין מתמודדות עם המחלה. 19,889 מהן אובחנו עם מחלה חודרנית ו-2,592 נשים אובחנו עם מחלה ממוקדת בשלב מוקדם. בשנת 2015 אובחנו כ-5,500 חולות חדשות עם גידול בשד: כ-4,800 עם גידול חודרני וכ-630 עם גידול ממוקד.

 

הנתונים החדשים פורסמו על ידי האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות לקראת חודש המודעות לקידום המאבק בסרטן השד שמצוין במהלך אוקטובר.

 

ירידה מתמשכת בתמותה

 

סרטן השד הוא המחלה הממאירה השכיחה ביותר בנשים בישראל ומהווה כשליש ממקרי הסרטן החדשים בכלל הנשים. המחלה שכיחה יותר בנשים מבוגרות - 78% מהחולות החדשות הן מעל גיל 50.

 

בשנת 2015 נפטרו מסרטן חודרני של השד כ-1,000 נשים בישראל. זהו הגורם השכיח ביותר לתמותה מסרטן בקרב נשים: כשישית מכלל התמותה מסרטן בנשים יהודיות וכרבע מכלל התמותה מסרטן בקרב נשים ערביות. עיקר התמותה הוא בנשים בקבוצות הגיל המבוגרות.

 

בשנים האחרונות בכל שנה נצפית ירידה של 2% בתמותה מהמחלה ומשנת 2005 נרשמה ירידה מצטברת של 25% בתמותה מסרטן השד בנשים יהודיות, בעוד שבנשים ערביות שיעורי התמותה המשיכו במגמה של עלייה. 

 

ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן השד בישראל בקרב נשים שאובחנו בתקופה 2009-2005 גבוהה מאוד יחסית לממוצע ה-OECD והיא עומדת על 89.7% בקרב יהודיות ו-84.4% בקרב ערביות.

 

הנתונים החיוביים מיוחסים בעיקר לעלייה בשיעור הנשים שמאובחנות בשלב מחלה מוקדם (ממוקד או עם התפשטות מקומית בלבד): בשנת 2015, 64% מכלל החולות החדשות אובחנו עם מחלה בשלב זה, לעומת 58% מהחולות שאובחנו בשנת 2005. כשליש (33%) מהחולות החדשות בשנת 2015 אובחנו עם מחלה מפושטת אזורית (לרקמות סמוכות ו/או לבלוטות הלימפה), לעומת 38% בשנים 2005. שיעור החולות שאובחנו עם מחלה גרורתית ב-2015 ירד ועומד על 2.6%, לעומת 3.6% בשנת 2005.

 

גילוי מוקדם

 

"נכון להיום, האמצעי היעיל ביותר נגד סרטן השד הינו הגילוי המוקדם" מדגישה מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, "ככל שהמחלה מאובחנת בשלבים המוקדמים עולים סיכויי הריפוי לכ-90% ויותר".

 

באגודה למלחמה בסרטן ממליצים לנשים: הכירי את שדייך. בכל גיל ובכל מצב, אם גילית ממצא או שינוי כלשהו, פני לרופא ודרשי לברר את טיבו, ללא קשר לגילך.

 

ניתן לבצע בדיקת שד פעם בשנה על ידי רופא המומחה בבדיקת שד, אך חשוב לדעת כי בדיקת שד ידנית לא הוכחה באופן מדעי כאמצעי המפחית את התמותה מסרטן השד.

 

לנשים בגיל 74-50 בסיכון רגיל למחלה מומלצת בדיקת ממוגרפיה שגרתית אחת לשנתיים.

 

לנשים בסיכון מוגבר למחלה - נשאיות של מוטציה גנטית או נשים שקרובת משפחה שלהן בדרגה ראשונה (אם או אחות) חלתה בסרטן השד - מומלצת בדיקת ממוגרפיה מגיל 40, אחת לשנה, או אף מוקדם יותר, בהתאם להמלצות הרופא.

 

לנשאית מוטציות בגנים 1/2BRCA או בגנים אחרים ולנשים בקבוצות סיכון נוספות, מומלץ לבצע בדיקת MRI של השד אחת לשנה, בהתאם להמלצות משרד הבריאות.

 

אישה או נערה שעברה הקרנות לבית החזה (בדרך כלל כטיפול במחלת לימפומה מסוג הודג'קין), בעיקר לפני גיל הפריון, נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד, ומומלץ כי תבצע מעקב רפואי לגילוי מוקדם בהתאם להמלצות הרופא.

     

באגודה מספקים גם המלצות על ייעוץ גנטי:

 

אישה שחלתה בסרטן שד או שחלה, בייחוד אם יש לה סיפור משפחתי, חשוב שתפנה לייעוץ ואבחון גנטי. התשובה עשויה להשפיע על אופן הטיפול שיוצע לה, והיא תוכל לשקול אפשרויות להפחתת הסיכון שלה.

 

לאישה שקרובת משפחה שלה מדרגה ראשונה חלתה בסרטן שד או שחלה, מומלץ לקבל מרופא המשפחה הפניה לייעוץ גנטי. במסגרת הייעוץ תתקבל החלטה אם על האישה לבצע בדיקה גנטית לשלילת או למציאת גורם סיכון תורשתי למחלה.

 

חשוב גם לדעת כי אישה שאובחנה כנשאית המוטציות בגנים 1/2BRCA, יכולה להפחית את הסיכון לחלות. ניתן להתייעץ עם הרופא המטפל גם ביחס לטיפול תרופתי, המפחית את הסיכון לחלות.

 

 התפתחויות בטיפול

 

לאחרונה התרחשו התפתחויות רבות בטיפול בסרטן השד וכיום קיימים טיפולים חדשים לסרטן שד חיובי לקולטנים להורמוניםטיפולים חדשים לסרטן שד חיובי ל-HER2 שמפחיתים את הסיכון להישנות המחלה והתרחשו התפתחויות מבטיחות גם בטיפול בנשים עם סרטן השד שהן נשאיות של מוטציה בגנים BRCA1 ו-BRCA2.

 

נוסף על כך, לאחרונה פורסם כי על סמך סריקה גנומית מצומצמת לגידול, רבות מהנשים עם סרטן שד מוקדם יכולות לוותר בבטחה על כימותרפיה אחרי שהגידול הוסר בניתוח, ולעבור טיפול בתרופות הורמונאליות בלבד – עם סיכוי דומה לריפוי וסיכון דומה לחזרה של הגידול.

 

בעתיד הקרוב צפויים להתווסף גם טיפולים חדשים למחלה, לרבות לנשים עם סרטן שד שלילי לשלושת הסמנים ("טריפל נגטיב") שכיום הטיפול בו מוגבל בעיקר לכימותרפיה. ביולי האחרון פורסם כי שילוב של כימותרפיה עם אימונותרפיה בחולות סרטן שד שלילי לשלושת הסמנים מוביל לירידה בסיכון להחמרה ושיפור בהישרדות. בימים אלה נערכים מחקרים רבים שבוחנים טיפולים שונים לסרטן שד טריפל נגטיב במטרה לפתח פרוטוקול טיפולי יעיל לגידולים המוגדרים טריפל נגטיב, שמהווים כ-15% ממקרי סרטן השד.

 
dafni
27/09/18 19:27

חשוב לדעת שממוגרפיה לא תמיד מביאה לגילוי מוקדם. היא לא כל כך יעילה בעיקר לגבי נשים צעירות, אבל גם נשים מבוגרות רבות כבר מצאו עצמן עם סרטן שד מתקדם, בעוד בדיקת הממוגרפיה לא העלתה ממצא כלשהו. רופאים רדיולוגים חייבים לגלות ערנות, ולהפנות נשים בעלות רקמת שד "סמיכה" גם לבדיקת אולטרה-סאונד, ואפילו ל MRI. אני כותבת זאת מתוך נסיוני האישי. בבדיקת ממוגרפיה שעשיתי לא נראה כל ממצא חשוד, באולטרה-סאונד כבר ראו משהו, אבל רק בדיקת MRI גילתה את גודל הקטסטרופה, ונאלצתי לעבור כריתת שד מלאה.

dafni
27/09/18 19:46

דבר נוסף שכדאי לדעת, - לא רק סרטן שד אצל אמא או אחות מחייב זהירות. גם סרטן בכליה או במעי-הגס אצל קרוב משפחה מדרגה ראשונה מצדיק בדיקה גנטית. BRCA1/2 הן רק שתיים מהמוטציות שאישה יכולה להיות נשאית שלהן עם סיכון מוגבר לחלות בסרטן שד. יש מוטציות נוספות שהן פחות מדוברות, אבל קיימות, ומחייבות פנייה למומחה לגנטיקה. במיוחד הדברים אמורים לגבי נשאים של המוטציה HNPCC, [ראו: תסמונת לינץ'], כאשר נשים שהן נשאיות שלה הן בעלות סיכון מוגבר לחלות לא רק בסרטן מעי-גס וכליה, אלא גם בסרטן השד, סרטן הרחם וסרטן השחלות.