מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותכך תפחיתו סיכון למוות לאחר התקף לב

כך תפחיתו סיכון למוות לאחר התקף לב

מחקר מצא כי שיפור בתזונה לאחר התקף לב עשוי להפחית את הסיכון למוות ממחלות לב ב-40%


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

אנשים ששינו את מנהגי האכילה שלהם לטובה לאחר התקף לב, נטו לחיות זמן רב יותר מאלה שלא עשו שינויים משמעותיים בתזונה לאחר ההתקף. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine. 

 

חוקרים מאוניברסיטת הרווארד השתמשו בנתונים משני מחקרים ארוכי טווח, במסגרתם גברים ונשים דיווחו על אירועים רפואיים ואירועים משמעותיים אחרים בחייהם כל שנתיים ומילאו שאלוני תזונה כל ארבע שנים.

 

בניתוח הנתונים נכללו יותר מ-4,000 אנשים שבתחילת המחקר לא הייתה להם היסטוריה של מחלת לב וכלי דם או סרטן, אך במהלך תקופת המעקב עברו התקף לב.

 

בהתבסס על השאלונים, הנחקרים קיבלו ציונים לאיכות התזונה, ששקללו מספר גורמים, בהם כמה בשר אדום ובשר מעובד, משקאות מתוקים, שומנים, מלח, אלכוהול, אגוזים, קטניות, ירקות ודגנים מלאים הם אכלו.

 

במהלך תקופת המעקב היו 1,133 מקרי מוות מכל סיבה, מתוכם 558 מקרי מוות שהיו קשורים למחלות לב וכלי דם.

 

הנחקרים עם הציונים הגבוהים ביותר של איכות התזונה לאחר התקף הלב, היו בעלי שיעורי התמותה הנמוכים ביותר. לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון משתנים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות, הם מצאו כי הסיכון למוות מכל סיבה היה נמוך ב-24% והסיכון למוות ממחלות לב וכלי דם היה נמוך ב-27%, בקרב הנחקרים עם ציוני איכות התזונה הטובים ביותר.

 

עוד עולה מהנתונים כי רוב הנחקרים שיפרו את התזונה שלהם לאחר התקף הלב. החוקרים מצאו שבקרב 20% מהנחקרים עם השיפורים הגדולים ביותר בציון איכות התזונה לאחר התקף לב, 140 מתו. זאת בהשוואה ל-247 מקרי מוות בקרב 20% הנחקרים שהשיפור באיכות התזונה שלהם היה הקטן ביותר.

 

לאחר שנטרלו את השפעתם של משתנים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות, החוקרים חישבו כי לניצולי התקף לב שהתזונה שלהם השתפרה הכי הרבה (לאחר התקף הלב) היה סיכון נמוך ב-30% למוות מכל סיבה וסיכון נמוך ב-40% למוות מסיבה הקשורה ללב וכלי הדם, בהשוואה לאלה שהשיפור בתזונתם היה הקטן ביותר.

 

מומחים מסבירים כי מדובר בהפחתה מרשימה בסיכון למוות – דומה לזו שמספקים הסטטינים – ללא תופעות לוואי.

 

מחקר זה מחזק ממצאי מחקר נוסף שפורסם השנה, שמצא כי באנשים עם מחלת לב וכלי דם או סוכרת, הקפדה על תזונה בריאה ללב הפחיתה ב-35% את הסיכון למוות הקשור למחלות לב וכלי דם, ב- 14% את הסיכון להתקף לב חדש, ב- 28% את הסיכון לאי-ספיקת לב וב-19% את הסיכון לשבץ.

 

 

איך הופכים את התזונה לטובה יותר ללב? אלה המלצות האיגוד הקרדיולוגי 

 

 

JAMA Intern Med. Published online September 02, 2013. doi:10.1001/jamainternmed.2013.9768