מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

פסוריאזיס

מנהלי קהילה

ד
ד"ר זיאד חמאיסי
ד"ר חמאיסי זיאד הינו מומחה לרפואת עור ומין. את לימודי הרפואה סיים באוניברסיטת הטכניון והתמחה במחלקת עור בבית החולים רמב"ם. כיום, ד"ר חמאיסי הינו רופא בכיר ומנהל מרפאת הלייזר במחלקת העור של בית החולים רמב"ם. עוסק במחקר ומרצה בפקולטה לרפואה בטכניון. תחומי עניין: טיפולי לייזר, הידראדיניטיס ספוראטיבא, פטרת העור, טיפולים ביולוגים בפסוריאזיס, ביטויים עוריים במחלות דלקתיים של המעי, מחלות עור ילדים וטיפול בנגעים וסקולרים בילדים חברות בארגונים מקצועיים: איגוד הסתדרות הרופאים האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין האיגוד האירופי למחלות עור ומין האקדמיה האמריקאית למחלות עור ומין
פרופ׳ לב פבלובסקי
פרופ׳ לב פבלובסקי
תחום מומחיות: עור ומין תפקידים ומינויים: מנהל מרפאות עור, המחלקה לעור ולמין, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין לימודים: אוניברסיטת בן גוריון בנגב מקום התמחות: המחלקה לעור ולמין, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין השתלמויות: פוטותרפיה ופסוריאזיס בית חולים מאונט סיני ניו יורק חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין שטחי התעניינות מיוחדים: פסוריאזיס, פוטותרפיה, טיפולים אימונוביולוגים, סטרס נפשי עיסוק במחקר: פסוריאזיס, טיפולים אימונוביולוגים, פוטותרפיה, מחלות דלקתיות של העור.
יונה מנטקה קציר
יונה מנטקה קציר
יו"ר אגודת הפסוריאזיס הישראלית.
ד
ד"ר חגית מץ
ד"ר חגית מץ הינה מומחית למחלות עור ומין. את לימודי הרפואה סיימה באוניברסיטת תל-אביב והתמחתה בבי"ח איכילוב. כיום ד"ר חגית מץ הינה רופאה  בכירה בבי"ח איכילוב אחראית שרות פוטותרפיה .  מנהלת רפואית של פוטותרפיה בבי"ח אסותא , עוסקת במחקר קליני. תחומי עניין  עיקריים : מחלת הפסוריאזיס על כל  היבטיה ,  פוטותרפיה ,  מחלות דלקתיות . חברה בהסתדרות הרופאים בישראל, חברה באגוד הישראלי לרפואת עור ומין , חברה באקדמיה האמריקאית לרופאי עור,.חברה בארגון הנשים הדרמטולוגי העולמי.

מובילי קהילה

כמוניפסוריאזיסחדשותכמה תופעות לוואי חמורות נלוות לטיפולים הביולוגיים לפסוריאזיס?

כמה תופעות לוואי חמורות נלוות לטיפולים הביולוגיים לפסוריאזיס?

חדשות טובות: מחקר מצא שיעור נמוך של אירועים חריגים המחייבים הפסקת טיפול בתרופות הביולוגיות לפסוריאזיס


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

לחולי פסוריאזיס שאינם מגיבים לטיפול תרופתי שמרני יותר מותאמות בשנים האחרונות תרופות ביולוגיות חדשניות הפועלות באופן ממוקד על תהליכים במערכת החיסונית של הגוף המאפיינים את המחלה, שהשימוש בהן נדרש לזמן ארוך, לפעמים אפילו לכל החיים.

 

רבים מהמטופלים בתרופות הביולוגיות מתרגלים למצב בו המחלה בהפוגה מוחלטת, ללא כל סימן על העור. אולם כמו כל תרופה, גם תרופות אלה עשויות להיות מלוות בתופעות לוואי העלולות להיות קשות ולחייב את הפסקת הטיפול. מחקר חדש שאמד את שיעור התופעות החריגות הנלוות לתרופות אלה מצא כי מדובר בשיעור נמוך ביותר, המצביע על בטיחות כללית של הטיפולים התרופתיים הביולוגיים למחלה.

 

במסגרת המחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology, החוקרים מקנדה, אוניברסיטאות מקמסטר, טורונטו ואוטווה, בחנו את שיעורן של תופעות חריגות (Adverse Events) הנלוות לטיפולים התרופתיים הביולוגיים לפסוריאזיס, כשהכוונה לתופעות לוואי חריגות שאינן מופיעות בהכרח בעלון לצרכן ואינן בעלות קשר סיבתי מוכח לתרופה, אולם הצטברו דיווחים כי היו מלוות לטיפול בה. החוקרים בחנו רק את היקף התופעות החריגות במיוחד שהובילו לצורך להפסיק לחולה את הטיפול בתרופה ביולוגית.

 

המחקר הרב מרכזי הקיף 545 טיפולים תרופתיים בארבע תרופות ביולוגיות שניתנו למדגם של 398 חולי פסוריאזיס (62.4% מתוכם גברים) בשנים 2014-2005: אנברל (Enbrel, Etanercept), רמיקייד (Remicade, Infliximab), יומירה (Humira, Adalimumab) וסטלרה (Stelara, Ustekinumab). כשליש מהחולים הנבדקים (29.5%) נטלו יותר מתרופה ביולוגית אחת.

 

במחקר זוהו 22 תופעות חריגות שהובילו להפסקת השימוש בתרופות – שיעור של 4.04% בלבד מכלל המדגם. התופעות החריגות המרכזיות שזוהו במחקר ככאלו שהובילו לצורך להפסיק את השימוש בתרופות הביולוגיות היו תגובה אלרגית קשה במקום הזרקת הטיפול התרופתי, זיהומים וסרטן מסוגים שונים. לא היו זיהומים כלל עם אנברל, כששיעור הזיהומים עמד על 0.18% עם רמיקייד ועם סטלרה ו-0.55% עם יומירה. לריאקציות במקום ההזרקה/עירוי השיעורים היו 0.55% עם אנברל, 0.92% עם רמיקייד ו-0% עם יומירה או סטלרה. ממאירויות היו בקרב 0.18% עם אנברל או רמיקייד, 0% עם יומירה ו-0.37% עם סטלרה.

 

תופעות חריגות נוספות שזוהו בשיעורים נמוכים עוד יותר והיו מיוחסות רק לחלק מהתרופות כללו שחפת, תסמינים דמויי מחלת הזאבת (לופוס), דלקת עיניים מסוג איריטיס (Iritis) וסיבוכים לבביים ונוירולוגיים. הזמן החציוני עד להפסקת השימוש בתרופות בקרב המטופלים שפיתחו תופעות קשות עמד על 23.5 חודשים. 

 

החוקרים מסכמים כי הטיפול הביולוגי לחולי פסוריאזיס בטוח, וממצאי המחקר מאששים את הבטיחות כפי שעולה במחקרים הקליניים שהיוו בסיס לפיתוח הטיפולים השונים.

 

התועלת של הטיפולים הביולוגיים ופרופיל הבטיחות הגבוה, כפי שעולה גם מעבודה זו, סולל את הדרך לטיפולים נוספים במנגנון ביולוגי עבור החולים שנמצאים בשלבי מחקר שונים, המכוונים כנגד רכיבים בגוף המעוררים את המחלה.

 

 

Journal of the American Academy of Dermatology, doi:10.1016/j.jaad.2015.04.023