מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותכאבי כתפיים: איזה טיפול הוא היעיל ביותר?

כאבי כתפיים: איזה טיפול הוא היעיל ביותר?

מחקר: זריקות סטרואידים ופיזיותרפיה יעילות באותה מידה לשיפור כאב ומוגבלות בסובלים מכאב בכתפיים


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

פיזיותרפיה וזריקות סטרואידים יעילות בערך באותה מידה לשיפור תסמיני כאב ומוגבלות בקרב אנשים הסובלים מכאבים בכתפיים, אבל אלה שקיבלו סטרואידים נטו יותר להזדקק לשירותי בריאות נוספים בשל התסמונת במהלך השנה שלאחר הטיפול. כך מצא מחקר חדש שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine.

 

במסגרת המחקר חוקרים אמריקאים השוו פיזיותרפיה וזריקות קורטיקוסטרואידים - שני טיפולים לא-ניתוחיים נפוצים לתסמונת הצביטה בכתף (shoulder impingement syndrome). תסמונת הצביטה היא סוג נפוץ של כאב מתמשך שיכול להיגרם בין היתר עקב חבלה, בלאי או עומס יתר ולהיות מלווה בדלקת גידים, בורסיטיס (דלקת ברקמת הבורסה) או דלקת אחרת במפרק הכתף.

 

החוקרים חילקו באופן רנדומלי 104 מטופלים בני 18 עד 65 שסבלו מכאבים עקב תסמונת הצביטה בכתף לשתי קבוצות. המטופלים בקבוצה אחת קיבלו פיזיותרפיה פעמיים בשבוע במשך שלושה שבועות. המטפלים העריכו חולשה, ניידות וכאב בקרב הנחקרים והשתמשו - בהתאם למצבו של המטופל - במתיחות שונות, טכניקות של כיווץ והרפיה והתעמלות לחיזוק הכתף ואזור עמוד השדרה העליון. הם גם רשמו למטופלים תרגילים לביצוע בבית.

 

הנחקרים בקבוצה השנייה טופלו באמצעות זריקות של קורטיקוסטרואידים. הם גם קיבלו הוראות מודפסות להתעמלות עדינה לביצוע בבית.

 

שיפור של כ-50% בתסמיני כאב ומוגבלות 

 

בשתי הקבוצות נצפה שיפור משמעותי בסימפטומים לאחר חודש אחד, שנמשך לאורך כל שנת המעקב. החוקרים תיעדו עם שני הטיפולים שיפור ממוצע של כ-50% בתסמינים של כאב ומוגבלות. בכל נקודות הזמן במהלך המעקב לא היו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בשיפור בתסמינים. 

 

עם זאת, אלה שטופלו באמצעות זריקות נזקקו ליותר שירותים רפואיים בשל כאבים בכתפיים במהלך שנת המעקב בהשוואה לאלה שטופלו בפיזיותרפיה. 60% מהמטופלים בזריקות סטרואידים חזרו לרופא בשל כאבים בכתף, בהשוואה ל-37% בקבוצת הטיפול בפיזיותרפיה. המטופלים מקבוצת הזריקות היו גם בעלי סבירות גבוהה יותר להזדקק בסופו של דבר לזריקות נוספות ו-19% מהם היו זקוקים לפיזיותרפיה.

 

למחקר, שמומן על-ידי ה-American Academy of Orthopaedic Manual Therapists, מספר מגבלות. אחת מהן היא שהחוקרים לא בדקו את הפתולוגיה של תסמונת הצביטה בקרב המטופלים. אם הבעיה היא מכנית, פיזיותרפיה לרוב תהיה טיפול יעיל לתסמונת. לעומת זאת, במצבים אחרים זריקות נוגדות דלקת עשויות להועיל יותר. בנוסף, מדובר במחקר קטן יחסית ולכן ייתכן שתוצאותיו הושפעו באופן משמעותי מגורמים מתערבים שהחוקרים לא נטרלו בניתוח הנתונים. כעת נדרשים מחקרים נוספים שיבחנו את הנושא.

 

מחקר אחר שפורסם לפני כחודש בכתב העת New England Journal of Medicine בחן את יעילותן של זריקות אפידורליות של סטרואידים לטיפול בכאבי גב הנובעים מספיינל סטנוזיס (היצרות של תעלת השדרה) ומצא כי הזריקות הנמצאות בשימוש נרחב, כרוכות בסיכון למטופלים, ללא הרבה תועלת.

 

 

Annals of Internal Medicine, online August 4, 2014