מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותכיצד הורים יודעים שלילד כואבת האוזן?

כיצד הורים יודעים שלילד כואבת האוזן?

דלקת האוזן התיכונה מהווה בעיה שכיחה בקרב תינוקות וילדים, כאשר הכאב מהווה את אחת הסיבות הנפוצות ביותר בהחלטת ההורה לגשת עם הילד לבדיקת רופא. עבודה זו פורסמה בכתב העת Journal of Pain בדצמבר 2010, ומתמקדת בשאלה כיצד הורים יודעים כאשר לילד שלהם כואבת האוזן?.


PantherMedia
PantherMedia

 הכאב  מהווה את הסיבה השכיחה  שהובילה לפנייה לרופא ולאבחון דלקת האוזן התיכונה בקרב ילדים. עבודות שונות מצביעות על כך שמכלל הסימנים של דלקת האוזן התיכונה, הכאב מצא כסימן משמעותי ביותר.

שיקול הדעת האם  לטפל או לא לטפל באמצעות אנטיביוטיקה ומתן משככי כאב קשור לממצאי בדיקת האוזן  אך גם להתרשמות מעוצמת הכאב. מה גם שהפחתת הכאב מהווה את אחד המדדים המשמעותיים בבחינת הצלחת הטיפול

מטרת המחקר התמקדה בבחינת הסימנים הנתפסים ככאב אוזן בקרב הורים לילדים שטרם רכשו את השפה.


המדגם כלל 69 הורים לילדים בגילאי חודשיים ועד שנתיים שסבלו במהלך 12 חודשים החולפים מדלקת באוזן התיכונה.


הליך: להורים הוצגו באופן היפוטטי, שמונה ילדים בגיל שנה,  שהראו חלק ( או היעדר) מתוך שישה סימנים הידועים כמנבאי כאבי אוזניים בילדים: חוסר שקט, נגיעה/ משיכת האוזן, היעדר תיאבון, חום, הפרעות שינה וחוסר רצון לשחק. ההורים נשאלו לגבי הילד שהוצג: "אילו ילד זה היה הילד שלכם, על אילו מהסימנים המוצגים הייתם מצביעים שלילד שלכם כואב?".

ההורים דרגו  על סולם מ-0 כלל לא כואב ועד 100 כאב בלתי נסבל את הכאב של הילד בהתאם לסימנים שהילד המוצג הראה (או לא הראה). בנוסף, נאספו נתונים אודות רמת ההשכלה של ההורה, ביטוח רפואי( המעיד על מצב סוציו אקונומי) ומוצא.


ממצאים: כל הסימנים נמצאו מובהקים בתפיסת ההורהאת הכאב  של הילד. כאשר, נגיעה/משיכת האוזן וחוסר שקט נמצאו כשניים המשמעותיים ביותר והיעדר תיאבון וחוסר רצון לשחק דורגו בשני המקמות   האחרונים. 

ממצא מעניין נוסף, הינו הקשר שנמצא בין רמת השכלת ההורה והמצב הסוציו אקונומי לבין  דרוג עוצמת הכאב  על ידי ההורה, בעוד שמשתנה המוצא  לא נמצא משמעותי.

יש לציין, שהסימנים ההתנהגותיים הסבירו כ-50% משונות תפיסת ההורה את הכאב של הילד.


מסקנות  תפיסת ההורה את עוצמת כאב האוזן של הילד, מושפעת מצפייה בסימנים התנהגותיים שהילד מראה וממשתנים  הוריים כמו רמת ההשכלה והמצב הסוציו אקונומי.
 

מאחר והכאב מהוה תופעה סובייקטיבית, עורכי המחקר הגיעו למסקנה שקרוב לוודאי לגורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים יש מעורבות באומדן הכאב. במיוחד לאור זאת שהסימנים ההתנהגותיים הסבירו רק כ- 50%  משונות התופעה במחקר זה.

 
יש לציין, שסרגלי הכאב הקיימים , באמצעותם נהוג לדרג את עוצמת כאב בקרב ילדים בגיל הטרום ורבלי, מתבססים על סימנים התנהגותיים ופיסיולוגיים ואינם כוללים נתונים הוריים. בנוסף, במבוגרים יותר מאשר בילדים קיימות עבודות המשקפות מעורבות של גורמים פסיכולוגיים וחברתיים ופחות גורמי השכלה ומעמד סוציו- אקונומי כמעורבים בדירוג עוצמת הכאב.

המלצות לרופאים המאבחנים דלקות אוזניים, לבקש מהורים לתאר סימנים התנהגותיים שהילד מראה כאשר כואב לו, בנוסף לשאלה הכללית "האם לילד שלך כואב?". לתשאול מסוג זה, אופי יותר מהותי ופחות סובייקטיבי. כלומר, חשוב לשאול ההורה אודות התנהגות אופיינית של הילד בזמן כאב כמו נגיעה/משיכת האוזן, או אי שקט ,  לכך יש משמעות רבה  באבחון ובזיהוי הצורך למתן הטיפול.

 

www.jpain.org/article/S1526-5900(10)00444-X/abstract