מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

טרשת נפוצה

מנהלי קהילה

ערן ברקוביץ
ערן ברקוביץ
פסיכולוג רפואי מומחה.
פרופ'-איתן-אוריאל
פרופ'-איתן-אוריאל
מומחה בנוירולוגיה, בעל תואר שני במחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית מרכז רפואי בלינסון. מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
ד
ד"ר יובל כרמון
רופא בכיר במחלקה הנוירולוגית ביה"ח מאיר.מנהל מרפאת טרשת נפוצה.
ד
ד"ר אסתר גנלין
רופאה בכירה במכון הנוירולוגי בביה"ח שניידר ומנהלת המרפאה הנוירואימונולוגית בו. בוגרת רפואה בטכניון בהצטיינות. בעלת תואר שני באימונולוגיה בהצטיינות יתרה (אוניברסיטת תל אביב) ותואר דוקטור בביוכימיה (הטכניון). משלבת מחקר קליני ובסיסי בתחום טרשת נפוצה בילדים. חברה בקבוצת המחקר הבין לאומית לטרשת נפוצה בילדים- International Pediatric Multiple Sclerosis Study Group (IPMSSG)

מובילי קהילה

פזית
פזית
הייתי בריאה ורופאת שיניים. כיום , חולה בטרשת נפוצה ואומנית קרמיקה, מציירת ומטפלת באמצעות אומנות. קודם כל אמא לשני ילדים נפלאים וחברה עם כמה אנשים חמים וחכמים. יש מתנה ביכולת ליצור ... זה מאפשר נתינה הלאה וידיעה שגם מי שלא מכיר אותי אישית יוכל לקבל משהו ממני שישמח ויגרום לו הנאה. זו הסיבה שאני כותבת פה. לעזור ולהשיא עצה וגם לקבל ידע ממי ששותפים לדרך הטרשים של טרשת נפוצה בדרך זו או אחרת. 
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן הוא ממיסדי חברת MS ישראל בע"מ (חל"צ) ומכהן בה, בהתנדבות, כדירקטור. חברת MS ישראל יוזמת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה. בהשכלתו, הוא מוסמך של הטכניון בחיפה בהנדסת מחשבים, עם התמקדות בתחום רשתות תקשורת ונתונים וכמו כן בוגר, בהצטיינות, של התוכנית לניהול עסקי בכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1990, לאחר שירות קבע בממר"מ, לביא היה ממקימי הסניף הישראלי של חברת מיקרוסופט בישראל (עובד מס. 2) והמנהל הטכני הראשון שלה. בהמשך כיהן גם כסמנכ"ל השיווק והמכירות של מיקרוסופט ישראל ללקוחות גדולים במשק הישראלי. בנוסף לפעילות ההתנדבותית ב-MS ישראל לביא מכהן מזה כ-4 שנים כחבר ועד בעמותת איגוד האינטרנט הישראלי. כמו כן, לביא הוא המקים, הבעלים והעורך הראשי של האתר www.netcheif.com - המספק ידע נרחב ביותר על תחום האינטרנט והתקשורת, תוך התמקדות בסביבה הביתית. לביא נשוי לאורלי שאובחנה כחולת טרשת נפוצה לפני כ-20 שנה, הוא מתגורר בבת-ים ואב לבן ולבת.
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
קהילת הבית לחולי טרשת נפוצה ו-CARE GIVERS הגדולה בישראל של אלפי חולים ובני משפחות, בני זוג וחברים מהמעגלים הקרובים. קהילה תומכת, המפגישה בין חולים וותיקים לחדשים, ומעניקה "במה" להעברת הסיפור האישי, באמצעות ראיונות טלוויזיה, רדיו, ותקשורת כתובה. קהילה שבה אנו מפעילים מערך של תכנים רלוונטיים המתחלפים מידי חודש, סדנאות והרצאות בלייב של אנשי מקצוע ברי סמכא ושל חולים המעניקים מהידע ומסיפורי החיים שלהם ונותנים השראה, מתוך רצון להשפיע, לחולל שינויים, לתמוך ולהנגיש מידע חיוני ומשמעותי לחולים ולסובבים אותם. המלצה נכונה, של חולה וותיק או של איש מקצוע, כאן ועכשיו, יכולה לשנות מהלך חיים של חולים אחרים! הצטרפו אלינו לקהילה חזקה ומשפיעה – הבית לחולי טרשת נפוצה - בפייסבוק
כמוניטרשת נפוצהחדשותכמה פוגעת הטרשת הנפוצה בקוגניציה?

כמה פוגעת הטרשת הנפוצה בקוגניציה?

מחקר ישראלי: הפגיעה הקוגניטיבית פחות נפוצה משחשבנו. שינוי ביכולות ניכר רק לאחר 5 שנים עם המחלה


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

טרשת נפוצה עלולה לגרום לשינויים קוגניטיביים כגון פגיעה בזיכרון, בקשב ובריכוז. מומחי המרכז לטרשת נפוצה במרכז הרפואי שיבא, ביקשו להעריך את היקף הפגיעה הקוגניטיבית בקרב אנשים עם טרשת נפוצה, לבחון את אופן התקדמותה ולברר את הגורמים מהם היא מושפעת.

 

המחקר שפורסם בכתב העת PLOS ONE כלל 1,500 נבדקים, בהם מטופלים עם עד 55 שנות מחלה. הוא המהווה את אחת הבדיקות הרחבות והמקיפות בתחום.

 

כצפוי, מהמחקר עולה כי קיימת החמרה ביכולות הקוגניטיבית, ככל שעוברות שנים רבות יותר מאז פריצת המחלה.

 

עם זאת, הניתוח הסטטיסטי מראה כי ההבדל בין אנשים עם טרשת נפוצה לבין נבדקים בריאים, ברמת היכולות הקוגניטיביות, ניכר רק לאחר 5 שנים מזמן פריצת המחלה.

 

צוות המחקר מציע כי קיים חלון זמנים של 5 שנים, בו טיפול נכון במחלה ואימון קוגניטיבי מתאים, יוכלו לעכב את הפגיעה הקוגניטיבית.

 

זיהוי מוקדם וטיפול מתאים מצריכים מעקב קוגניטיבי, במסגרתו על המטופל לעבור באופן סדיר אבחון נוריופסיכולוגי. צוות המחקר בשיבא ממליץ על אבחון שכזה מידי שנה.

 

עוד עולה מהמחקר, כי קיים קשר בין רמת הפגיעה הפיזית לבין הפגיעה הקוגניטיבית: בקרב מטופלים עם פגיעה פיזית משמעותית - גם אם לא עברו שנים רבות מפרוץ המחלה - סביר יותר שגם הפן הקוגניטיבי ייפגע.

 

החוקרים מצאו כי רמת הפגיעה הקוגניטיבית בקרב הנבדקים הייתה מתונה מכפי שציפו ומכפי שאובחן בעבר. סקירת מאמרים קודמים הציגה כי פגיעה קוגניטיבית שכיחה בקרב כ-50% מהאנשים עם טרשת נפוצה. המחקר הנוכחי לעומת זאת, מראה כי לאחר 10 שנות מחלה ל-29% מהנבדקים יש ציון קוגניטיבי הנמוך בסטיית תקן אחת מהממוצע - מה שמצביע על פגיעה בינונית בלבד, ואילו 9% בלבד נמצאו עם יכולת קוגניטיבית הנמוכה בשתי סטיות תקן מהממוצע – מה שמצביע על פגיעה משמעותית ביכולות.

 

למרות שלפי תוצאות המחקר הפגיעה הקוגניטיבית ניכרת רק לאחר חמש שנים, המאמר גם מציג רעיון חדש, לפיו ההתדרדרות הקוגניטיבית למעשה מתחילה עוד לפני פרוץ המחלה.

 

בהסתמך על נתוני היכולות הקוגניטיביות בשנה הראשונה מפרוץ המחלה וההנחה כי קיים בממוצע תהליך התדרדרות הדרגתי וקבוע, העריך צוות המחקר כי תהליך הפגיעה הקוגניטיבית מתחיל כבר 1.2 שנים לפני פרוץ המחלה.

 

ממצא זה מתאים למחקרים אחרים, שהראו כי ניתן למצוא נגעים המצביעים על פגיעה במיאלין בקרב נבדקים בריאים, ללא סימנים נוירולוגים, עוד לפני הופעת הסימפטומים הקליניים העתידים להתפרץ.

 

צוות המחקר, בראשותה של פרופ' ענת אחירון, מדגיש את חשיבות התחום הקוגניטיבי במחלת הטרשת הנפוצה, כחלק בלתי נפרד מכל הפרמטרים אותם יש לנטר ובהם לטפל.

 

החוקרים ממליצים על טיפול תרופתי מוקדם ככל שניתן בכדי לעכב את ההתדרדרות הפיזית והקוגניטיבית, על ביצוע בדיקות קוגניטיביות באופן סדיר בכדי לזהות מוקדם ככל שניתן תחומים בהם צריך לטפל ועל אימון קוגניטיבי לשימור ושיפור היכולות.

 

 

PLoS One. 2013 Aug 1;8(8):e71058. doi: 10.1371/journal.pone.0071058. Print 2013